קבלה משמעותה מסורת. מסורת שאב מעביר לבנו ורב לתלמידו, אפשר גם לומר כפי שהבן מקבל מאביו והתלמיד מרבו.
אם המסורת תעמוד על שמרנותה בלי פשרה היא גוזרת על עצמה כליה כי היא תהפוך לבלתי רלוונטית. כלומר, המסורת מבקשת להוסיף להימסר כמסורת, להוסיף ולחיות את חייה וכדי שדבר זה יעלה בידיה היא נתבעת להתחדש. כך נוצר בתוך המסורת קונפליקט בין מגמת השמרנות להכרח ההתחדשות. ההתחדשות לא כפויה עליה מבחוץ היא נובעת מעצמה באופן אימננטי. הפתרון הוא בדרך פרשנות. האמת היא מושג אבסולוטי ואינסופי והיא נחלתו של אלוהים לבדו, לכן הדרך שפתוחה בפנינו היא דרך הפירוש. הפירוש הוא גילוי מסוים של דבר אלוהים. לכן המסקנה היא שהפרשן לא מחדש מדעתו דבר אלא חושף מתוך כתבי הקודש את מה שגנוז בהם מלכתחילה. הפירוש מאפשר למסורת להתחדש ולהישאר נאמנה לעצמה.
הקבלה קוראת לעצמה כך דווקא כי היא חשה את זהות מקורותיה. הגנוסיס הוא אנטי יהודי, וגם הניאו-אפלטוניות מכילה הרבה דברים שאינם תואמים לתפיסה היהודית, כמו שהעולם אינו נברא והכל מופיע בזרימה, האל לא רוצה דבר, ועוד היבטים כאלה. כלומר, יש כאן מקורות שהתאמתן לרוח ישראל היא בעייתית. הקבלה קוראת לעצמה כך קודם כל בגלל זרות מקורותיה, היא עושה כל מאמץ כדי להראות שלעומת זהות מקורותיה היא חלק מהנוף הנורמטיבי של התיאולוגיה היהודית. מקובל לא עושה צעד מבלי אסמכתא, כדי להראות שהוא רק מפרש. השם קבלה בא להראות את המאמץ הגדול של המקובלים ולהראות שהם נושאיה של מסורת אמיתית ורצופה, הם מציגים את המסורת כהוויה רוחנית שראשיתה עם ראשית ישראל, ואף עם ראשית העולם. יש רבים שרואים את האדם הראשון כגדול המקובלים ויש שחושבים שמשה היה מקובל. כלומר, אין חידוש, הכל נמשך ונחשף עכשיו לנגד עיננו.
התנועה השבתאית פרשה את המסורת במתודות פרשניות מוכרות ודרדרה את המסורת לתהום. יש פחד שפרשנות רדיקלית שכזו יכולה להוביל לקטסטרופה.
הלגיטימיות של המתודה הפרשנית היא שאין בעצם יהדות אחת. היהדות היא כל מה ששומרי ישראל מסכימים שהיא היהדות האמיתית. הסוד הגדול הוא פלורליזם פרשני. זו הדרך היחידה של המסורת להתגלגל ולהתפתח ובאופן פרדוקסאלי זו הדרך שלה לשמר את עצמה.
יש בקבלה אלמנט אליטיסטי, הקבלים רואים את עצמם בעלי רוח יתרה, ולכן יש לקיים את המסורת הקבלית כמסורת אזוטרית, יש להקפיד על סודיות ואין להפיץ אותה בפני רבים כדי שלא יקשרו אליה בלי להבין. האליטיזם אינו מתוך התנשאות אלא מתוך הנחה שהמסורת הזו שמתגלגלת בסתר תזכה בשעתה היפה לפרסום, עת הפרסום והגילוי יבוא. יבוא יום שכל בני ישראל יהיו מקובלים (לפי ספר הזוהר).
חזרה אל: מבוא לקבלה
