את אברהם אנו מתחילים להכיר לאחר פרשת נח, במשך 14 פרקים.
ליצחק לעומת אברהם, מקדישים הרבה פחות מאברהם. הוא מופיע כבנו של אברהם או כאביהם של יעקב ועשיו. אין הרבה פרקים בהם מסופר עליו בלבד.
אדם- אבי האנושות, נח- אבי האנושות המחודשת, אברהם- אבי האומה והאמונה החדשה באל אחד. אברהם שונה מנח.
אם נשווה בין נח לבין אברהם- אצל נח הייתה הצגה של הגיבור כבר בראשית הופעתו (ונח צדיק ותמים..). יש היגד מפורש מדוע הוא נבחר להציל את העולם. לעומת זאת, אצל אברהם לא הייתה הצגה כזאת, אנו לומדים עליו דרך ההראייה- ע"י מעשיו. יש בכל זאת התייחסות לאופיו פעמיים-
- כשאלוהים אומר לו מה הוא הולך לעשות בסדום "כי ידעתי למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמעו את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"
- אחרי פרשת העקדה, המלאך אומר "עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה.."
המדרש שואל איך הגיע אברהם לאמונה באל אחד- הוא יצא וראה את השמש וחשב שזה האל.. בערב ראה את השמש מתחלפת וחשב שזה האל. למחרת בבוקר הבין שיש כוח שמכוון את העולם.
אברהם חי 175 שנים. עקב (172) שנים הוא הכיר את אלוהים- החל מגיל 3.
אברהם עומד במבחנים רבים. הוא עוקר מבית אביו בגיל 75 (ביחד עם לוט שהתייתם מאביו). השיא בחיי אברהם- פרק כ"ב- עקדת יצחק– "עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה ולא חסכת את בנך יחידך…"
ע"פ הרמב"ן– מדוע התורה לא סיפרה שעבדו עבודה זרה לפני אברהם? לא רצתה התורה להעריך בדעות עובדי עבודה זרה. בספר בראשית לא מספרים שעבדו עבודה זרה, אך בספר אומר יהושוע : שבעבר הירדן ישבו תרח ואבי נחור ויעבדו אלוהים זרים- אז אלוהים לקח את אברהם שיעבוד אותו.
בראשית י"א, פס' כו' ואילך
תרח
אברהם+ שרי נחור+מילכה הרן
יצחק+ רבקה בתואל מלכה, לוט, יסכה
יעקב+רחל ולאה רבקה ולבן
רחל ולאה
הרן מת בצעירותו. לא ידוע מדוע, אך המדרש טוען כי הוא מת במלחמה בעבודת האלילים (מול נמרוד).
אור כשדים- איזור עירק. יש פרשנים שטוענים שאברם נולד בחרן, ואז הם עברו לאור כשדים וחזרו לחרן
מדוע עקר תרח מאור כשדים מיוזמתו?
- סיבה דתית חברתית- התנכלו להם בגלל שלא עבדו אלילים. ע"פ המדרש, אברם עשה נזק כלכלי למרכז עבודת האלילים שלהם.
- סיבה כלכלית.
- ע"פ אברבנאל– בגלל עקרותה של שרי (משנה מקום משנה מזל..).
פרשת לך לך (פרק י"ב): התגלות ראשונה (מתוך 7) של אלוהים לאברהם. ההתגלות האמצעית, החשובה ביותר, היא הברית בין הבתרים.
מדוע אלוהים אומר לך לך? מדוע לא רק לך?
ע"פ רש"י– לך עם כל מה ששלך, למענך.
ע"פ הרמב"ן– זוהי שגרת הלשון, כך מדברים.
הצו האלוהי הוא לניתוק מהכל, חוסר ודאות. ע"פ הפשט- זהו מבחנו הראשון (מתוך עשרה) של אברהם. לפי המדרש, זהו הניסיון השני כיוון שהראשון היה באור כשדים- המאבק נגד האלילות.
ממה נדרש להתנתק אברהם? בהדרגתיות- מהקל לכבד מבחינה רגשית- מארצו לארץ חדשה (הוא יודע מה הוא עוזב אך לא לאן הוא הולך), ממולדתו, מבית אביו. כמו כן, ההדרגתיות היא מבחינה דתית- חברתית- המנהגים המוכרים- התחלה חדשה.
