מדוע התגייסו רבים? מה הייתה ההתלהבות לצאת למלחמה?
- הלאומיות / אהבת המולדת – במקביל לאופוריה יש חינוך לאומי ולאומני "האומה בסכנה".
- עיוורון לדיפלומטיה – מי שהתגייס לא ראה את הדיפלומטיה, מאבקי הכוח, שהתנהלו מתחת לפני השטח. המתגייסים לא האמינו כי משהו רע עומד לקרות.
- אמון בלתי מוגבל במנהיגים – המנהיגים נתנו סיכויים לכ-ו-ל-ם! וכך חשבו שישפרו חייהם. שימוש ברטוריקה של לוחמנות תוך כדי שיתוף וחזרה ללאומיות שבטית- שתאמה מצד אחד לאומיות חדשה אך עם מוטיבים עתיקים של "היסטוריה שיבטית".
- הלאומיות– הובילה בסופו של דבר לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאומיות זו הפכה ללאומנות- לאומיות מוקצנת הרואה את האומה כערך עליון, ומדגישה את עליונות הלאום "שלי" על פני ה"אחרים"
- תקשורת ועיתונות פטריוטית- התקשורת מילאה תפקיד חשוב בהתססת האזרחים. באנגליה, לדוגמה, העיתון הפופולארי new daily mail משלהב את ההמון נגד הגרמנים ובעד לאומיות ולאומנות.
- הפרה של האיזון-בעשורים האחרונים של המאה ה-19, גרמניה מתחילה להתחרות בבריטניה. כוחה של גרמניה מאיים. ההפרה של האיזון הובילה לניסיון לבריתות חדשות. כל המעצמות מנסות ליצור איזון ולכן יש פעילות דיפלומטית אינטנסיבית מתחת לפני השטח. השנים הקודמות למלחמה התאפיינו בחוסר שקט וביצירת 2 גושים באירופה ששאיפתם ליצור מאזן כוחות חדש. בשנת 1882 נוצרת הברית המשולשת– גרמניה אוסטרו-הונגריה ואיטליה, וב-1907 נכרתה ברית בין מדינות ההסכמה– בריטניה צרפת ורוסיה. האנגלים לא רוצים לקחת חלק בסכסוך.
- אפקט המלחמה – אנשים לא ממש זכרו מהן תוצאות מלחמה. לא הייתה מלחמה כבר 40 שנה באירופה.
- אקטיביזם – המלחמה העניקה ביטוי לאנרגיות של הצעירים. הגיוס היה בהתנדבות.
- 9. הבטחות למתגייסים – הרפתקתה, מדים, דרגות, למידת תורת הלחימה, בנייה מחדש בלי פיקוח של הורים. מטרה נעלה – הגנה על המדינה, הזדמנות לפגוש צעירים בני גילך. אלה שלא רצו להתגייס נכנעו ללחץ חברתי. ההורים והנשים לחצו להתגייס.
- אמנות חדשה – הקולנוע הוליד סרטי תעמולה רבים לגיוס למלחמה.
- הזדמנות לראות את אירופה – מי שהגיע ממושבות, הייתה לו ההזדמנות לראות את אירופה.
מדוע מלחמת העולם הראשונה נתפסת כנקודת מפנה מכרעת בתולדות המערב?
- מלחמה ראשונה מאז 1815 שבה מעצמות נלחמות על אדמתן ולא מחוצה להן (פלישת פרוסיה לצרפת, 1870; כיבוש קולוניאליסטי ואימפריאליסטי)
- אין למלחמה אופי אידיאולוגי של ממש. היא אינה דומה למלחמות הדת שקדמו לה, ולא למלחמות בין כוחות פוליטיים מנוגדים. הובילו אותה אינטרסים כלכליים ואינטרסים פוליטיים בינלאומיים. טמונה בה אפשרות להגדיר מחדש את יחסי הכוחות הפנים-אירופיים (בהמשך למאזן כוחות במהלך הכיבוש הקולוניאליסטי), ולאחריה – האפשרות להגדיר מחדש את יחסי אירופה-ארה"ב, והעולם המערבי מול העולם הקומוניסטי
- מלחמה טוטאלית ראשונה –בא לידי ביטוי בשלושה היבטים:
א. ההיקף: זו מלחמה עולמית הן מצד המתגייסים ללחום בה (חיילי הקולוניות), הן מצד המשתתפים (כניסת ארה"ב), הן מבחינת היציאה מחוץ לגבולות המיידיים שבהם נתגלע הסכסוך (טורקיה, המזה"ת) (משמאל: כרזת גיוס קנדית; חיילות קנדיות)
ב. גיוס התעשייה לאחר המהפכה התעשייתית לטובת המלחמה- פעם ראשונה- עירוב של תעשייה ולאומיות ולא תעשייה וקפיטליזם- "תעשייה מגוייסת".
ג. המלחמה הראשונה שהתקיימה בתלת-ממד – בים ובמצולותיו, ביבשה ובאוויר.
המלחמה הביאה לגיוס מסיבי של כוחות ועל כן העורף נאלץ להתגייס למען החזקת המדינה. בעיקר מדובר בנשים, שהפכו ל"מגויסות בכוח" ככוח עבודה תעשייתי (בעיקר) וחקלאי (פחות). עם זאת, המלחמה גרמה להגדרה מחדש של גברים (מגויסים) ונשים (בעורף), בניגוד לטשטוש מסוים שהחל להסתמן במפנה המאה.
רקע טכנולוגי ופוליטי למלחמת העולם הראשונה
מהלך מלחמת העולם הראשונה – מחצית ראשונה