מבוא לאקזיסטנציאליזם – סיכום

אקזיסטנציה= קיום

האקזיסטנציאליזם הינו עיסוק פילוסופי בקיום האנושי והוא מגיע כתגובה היסטורית לפילוסופיה של העת החדשה:

הגל- אידאליזם – זרם פילוסופי הנותן קדימות למחשבה מעל החומר או המציאות (ההפך ממטריאליזם הנותן קדימות לחומר ורק אז למחשבה)

אקסיטנזיאליזם (נקרא גם פילוסופיה קיומית)- התחילה במחצית הראשונה של המאה ה19 ומסתיימת זמן קצר לאחר מלחמת העולם השניה.

זוהי תנועה של מיעוט פילוסופים המגיבים על פעילות מופשטת. מתחילת המאה ה19 עד לאחר מלחמת העולם השנייה. מחפשים את המשמעות בקיום עצמו.

הגדרות-

  1. אקזיסטנציאליסט מסרב להשתייך לאיזושהי אסכולה או שיטה פילוסופית המלווה באי סיפוק עמוק מהפילוסופיה המסורתית. היותה שטחית, אדמית ומרוחקת מהחיים. >>> הבעיה בהגדרה שהיא על אופן השלילה. אומרים מה לא אבל לא מה כן. בעיה נוספת שיש אנשים ששיכים לאקזיסטנציאליזם אך לא לגמרי שוללים פילוסופיות אחרות
  2. אקזיסטנציאליזם הוא נסיון לפרש מחדש את הטבע האנושי במונחים של סובייקטיביות אנושית מבלי להזדקק לקטגוריות על אנושיות (אלוהים) או תת אנושיות(האדם הוא סוג של חיה) >>> הבעיה שההגדרה רחבה מאד ואינה מתאימה לגמרי, בובר מסביר עח קטגוריות על אנושיות, רוזנצוויג מדבר על אלוהים..כמו כן יש כאלה שנכנסים לקטגוריה זו ואינם אקזיסטנציאליסטים.
  3. אאקזיסטנציאליזם הוא ריאקציה כנגד אידיאליזם (רעיונות) מוחלט ונגד פוזיטיביזם (מדע) מוחלט >>> הבעיה שוב ההגדרה היא בשלילה, שוב היא רחבה מדי
  4. אקזיסטנציאליזם היא פילוסופיה של אסון, אי רציונליזם, פאסימיות, וולנטריזם דתי. >>> הבעיה ההגדרה שיפוטית, הגדרה צריכה להיות נטולת שיפוט, ההגדרה לא תמיד מתאימה יש כאלו שאינם נכנסים להגדרה כמו ניטשה לדוגמה.
  5. אקזיסטנציאליזם היא "הופכת את החיים לנסבלים וקובעת שכל האמיתות וכל הפעילויות מניחות בו זמנית את הסביבה החיצונית ואת הסוביקטיביות האנושית" >>> הבעיה שלא בטוח שהאקזיסטנציאליזם עושה את החיים ליותר נסבלים (ניטשה– "האהבה היא אשליה" טרגי אך זה מה שזה לדוג מהצד השני יש אלו שחושבים שאפשר להגיע לאושר והם אינם טקס' כמו שפינוזה שחשב שאפשר להגיע לאושר והוא אינו אקזיסטנציאליזם- אם תבין שאתה חלק , חלק מהעולם, חלק מהכל תהה מאושר כי תדע את מקומך.חומר ורוח יחד- איזון מלא. הנצח- אתה חלק מהכוליות ואתה נצחי)

אין הגדרה אחת נכונה וטובה.

בעיות-

  • גולומב- טוען שיש בעיה בשם "אקזיסטנציאליזם" , הוא טוען שיותר מדי אנשים נכנסים תחת ההגדרה של אקזיסטנציאליזם.
  • בעיה נוספת היא שאקזיסטנציאליזם לא מגדירים את עצמם ככאלה. (היידגר ועוד לא רצו להשתייך לשום זרם ועל כך לא הגדירו את עצמם כאקזיסטנציאליסטים)
  • אנשים בעלי רעיונות שונים ביותר נופלים תחת אותה כקטגוריה
  • בעיה היא גם ה "איזם" באקזיסטנציאליזם . כלומר זוהי סוג של שיטה, שיטה על הקיום. אך זו איננה שיטה – יש פה סתירה פנימית. (ניטשה אומר – כל שיטה מסתירה א פגמיה)

מאפיינים של האקזיסטנציאליזם-

אין הגדרות אפריוריות , אי אפשר להגדיר לפני. אי אפשר להגדיר את הקיום, זו רדוקציה , כל ניסיון של הגדרה מראש יעשה רדוקציה. הטענות של האקזיסטנציאליזם הן אמפיריות או פוסטריוריות (רק מתוך המציאות). המציאות אינה משהו מהותי ואין לה הגדרה אובייקטיבית , הקיום מתנה את הפרדיקט/האידאה (מילה, שם תואר) אך הוא אינו פרדיקט/אידאה(שם תואר, מילה). הקיום הוא תנאי לכל האידאות. הקיום הוא המהות. קאנט- אי אפשר לערוך לקיום רדוקציה מושגית, אי אפשר לצמצם את הקיום לאידאה. הקיום הוא תנאי לכל הפרדיקטים  וזו ההוכחה ל קאנט אשר מפריכה את טענתו של אנסלם אשר ניסה להוכיח את קיום האל שאמר "הזה ששום דבר לא יכול להחשב יותר גדול או יותר מושלם" לטענתו מכיוון שהקיום הוא פרדיקט האל קיים.

הקיום לפני המהות, הקיום הוא יצירה של האדם. לפני האקזיסטנציאליזם מי אתה? אתה הוא מה שאתה עושה מהחיים שלך, פרוייקט של 70-80 שנה.. הקיום הוא מה אנחנו עושים "הסכום" של מה שאתה עושה בכדי לבצע את הפרוייקט הזה שהוא חייך, זה אתה.

  • אין טבע קבוע- סארטר– "אין אדם אלא מה שהוא עושה מעצמו", אדם מעצב את עצמו באופן מתמיד , איך אתה מציג את עצמך, איך אתה חי, אין לבוא עם משהו אפריורי.
  • אורטגה די גסט- "האדם אינו תוצר של ההסטוריה אלא הוא יוצר את ההסטוריה"

הקיום הוא יצירה של האדם, לאדם אין טבע אלא היסטוריה , אין האדם דבר או חפץ אלא דרמה. חייו הם מה שהוא בו חייבים לבחור, אותם חייבים ליצור, האדם אינו אלא בחירה ביצירה זו. כל אדם הוא המחבר, הסופר של עצמו , למרות שהוא יכול לבחור בין היותו סופר מקורי או סתם חקיין אין הוא יכול לברוח מבחירה. הוא נידון לחופש". אתה הוא סכום הפעילויות שלך. "אין האדם מאומה אלא מה שהוא עושה מעצמו" . לפי האקזיסטנציאליזם אין טבע אנושי כי אין שום דבר אפריורי, אין טבע קבוע , אנחנו מעצבים את עצמנו.

  • תפיסת האדם כחופשי- חירות האדם, לאדם יש בחירה ואוטונומיה. הסביבה לא ממש רלוונטית כי בכל מקרה האדם יכול לבחור, לא משנה כמה הסביבה קשה או מאתגרת הבחירה תמיד אצלך.  האקזיסטנציאליזם אומרים להתבונן על הדברים בתוך פרספקטיבה- נאמר "אני רעב", אני באמת רעב וזה לא ישנה אבל אפשר לצקת לרעב משמעות- "אני עושה דיאטה", "אני שובת רעב" או להסתכל בפרספקטיבה רחבה יותר- עכשיו אני רעב אבל בערב יש לי ארוחת ערב גדולה  אז אני מאפקת..
  • אחריות-סארטר- האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם. אם החלטתי משהו, החלטה זו נובעת ממצבי הפרטי, ממחשבותי, שאיפותי, תשוקותי.. הדבר לא מחייב רק אותי אלא את האנושות כולה. אני אחראי גם לעצמי וגם לאנושות . אני יוצר תדמית מסוימת של אדם אשר ברצוני להעניקה לכלל האדם. בעיצוב דמותי אני מעצב את דמות האדם. זה מחייב את האנושות כי זה קיים בעולם. ברגע שעשית משהו יש לו קיום בעולם ואז זה כביכול מחייב את האנושות להכיל בתוכה את ההתנהגות, הבחירה.
  • אותנטיות- מילה מרכזית באקזיסטנציאליזם. זו אחת המילים הכלליות ביותר בעולם, היא מכילה הכל. אם מישהו משתמש במילה אותנטי יש לחשוד בו כי הוא אינו אומר דבר למעשה.

ראו גם: הוגים אקזיסטנציאליסטים חשובים

חזרה אל: אקזיסטנציאליזם  יהודי

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: