איוב פרק י"א: נאום צופר – פירוש וניתוח

א                  וַיַּעַן, צֹפַר הַנַּעֲמָתִי; וַיֹּאמַר.

ב  הֲרֹב דְּבָרִים, לֹא יֵעָנֶה;    וְאִם-אִישׁ שְׂפָתַיִם יִצְדָּק.

ג  בַּדֶּיךָ, מְתִים יַחֲרִישׁוּ;    וַתִּלְעַג, וְאֵין מַכְלִם.

ד  וַתֹּאמֶר, זַךְ לִקְחִי;    וּבַר, הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ.

החלק הראשון – א' – ד' ; הוא אומר לאיוב שהוא מדבר הרבה דברים אבל חייבים לענות לך. הוא לא יכול להשאיר את הדברים שלו בלי מענה. הוא לא מתלהב מדברי איוב. "בדיך מתים יחרישו" הסיפורים הלא נכונים, הממוצאים הם כ"כ מזעזעים שאפילו מתים יהפכו לחרשים מדבריו. הבר זה הטהור והטוב, בעצם איוב בעיניו צדיק וטהור אבל זה לא נכון!!

ה  וְאוּלָם–מִי-יִתֵּן אֱלוֹהַּ דַּבֵּר;    וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו עִמָּךְ. – הלוואי שה' יכל לדבר איתך ויעמיד אותך למשפט. מצד אחד זה יפה מצד שני ה' פותח עוד מעט את פיו וזה לא באמת עוזר לנו.

ו  וְיַגֶּד-לְךָ, תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה–    כִּי-כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה:

וְדַע–    כִּי-יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַּ, מֵעֲו‍ֹנֶךָ. – מה זה "ישה"? מלשון נושה; מלווה. בעצם מה שהוא אומר לו : "ה' מוותר לך, הוא מלווה לך איזשהי איכות חיים מסוימת שלא מגיעה לך".

ז  הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא;    אִם עַד-תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא. – האם אתה יכול לחקור את ה'? להבין את תפיסותיו? התכלית שלו? התשובה כמובן היא לא. הוא יוצר הבחנה בין האדם לבין ה' שהיא רחבה ועמוקה מאוד.

ח  גָּבְהֵי שָׁמַיִם, מַה-תִּפְעָל;    עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל, מַה-תֵּדָע.

ט  אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ;    וּרְחָבָה, מִנִּי-יָם.

י  אִם-יַחֲלֹף וְיַסְגִּיר;    וְיַקְהִיל, וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ.

יא  כִּי-הוּא, יָדַע מְתֵי-שָׁוְא;    וַיַּרְא-אָוֶן, וְלֹא יִתְבּוֹנָן.

יב  וְאִישׁ נָבוּב, יִלָּבֵב;    וְעַיִר פֶּרֶא, אָדָם יִוָּלֵד. – מה זה נבוב? חלול. ילבב – מלשון לב; מקור החכמה. בעצם הוא אומר, אדם שהוא חלול אינו יכול להיות איש לב, אינו יכול להיות חכם. הלב שלו לא יכול לתת לו את התשובות. האם עיר יכול להוליד אדם? לא!! כך בנאדם חלול לא יכול להיות בעל חכמה ולהבין את ה'.

הרעים כל הזמן עם מבנה קבוע, מתחילים עם אמירה כללית שהם חייבים לענות ואז הם עוקצים אותו "אתה חושב שאתה צדיק ואתה לא, ה' מוותר לך ומגיע לך יותר מזה" ואז הם מתחילים לנחם אותו שבסוף יהיה טוב "ראשיתך מצער…" אותו דבר הוא אומר לו פה.

יג  אִם-אַתָּה, הֲכִינוֹתָ לִבֶּךָ;    וּפָרַשְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּיךָ. – אם מעתה הוא יפסיק עם השטויות שלו ויפרוש כפיים ויחזור בתשובה.

יד  אִם-אָוֶן בְּיָדְךָ, הַרְחִיקֵהוּ;    וְאַל-תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה. – אם עשית משהו רע, תזיז אותו.

טו  כִּי-אָז, תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם;    וְהָיִיתָ מֻצָק, וְלֹא תִירָא. – אם תחזור בתשובה ; ה' ידאג לך והכל יהיה בסדר, תהיה חזק.

טז  כִּי-אַתָּה, עָמָל תִּשְׁכָּח;    כְּמַיִם עָבְרוּ תִזְכֹּר.- כל הצרות שלך יהפכו למים שחולף ולא תזכור אותם בכלל.

יז  וּמִצָּהֳרַיִם, יָקוּם חָלֶד;    תָּעֻפָה, כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה. – חלד זה ביטוי לבנאדם. חלד גם זו השערה שזה שיכול אותיות של המילה "חדל", אדם הוא חדל. או העולם. ; בעצם הבוקר שלך היה שלילי אבל מהצהריים יהיה יותר טוב. "תעופה" = ערב.

יח  וּבָטַחְתָּ, כִּי-יֵשׁ תִּקְוָה;    וְחָפַרְתָּ, לָבֶטַח תִּשְׁכָּב.

יט  וְרָבַצְתָּ, וְאֵין מַחֲרִיד;    וְחִלּוּ פָנֶיךָ רַבִּים.

כ  וְעֵינֵי רְשָׁעִים, תִּכְלֶינָה:    וּמָנוֹס, אָבַד מִנְהֶם; וְתִקְוָתָם, מַפַּח-נָפֶשׁ. – הרשעים יכלו וימותו אבל איוב שיחזור בתשובה יהיה בסדר, עד כה נאום צופר.

 

חזרה אל סיכום ספר איוב

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: