חוק שיפוט בתי הדין הרבניים 1953: נישואים וגירושים של יהודים בישראל ייערכו לפי דין תורה, סמכות השיפוט בנישואים וגירושים נתונה לבית הדין הרבני בלבד. לכן מותר ליהודים להינשא בחו"ל ומבחינה משפטית ייחשבו כנשואים (נישואי פרגוואי, מקסיקו), אך כשירצו להתגרש יוכלו לעשות זאת רק בארץ בה התחתנו (הרבנות לא מכירה בנישואיהם ולכן לא תוכל לגרשם).
בתי הדין הרבניים: הסמכות היחידה בענייני תביעות גט ונישואים של יהודים בישראל. פועלים לפי חוקי התורה, לטובת הגבר. 2 בני הזוג צריכים להתייצב בבית הדין הרבני ולהסכים לגט, אחרת לא יינתן להם.
בתי משפט השלום: סמכות בענייני מזונות, אחזקת ילדים, חלוקת רכוש. פועלים לפי חוקים אזרחיים, שוויוניים וליברליים, עדיפים לאישה.
יחסי ממון בין בני זוג: במדינת ישראל אותו הדין חי על נשואים ועל ידועים בציבור (=מקיימים משק בית משותף ויחסי מין). מיום מיסוד הקשר (נישואין או הפיכה לידוע/ה בציבור) הרכוש הנצבר הוא משותף ובמקרה של גירושין יתחלק חצי-חצי.
רוגוז'ינסקי נ' מדינת ישראל 1970
חזרה אל: יסודות המשפט
