אין כמעט מקום על פני כדור הארץ בו לא מצויים חיידקים. הם כה קטנים שהרוח והמים מפזרים אותם לכל מקום ומגוון המינים כה גדול שכמעט בכל סביבה נמצאו חיידקים המסוגלים לחיות בה. חיידקים מצויים בקוטב הדרומי, במעמקי האוקיאנוסים, על פסגות ההרים הגבוהים ביותר, ובאגמים רוויי מלח. צפיפות אוכלוסיות החיידקים ומיני החיידקים השולטים באוכלוסיה שונים כמובן ממקום
למקום, ובית גידול לבית גידול. ואפילו בסביבה כה קיצונית כמו ים המלח )ים
המוות( מתרחשת מידי פעם התרבות המונית של חיידקים.
האורגניזמים הפרוקריוטיים )איתם נמנים החיידקים( הם בדרך כלל הרבה יותר עמידים לתנאי סביבה קיצוניים של טמפרטורה, מליחות ורמת חומציות מאשר יצורים אויקריוטיים, וניתן למצוא אותם גם במקומות בהם שום יצור אויקריוטי לא יכול להתקיים. כך, למשל, הטמפרטורה המירבית אשר עוד מאפשרת קיום יצורים אויקריוטיים כלשהם היא 63 מעלות צלסיוס, במעיינות חמים בהם הטמפרטורה גבוהה יותר, כמו לדוגמה במעיינות החמים בגן הלאומי "ילווסטון" שבארצות הברית, לא נמצאו יצורים אויקריוטיים אלא יצורים פרוקריוטיים בלבד – חיידקים וציאנובקטריה. לאחרונה נתגלו חיידקים בקרקעית הים בהן הטמפרטורה מגיעה ל-105 מעלות צלסיוס ואולי אף יותר. יש חיידקים היכולים להתרבות בתמיסות מלח רוויות ואף זקוקים לריכוזי מלח גבוהים לקיומם )אך חייבים לציין כאן שקיימים גם מספר יצורים אויקריוטיים המסוגלים לחיות בתנאים כאלה,( קיימים אף חיידקים החיים ומתרבים בנוכחות 5 אחוז חומצה גפריתנית – סביבה בה רמת החומציות שואפת לאפס.
חזרה אל: סיכומים בביולוגיה \ מיקרוביולוגיה
