דימוי עצמי – האופן בו אדם תופס עצמו. הפירושים שבני אדם נותנים להתנהגויות ואירועים מצטברים לכדי מערכת אמונות יציבה יחסית הנוגעת ליכולותיהם ולכשרונותיה. מערכת אמונות זו מהווה את הדימוי העצמי. הדימוי העצמי הינו מערכת של תכונות והערכות שמייחס אדם לעצמו ומתנהג לפיהן, כאשר הוא מתפתח תוך יחסי גומלין בין האדם לסביבתו. ניתן להתרשם כי אדם הוא בעל ביטחון עצמי מתוך התבוננות בהתנהגותו. אך פעמים רבות ביטחון עצמי מופגן בכדי להסתיר דימוי עצמי נמוך או לפצות עליו. הדימוי עצמי מושפע מהפער שבין רמת השאיפה לבין ההישגים למעשה. להיווצרות הדימוי העצמי שלושה מקורות:
- שיקוף – מתייחס למשוב שמקבל הפרט מן הסביבה המשמעותית: הורים, מורים חברים קרובים, שכאשר הם חוזרים על אמרה מסויימת (כגון: "אתה חכם") באופן תכיף, הילד יכלול בדימויו העצמי את אותה אמרה. חלק זה של הדימוי העצמי נקרא האני במראה, כאשר רבות מתכונותינו נוצרות בדרך זו. ברוב המקרים האדם מעצב דימוי עצמי בהתאם לתגובות הסביבה אך יש מקרים שלא כך הדבר וכי למרות קבלת משוב חיובי ועקיב לאדם נותרת תחוש של חוסר הישגיות הנובעת כפי הנראה מחוסר אמון בדעות האחר. אחת המטרות החינוכיות בשנות התשעים היתה העלאת הדימוי העצמי ע"י שדרים חיוביים, אשר יש בה מן היעיל. עם זאת, כאשר הדבר נעשה בצורה מוגזמת עלול הדבר ליצור אצל הילד דימוי שכלל אינו מציאתי העלול לגרום בעתיד לנזק לילד בעת התנגשותו עם המציאות. סליגמן טען שהמשאבים המושקעים ביצירת דימוי עצמי חיובי מוגזמים ולא תמיד פועלים לטובה. הוא ציין שרוב הדיקטטורים ופושעים רבים היו בעלי דימוי עצמי גבוה אשר היו בטוחים בצדקתם ויתכן כי מבחינה חברתית היה עדיף אם היו מטפחים אמפתיה, סבלנות, התחשבות בזולת ונכונות לשתף פעולה. בספרו של Stout, 2000 טען שההגזמה בטיפוח דימוי עצמי גורמת לירידה ברמת החינוך. ילדים המפתחים בעזרת מוריהם דימוי עצמי גבוה ולא תמוד מבוסס על עובדות, יוצרים מערכת ציפיות של דברים הבאים בקלות וולא מאמץ. בעת היתקלותם בכישלונות הם מתוסכלים ומתרחקים מהתמודדות עם משימות קשות. לפיכך יש להיזהר מיצירה מלאכותית של דימוי עצמי גבוה, על הילדים לקבל גם משוב שלילי על כישלונותיהם ועידוד להתמודד ביתר מאמץ עם המשימה בפעם הבאה. בי"ס צריך לעודד יכולת ליזמה העוזרת לילדים לא רק להגיב למאורעות אלא להיות בעצמם גורם לשינוי של התנאים בהם הם חיים (larson,2000).
- השוואה חברתית – אנו משווים עצמנו לקבוצת התייחסות אליה אנו משתייכים ומסיקים מסקנות מתוצאותיה של השוואה זו. לדוגמא: ילד ששומע מהוריו שהוא חכם, בעת שהוא משווה עצמו לבני כיתתו הוא מגלה שלא בדיוק כך הוא הדבר וכי יש חכמים ממנו, כתוצאת השוואה זו הילד ישנה דעתו באשר לתפיסתו את עצמו כחכם. כאשר ילד משנה את סביבתו, הדימוי העצמי שלו עלול להשתנות גם כן כתוצאה מההשוואה החברתית לקבוצה החדשה. אם כך, מידה מסויימת של גמישות הכרחית בהיבט זה של השוואה חברתי. הפתגם "יותר טוב להיות זנב לאריות מראש לשועלים" מדגים את גישת החברה הכללית לעניין ההשוואה החברתית.נ כאשר הדימוי העצמי יציב עדיף להיות בסוף כי כך קטן הסיכוי כי הדימוי העצמי יתרסק.
- אמונה פנימית של האדם לגבי כישוריו ויכולותיו. היא יחסית יציבה ומשמשת ליחיד מעין עוגן לזהותו העצמית קיימים הבדלים בין בנים לבנות בגיל ההתבגרות בגורמים המסבירים הערכה עצמית ודימוי עצמי. האמונה הפנימית מבוססת על חוויות פרטיות במודע או שלא במודע, המביאה אדם להסיק מסקנות כלליות לגבי עצמו – חוויה שהטביעה בנו את חותמה משתרשת עד כדי שאנו ממשיכים להיצמד לדימוי שנוצר ממנה ואיננו מפנים דעתנו לתגובות אחרים, אלא אם הן מחזקות את דימויינו, חוויות אשר יכולות להיות שליליות או חיוביות (לדוגמא פרויד אשר דבק בתיאוריה שלו למרות הביקורות החריפות שקיבל) הוא קשור קשר הדוק לדמות המטפלת המתעצבת בגיל צעיר.
בעזרת כלים ושאלונים למדידת הדימוי העצמי נערכו אלפי מחקרים (falk & miller, 1998; furr & funder, 1998) שהתמקדו בבדיקת הקשר בין הדימוי העצמי לבין משתנים פסיכולוגיים כלליים כאשר רוב המחקרים מצביעים על קשר ותרומה של דימוי עצמי גבוה להישגים לימודיים, קשרים חברתיים, דרכי התמודדות ועוד.
בנוסף לדימוי העצמי יש להתייחס לדימוי עצמי אידיאלי – שהוא מכלול התכונות היינו רוצים להיות. גם הוא נוצר בעזרת: שיקוף – אשר נוצר ממשוב שנותנת הסביבה תוך השוואה ישירה לדמות אחרת, השוואה חברתית – הנעשית ע"י הפרט המשווה עצמו לדמויות חיצוניות, אמונות פנימיות – האדם יחש שיש ביכולתו להשתמד ולהגיע לתוצאות טובות יותר. מידת הפער שבין עצמי אידיאלי לדימוי העצמי מעידה על מותאמותו של הדימוי העצמי ליכולת.
מדידת הדימוי העצמי נעשית ע"י סולם דפרינציאל סמנטי.
קשר בין דימוי עצמי ללמידה והישגים – מחקרים רבים שנערכו ואשר התמקדו בבדיקת הקשר בין הדימוי העצמי לבין משתנים פסיכולוגיים כללים. הרוב המכריע של המחקרים מצביע על חשיבתו ותרומתו של דימוי עצמי גבוה להישגים לימודיים, לקשרים חברתיים, לדרכי התמודדות ועוד.
חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
