הגדרה: קולוניאליזם הוא שליטה של עם או יישות מדינית על אנשים או אזורים אחרים, לרוב על ידי הקמת מושבות ובמטרה להשיג שליטה כלכלית. מקור המילה קולוניאליזם הוא ב-"קולוניה"=מושבה. קולוניזציה יכולה להביא במקרים רבים לכפייה תרבותית על העמים הנשלטים וניצול שלהם. כיבוש והתיישבות במקומות אחרים התרחשו מאז ימי קדם, אך התופעה מזוהה בעיקר עם ההתרחבות האירופאית החל מהמאה ה-15. הקולוניאליזם קשור באימפריאליזם אך נבדל ממנו.
היסטוריה של הקולוניאליזם
השלב הראשון של הקולוניאליזם המודרני החל במאה ה-15. במסגרת החיפוש אחר נתיבי מסחר ותרבויות חדשות מעבר לאירופה, מגלי ארצות פורטוגל מפורטוגל החלו לא רק לגלות אלא גם לכבוש וליישב ארצות חדשות באפריקה באיים באוקיאנוס האטלנטי. ספרד, יריבתה של פורטוגל, החליטה לנסות גם היא את כוחה וכך התגלתה אמריקה שהייתה ראשיתו של הקולוניאליזם הספרדי.
הקולוניאליזם שגשג במהלך המאה ה-17 עם הקמת האימפריות הבריטית, הצרפתית וההולנדית ברחבי העולם. האימפריה הבריטית תלך ותתרחב עד שבשיאה בתחילתה המאה ה-19 תכסה כרבע משטח העולם ותותיר בהיסטוריה רק שמונה מדינות אליהן אנגליה לא פלשה.
תקופה אחרונה של דה-קולוניזציה החלה לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר חבר הלאומים חילק את האימפריה הקולוניאלית הגרמנית בין מעצמות בעלות הברית המנצחות של בריטניה הגדולה, צרפת, רוסיה, איטליה, רומניה, יפן וארצות הברית. בהשפעת נאום ארבע עשרה הנקודות המפורסם משנת 1918 של נשיא ארה"ב וודרו וילסון , הליגה הורתה להפוך את הרכוש הגרמני לשעבר לעצמאי בהקדם האפשרי. בתקופה זו קרסו גם האימפריות הקולוניאליות הרוסיות והאוסטריות.
הדה-קולוניזציה התקדמה לאחר תום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945. תבוסתה של יפן איתה את סופה של האימפריה הקולוניאלית היפנית במערב האוקיינוס השקט ובמדינות מזרח אסיה. זה גם הראה לאנשים ילידים כבושים בכל העולם שמעצמות קולוניאליות אינן בלתי מנוצחות. כתוצאה מכך, כל האימפריות הקולוניאליות שנותרו נחלשו מאוד.
במהלך המלחמה הקרה , תנועות עצמאות עולמיות כמו התנועה הלא-מזוירה של האו"ם משנת 1961 הובילו למלחמות מוצלחות לעצמאות מהשלטון הקולוניאלי בווייטנאם, אינדונזיה, אלג'יריה וקניה. בלחץ ארצות הברית וברית המועצות דאז, המעצמות האירופיות קיבלו את הבלתי נמנע של דה-קולוניזציה.
היסטוריה של הקולוניאליזם
השלב הראשון של הקולוניאליזם המודרני החל במאה ה-15. במסגרת החיפוש אחר נתיבי מסחר ותרבויות חדשות מעבר לאירופה, מגלי ארצות פורטוגל מפורטוגל החלו לא רק לגלות אלא גם לכבוש וליישב ארצות חדשות באפריקה באיים באוקיאנוס האטלנטי. ספרד, יריבתה של פורטוגל, החליטה לנסות גם היא את כוחה וכך התגלתה אמריקה שהייתה ראשיתו של הקולוניאליזם הספרדי.
הקולוניאליזם שגשג במהלך המאה ה-17 עם הקמת האימפריות הבריטית, הצרפתית וההולנדית ברחבי העולם. האימפריה הבריטית תלך ותתרחב עד שבשיאה בתחילתה המאה ה-19 תכסה כרבע משטח העולם ותותיר בהיסטוריה רק שמונה מדינות אליהן אנגליה לא פלשה.
הגל השני של הדה-קולוניזציה התרחש החל מסוף מלחמת העולם הראשונה והתגבר לאחר השניה. תחת שילוב של לחצים בינלאומיים ולחצים מצד תושבי הקולונות, החלו המעצמות הקולוניאליות לסגת משליטה ישירה באזורים אחרים בעולם, אך במקרים רבים הותירו גם את המדינות העצמאיות החדשות תחת השפעתן.
הסיבות לקולוניאליזם המודרני
במחצית השנייה של המאה ה-19 נראה כאילו העולם המערבי הגיע לנקודת איזון: מלחמות הדת פסקו במאה ה-18. המהפכות הגדולות הובילו לשינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים שנקלטו בהדרגה. ארה"ב הכריזה על עצמאות ואימצה קווים רעיוניים דמוקרטיים-ליברליים בצד קפיטליזם. אחרונות המדינות האירופיות (איטליה וגרמניה) סיימו את גיבושן הלאומי. זרמים רעיוניים חדשים הציעו פתרונות לבעיות שצצו בעקבות המהפכות (מרקסיזם). התפתחות מדעית אפשרה התפתחות טכנולוגית (מהפכה תעשייתית). מחקרים חיפשו מענה לחשש מפיצוץ אוכלוסין (דרוויניזם). התחושה הכללית שליוותה את כל התהליכים הללו הייתה של יציבות, התפתחות וצמיחה.
מצד שני, השווקים האירופאים הצומחים היו זקוקים למקומות חדשים למכור את התוצרת העצומה שלהם, ומצד שני נזקקו לחומרי גלם בכדי להמשיך ולהעצים אותה. היציבות הפנים-אירופאית גרמה למדינות להעביר את המתחים בניהם למקומות אחרים בעולם ולהפוך את התחרות בניהן לתחרות כיבוש (ראו המירוץ הקולוניאלי). החששות מפיצוץ אוכלוסין והחיפוש של האוכלוסיות הגדלות אחר הזדמנויות כלכליות היו בין המנועים המשמעותיים של הקולוניאליזם. הסיבות הרשמיות של הכיבוש הקולוניאלי תוארו כ"משימה של האדם הלבן" להביא את אור הקידמה לאזורים נכשלים בעולם. אולם בפועל תאוות שליטה ובצע כסף היו הדלק העיקרי של המכונה הקולוניאלית.
השפעות והשלכות הקולוניאליזם
השליטה האירופאית במדינות אחרות אכן הביאה עימה בחלק מהמקרים קידמה ומודרניזציה של אזורים שונים בעולם, אך במחיר יקר. השליטה בעמים לא-אירופאים הייתה צריכה להעשות לא פעם בכוח הזרוע ותוך שלילת זכויות המקומיים. התועלת הכלכלית שהפיקו הקולוניות לא שירתה את תושביהם אלא את האדונים. לעתים, כמו בקונגו שנשלטה על ידי בלגיה, המציאות הייתה של ביזה וניצול חסרי בושה במחיר חייהם של אלפים רבים ופרנסתם של מיליונים. הקולוניאליזם הביא עימו בכוח גם את הנצרות וככלל גרם לפגיעה עד כדי מחיקה של תרבויות קודמות (במקומות כמו אוסטרליה בוצע טיהור אתני של ממש והכחדה של אוכלוסיות שלמות, בדומה למה שארע קודם לכן באמריקה). במקומות בהן הייתה גם התיישבות לבנה המצב היה קשה יותר שכן המדינות נחלקו למעמדות לבנים שולטים ושחורים נשלטים (מה שנקרא בדרום-אפריקה ה"אפרטהייד").
לבסוף, הקולוניאליזם האירופי חילק את האזורים ששלט בהם על פי ראות עיניו, ולא על פי המציאות בשטח. התוצאה הייתה שלאחר הדה-קולוניזציה קבוצות אתניות נותרו מפוצלות בין מדינות שבעצמן הכילו כמה שבטים שונים שלא תמיד הסתדרו יפה יחד (מדיניות הפרד ומשול של הקולוניאליזם לא עזרה). התוצאה היא חוסר יציבות ומעגלי אלימות שמלווים מקומות כמו אפריקה והמזרח התיכון עד היום.
