המילה "אימפריאליזם" משמשת בעיקר לתיאור רגשי ולעיתים תיאורטי של התנהגות תוקפנית של מדינות כלפי מדינות אחרות, בעיקר לניסיונות לכונן עליונות פורמאלית על חברות פוליטיות הכפופות למדינה, אך היא גם משמשת לתיאור יצירת שליטה פוליטית או השפעה של קהילה פוליטית אחת על השנייה.
המושג היה מזוהה עם הקולוניאליזם הבריטי , למשל נפוליאון ורצון ההתרחבות של עמי אירופה במאה ה18.
הקומוניסטים התייחסו למילה אימפריאליזם כמתארת את המערב בכלל ואת ארה"ב בפרט ואילו סופרים מערביים התייחסו לקומוניסטים כ"ניו-אימפריאליסטים". חלק מהחוקרים מתייחסים למילה כתופעה שעבר זמנה. לנין התייחס אליה כאחת הבעיות החמורות של זמננו.
תיאוריות מרקסיסטיות של אימפריאליזם
התיאוריות המרקסיסטיות של האימפריאליזם מנסות להוכיח את הנטייה של מדינות קפיטליסטיות לבצע התרחבות אימפריאליסטית.
התיאוריות הללו נוצרו בעיקר לאחר מעשה על מנת להסביר מהלכים כגון הקולוניות באמריקה, אך שימשו גם למטרות יותר מהפכניות כגון השימוש של לנין באימפריאליזם להסבר מדוע מלח"הע הראשונה הייתה בלתי נמנעת. הוא טען שמעמד הפועלים אשר תמכו בממשלתם בזמן המלחמה במקום להתחיל מהפכה. הוא טען שעל הבורגנים והקומוניסטים לשלב כוחות בהתקפה על עמודי התווך של הקפיטליזם.
עוד תיאוריות טוענות שאימפריאליזם היא תרוץ קפיטליסטי לצבירת עוד הון, לכבישת שווקים חדשים, להשגת חומרי גלם זולים, כוח עבודה זול, שטחים לניצול או התיישבות. מונופולים וקרטלים אשר דוחפים להשיג עוד קהלי יעד. בקיצור – אמצעי קפיטליסטי לייצור כסף.
ביקורת על התיאוריות המרקסיסטיות:
היה מטר של ביקורת על התיאוריות המרקסיסטיות בשלוש נקודות לפי כמות הביקורת שהושמעה –
- דחייה של ההנחה שמלחמות מתקיימות בעיקר בגלל סיבות כלכליות.
- הכחשה שסביר שקפיטליזם יכיל נטיות אימפריאליסטיות.
- ביקורת על הניסיון להסביר את הקולוניות של סוף המאה ה19 כתוצאה של כוחות קפיטליסטיים בלבד.
מצד אחד הרבה אינטרסים קפיטליסטיים היו נגד מדיניות אימפריאליסטית, מצד שני היו הרבה שעודדו אותה.
הסברים אחרים להתרחבות האירופית
היסטוריונים מצאו מספר סיבות המסבירות את ההתרחבות האירופית, הם משייכים זאת לא לסיבות כלכליות אלא לסיבות פוליטיות, אידיאולוגיות של אסטרטגיה עולמית. הם מדגישים את:
- איחוד גרמניה ואיטליה שגרם לגל לאומיות בשתי המדינות.
- מלחמת צרפת-פרוסיה ב 1870 אשר גרמה לצרפת לחפש הרפתקאות קולוניאליות כדי להשיג עבודות, להחזיר את המורל ולעודד את העם.
- המשך ההתרחבות הרוסית לכיוון הודו, טורקיה והמזרח.
- החיפוש אחר מקורות כוח חוץ אירופאים למען השגת יתרון.
חלקם מאמינים שהתרחבות שקרתה עקב צירוף של סיבות פוליטיות, דיפלומטיות, אסטרטגיות וכו' נתפסה אח"כ בצורה אנכרוניסטית כהתרחבות "אימפריאליסטית" מתוכננת.
חלקם מאמינים שהסיבות הן הפיתוחים הטכנולוגיים הרבים (ספינות, רכבות, תקשורת המונים וכו').
המשמעות הרחבה יותר של אימפריאליזם
בגלל שכל היסטוריון רואה פירוש שונה או חלקי למילה, מצאו שאפשר לפרק את המושג למספר תת – מושגים שיכולים להתמיין לפי:
- רווח כלכלי – אם בשטח, רכוש או אדמות.
- כוח פוליטי – בצורה ישירה או עקיפה.
- אידיאולוגיה נוצרית – מיסיונריות ואידיאולוגיה אירופוצנטרית חינוכית הישגית.
- הסחת תשומת הלב מצרות פנימיות ע"י סכסוך חוץ.
שיטות שליטה – יחסים אימפריאליסטים יכולים להיבדק לפי דרך השליטה באנשים.
- סוגי לחץ שיושמו – יכול להגיע מיחסים כלכליים, תרבותיים, דרך יחסים כוחניים יותר (שוחד, הפחדה צבאית, סנקציות) ועד אלימות ושליטה פיזית.
- כלים חוקיים – חוזים, הסכמים, מנדטים וכו'
- יחסים פוליטיים בפועל– ישנם חמישה סוגים לפי הנס קון:
1. לנתינים יש אוטונומיה מוחלטת בתוך המערכת האימפריאליסטית.
2. הנתינים נהנים מאזרחות מלאה אך אסור להם להביע לאומיות.
3. נתינים מורדים למצב נחות.
4. נתינים מושמדים פיזית.
5. מדינה אחת השולטת על מערכת פוליטית השונה ממנה גיאוגרפית ומיושבת על ידי אנשים מכל גזע ובכל מצב של התפתחות תרבותית. קון מגדיר מצב זה בתור קולוניאליזם.
כוחות פועלים/מניעים –
- אינדיבידואלים כיוזמי אימפריאליזם – בד"כ אנשים בעמדות כוח, פוליטיקאים, בעלי השפעה וממון.
- קבוצות חברתיות כיוזמות האימפריאליזם – שליטים, קציני צבא, מעמד בינוני, אנשי דת וכל קבוצה בעלת אינטרסים.
- אימפריאליזם כהמשך של לאומיות – בחלק מהמקרים היווה המשך ישיר ללאומיות גבוהה, בד"כ עקב הרגשה של חוסר ביטחון או אידיאולוגיות לאומיות חדשות.
- אימפריאליזם כתוצאה טבעית של יחסי-כוח בין לאומיים – תנודות ביחסי הכוח בין מדינות היא סיבה ברורה וטבעית לאימפריאליזם, בגלל חילופי שלטון, שטח, מלחמות ועוד ועוד…
לסיכום–
למילה אימפריאליזם פירושים רבים, הכול תלוי בהקשר בה היא מופיעה והפרוש נתון לרצונו/מרותו של הדובר.