קאנט על הזכות לכאורה לשקר מתוך אהבת אדם

בחיבור קצר בשם "על הזכות לשקר מתוך אהבת אדם(או: מתוך טעם הומני)" מציע עמנואל קאנט רעיון מרחיק לכת בדבר טבעו של הציווי המוסרי באמצעות ניסוי שטוען טענה מרחיקת לכת. קאנט הוא כידוע חובב ידוע של קטגוריות רציונליות ואוניברסליות שינחו את המוסריות של מעשיו של אדם. קאנט, במילים אחרות, הוא איש של כללים והוא מאוד מאמין בכלל לפיו אסור לשקר. בעבור קאנט אסור אף פעם ותחת שום מצב לשקר משום שהשקר מפר את החוזה החברתי הבסיסי שעליו כולנו חתומים ושמאפשר את קיומנו המשותף. אנחנו יכולים לפעול ביחד, לקיים מציאות משותפת, רק אם אנחנו מניחים כי אנחנו דוברי אמת בדיווחים שלנו אודות אותה מציאות. יתרה על כן, מאחר והאיסור על שקר הוא חוק תקף ונכון, אם כולם יצייתו לו וימנעו מלשקר אחד לשני אנחנו נגיע לחברה מתוקנת בכך שהיא חיה על פי חוקים רציונליים, טובים ונכונים. לכן קאנט מאמין כי כאדם שמכוון את עצמו על פי החוק המוסרי, אסור לנו אף פעם לשקר בכל מצב שלא יהיה. זה מה שנקרא בשפת תורת המוסר של קאנט "צו קטגורי".

עד כמה מאמין קאנט בחוק שלו? מאוד. בדוגמה המהדהדת את סיפור האורחים של לוט קאנט שואל האם מותר לשקר לרוצחים המחפשים אחר חבר המסתתר אצלך. התשובה של קאנט היא לא שכן "לעולם אין לשקר, אפילו לרוצחים". ביטול המוסר האינטואיטיבי (צריך להגן על החבר) בעבור המוסר הרציונלי (אסור אף פעם לשקר) מהווה בעבור קאנט את הפסגה של החשיבה המוסרית, אך אחרים אולי יטענו כי זוהי בדיוק הנקודה בה מודגם הכישלון של קאנט וממשיכיו בניסיון להכפיף בני אדם לשלטונה של התבונה.

ראו גם:

מדעי החרטא: הפילוסוף שרצה להגדיר מהו "בולשיט"

עוד על עמנואל קאנט:

הפילוסופיה של עמנואל קאנט – סיכומים

תורת המוסר של קאנט

קאנט על הרצון הטוב

הצו הקטגורי של קאנט

עמנואל קאנט על משמעות ההנאה מהיופי

עצות לפרודוקטיביות מאריך פרום

האם להיות עסוק זה להיות פרודוקטיבי? לפי אריך פרום, פוריות אמיתית היא לא לעשות הרבה אלא לממש את מי שאנחנו דרך מה שאנחנו עושים

עוד דברים מעניינים: