המלכות נמצאת ממש מתחת לקו המרכזי של מערכת הספירות אך עפ"י טבעה המטפיזי נוטה מעט שמאלה מאחר שעל פי נטייתה העצמית היא בגדר דין ויש לה זיקה לצד שמאל. פירוש הדבר הוא שאם האדם לא פועל את פעולתו כראוי, לא עושה את מה שנדרש ממנו למען הייחוד האלוהי, המלכות מהדקת את בריתה עם השמאל ותוצאותיה מרות וקשות. שפע מר יזרום אליה, ומאחר שהיא אם העולמות שתחתיה ואחראית על הזנתם, היא לא תהיה אם רחמנייה אלא היא תהיה דין גובר ללא חשבון, היא תהיה מקור שכול, והמצב יהיה רע ומר מאוד. אם יפעל האדם כראוי, ויעשה באמצעים שברשותו לקיום הזיווג הוא יסיט את המלכות לקו האמצע, עצם כך תעיד עליה שהיא יוצאת מאיזון הדין שבה והיא תהיה אחדות הניגודים. הזיווג יתקיים אז ושפע הזכר יזרום אליה להמתיק את דיניה והיא תתגלה כלפי העולמות כאם רחמנייה ומטיבה שתנהג בחסד וברחמים. מה שמצטייר כאן שהמלכות ניכרת בהיפוכיה ובשינוייה, בניגוד לזכר שמתגלה תמיד בזרימה קבועה, המלכות מתגלה בריבוי פניה ובתהפוכותיה, פעמים היא מתייחדת עם בעלה ופעמים היא ניתקת ממנו, פעמים היא נוטה שמאל ופעמים היא חוזרת אל האמצע, פעמים היא מלאה וזורם אליה שפע ופעמים היא חסרה וריקה ואין לה משלה כלום. אם חלילה המלכות נוטה לצד הדין היא משמשת נקודת אחיזה לסטרא אחרא. כוח הרע הוא תוצר הדין, כאשר הדין מתעצם וחורג מגבולו, והמזיגה בינו לבין החסד והרחמים לא מתקיימת הוא מתגלה כמקור לחורבן וכליה. הדין כשלעצמו הוא כוח של הרס, אמנם הוא כוח אלוהי קדוש אבל כל זה בתפקוד ראוי, כשהוא שרוי במערכת המאזנת.
המלכות באופן מובהק ניכרת בכפל פנים כנקבה כלפי מעלה וזכר כלפי מטה. מעמדה כנקבה – כקולטת ומקבלת, אותו מקווה הימים שהכל נאסף בו, היא קרויה לכן בשם שבת. היא כשבת מציינת את המקום אליו זורם השפע ובו הוא שובת. היא נקבה כלפי הספירות שמעליה. היא גם כזכר כלפיי מטה, כלפי העולמות שלמטה היא ניכרת בכוח ההנהגה שלה. קצרו של דבר, היא נקבה כלפי מעלה וזכר כלפי מטה, זה נכון גם לגבי הספירות האחרות. המקובלים רואים בזה את המפגש הזכרי ונקבי בעולם האלוהי, זה מתייחס למקור הגנוסטי מובהק, הפלרומה, הספירות הן האונים שמתרוצצים בפלרומה, בפרשת זכר ונקבה בעולם האלוהי לגלות את האיחוד שבו, זה מוטיב הגנוסטי לחלוטין. כל ההתגבשות ההיררכית וההופעה המדורגת של הספירות הוא מהלך ניאו-אפלטוני. שתי השיטות האלו הניאו-אפלטוני והגנוסטי נפגשות ביחד בתוך רעיונות הקבלה.
ראו גם: עולמות האצילות, הבריאה, היצירה והעשייה הנמצאים מתחת לספירת מלכות
חזרה אל: מבוא לקבלה