הסדר היה צריך להיות הפוך מבחינה הגיונית פרקטית – אדם קודם יוצא מהבית, אח"כ מהארץ..
מהי מולדת? מקום שאדם נולד בו, חיבור רגשי, מקום שאדם גדל בו. או משפחה מורחבת של אדם.
הניתוק הוא קשה אף יותר לאדם מבוגר- למידת השפה, היקלטות חברתית, הליכה פיזית…
לצד ההפסדים יש הבטחות, פיצוי- תהיה גוי גדול, תהיה לך ברכה ולמקללך קללה.
"וכל הנפש אשר עשו בחרן"- 1. עבדים ושפחות. 2. רכוש, נכסים שצברו. 3. ע"פ המדרש- לעשות נפש= לעצב אדם- שרי גיירה את הנשים ואברם את הגברים- ואותם הם לקחו עימם.
אין תיאור של ארץ כנען בהגעתם לשם.
אברם מבקר, מטייל בארץ כנען- הגיע מצפון מזרח לא"י ויורד דרומה. נכנס כנראה מהבקעה (אזור ירדן), בית שאן עד שכם ואלון מורה. משם הוא יורד דרומה לבית אל. בעי הוא מקים מזבח. משם הוא ממשיך לנגב. דרך זו נקראת דרך האבות- קו פרשת המים. לבסוף, מסעו יסתיים במצריים…
הכנעני אז בארץ ולכן הארץ נקראת ארץ כנען.
ישנה התגלות שנייה של אלוהים לאברהם בה ישנה הבטחה ראשונה של אלוהים לעם ישראל על א"י. אז הוא בונה מזבח.
משמעות המקומות בדרך האבות–
ע"פ רש"י– המקומות הללו סמליים להמשך- בשכם יהיה סיפור דינה (האונס שלה) ופרשת הקללה והברכה, בבית אל יעקב חולם את החלום, שם יש גם מזבח לאלוהים. בעי לקחו מהחרם וכתוצאה מכך נכשלו בניסיון הראשון לכיבוש העי.
במקומות אלו עתידים לקרות דברים חשובים לצאצאיו.
הרמב"ן נותן הקדמה לכל סיפורי ספר בראשית- "אומר לך כלל…פרשו חז"ל- כל מה שאירע לאבות סימן לבנים" ולכן התורה האריכה בסיפור המזבחות, בחפירת הבארות… כיוון שכל דבר שקרה לאברהם לומדים ממנו מה שנגזר לבניו .
"מעשה אבות סימן לבנים"- מה שקרה לאבות מרמז ומלמד על מה שיקרה לבנים. זה בשני מישורים- במישור הפרטי (ליצחק או יעקב) ובמישור הלאומי (לעם ישראל). יש הקבלה בין תולדות אברהם לתולדות עם ישראל.
מה דומה בחיי 3 האבות (המישור הפרטי של מעשה אבות סימן לבנים)? 1. קנאה בין הבנים, מאבק על הירושה. 2. עקרות הנשים האהובות. 3. רעב בארץ וירידה מהארץ בגלל זה (פרט ליצחק שנאסר עליו לרדת). 4. בעיות של התכוונות בברכה- ברכת אברהם עוברת מדור לדור ובתוך כל נכנס היסוד של ברכת הבן הנכון או הלא נכון. 5. קנאה בין נשים. 6. התגלויות ה' (ובעיקר ברכת הארץ והזרע).7. הליכה למסופוטמיה- אברהם יורד מחרן, יעקב חוזר לחרן. 8. הנשים שלהן מחרן. 9. סכנה בארץ נוכריה. 10. ריחוק בין אבות לבנים (יעקב ויצחק). 11. שינוי השם (אברהם ויעקב)- זהו שינוי בגורלו, במעמדו ובמהותו של האדם. 12. חפירת הבארות וריב בארץ עליהן (אברהם ויצחק). 13. פרידה ממישהו אהוב- אברהם נפרד מאביו, מלוט, מהגר וישמעאל. יצחק ורבקה נפרדו מיעקב, יעקב נפרד מהוריו, מיוסף, מרחל.
בחזרה לסיפורי אברהם…
7 התגלויות לאברהם, המרכזית בהם היא הברית בין הבתרים (בראשית פרק ט"ו), שם ה' מבטיח שהארץ תהיה מנהר מצרים עד נהר פרט.
הירידה למצרים, פרק י"ב, מפס' י'– היה רעב בארץ ולכן ירד אברהם לגור שם.
האם עשה אברהם נכון כשירד מן הארץ? זהו ניסיון לאברהם- האם יהרהר/ יערער על הבטחת ה' לשפע בארץ?
הרמב"ם עצמו חי בספרד ולאחר מכן במרוקו. משם עלה לארץ. לאחר מכן הוא ואחיו ירדו מן הארץ למצרים. מדוע ירדו מן הארץ? כיוון שמבחינה כלכלית המשפחה לא יכלה להתקיים כאן. תפיסתו היא שאדם צריך להרוויח את לחמו ולא להישען על אחרים. לא להתפרנס מנדבות. למרות זאת, נקיפות מצפונו היו רבות על כך שלא קיים את מצוות יישוב הארץ.
אברבאנל הציג שאלה זו לגבי אברהם. בתשובתו הוא הצדיק אות אברהם.
בין הפרשנים היו שסינגרו על אברהם והיו שמתחו עליו ביקורת.
הרמב"ן: "ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עוון מפני פחדו פן יהרגונו. והיה לו לבטוח באלוהיו שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו… גם יציאתו מן הארץ שנצטווה עליה מתחילה מפני הרעב עוון אשר חטא כי האלוהים ברעב יפדנו ממוות ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים." הוא מייחס לאברהם שני חטאים- הסיכון של אשתו והירידה מן הארץ. אברהם לא ידע מה צפוי לו במצרים- שאשתו תהיה בסכנה שכזו. אך היא תהיה בסכנה גדולה יותר אם יהרגו את בעלה.
רש"י ורד"ק מלמדים זכות על אברהם- אברהם לא סמך על הנס, הוא פעל על מנת להציל את חייו. אם זה אכן ניסיון בו עמד אברהם, חז"ל רואים בו ניסיון מוצלח (כיוון שהם מזכירים רק ניסיונות בהם אברהם עמד). "וירד אברהם מצריימה לגור שם"- כוונתו הייתה להיות שם גר ולא להשתקע. דוגמאות נוספות של אנשים שלא סמכו על הנס- יעקב מתכונן לפגישה עם עשו…
מדוע אברהם יורד דווקא למצריים? בגלל הנילוס, יש שם שובע.
"ןיהי הרעב בארץ….כי כבד הרעב בארץ"- יש פה כביכול חזרה אך בפעם השנייה נאמר שהרעב כבד וזוהי הצדקה לירידתו של אברהם ממצרים.
כשאברהם התקרב למצרים, הוא ראה פתאום שמראה אשתו שונה משל הנשים המצריות. זה הבליט את יופייה. "הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את"- זוהי אחת הפעמים היחידות בתנ"ך בה גיבור מתאר גיבור אחר. מדוע זה מופיע? האם רק עכשיו גילה את יופייה? זוהי הכנה להמשך, להסביר את חששו. לכן כדי שלא יהרגו אותו וייקחו אותה, הוא אומר לה שתאמר שהיא אחותו. שרה הייתה כבת 65 (צעירה מאברהם ב10 שנים).
ישנם פרשנים (אבן עזרא) שטוענים כי שיקר רק מעט כי שרה הייתה אחייניתו או אחותו למחצה.
ספורנו מספר שהוא ינהל מו"מ עם המצרים על מוהר, בתור אחיה, כך ירוויח זמן ובינתיים ישיג מזון ויוכל לשוב לארץ כנען.
ספייזר, חוקר המזרח הקדום הציע תיאוריה- במזרח הקדום (בחברה החורית בארם נהריים) היה קיים דבר שנקרא- "אישה- אחות"- אדם נשא אישה בשני מסמכים נפרדים- כאישה וכאחות. סטאטוס זה הקנה לאישה מעמד גבוהה יותר, כך גם זכות ילדיה היה גדול יותר מהזכות של ילדי הנשים האחרות. החיסרון בתיאוריה זו- מי אמר שבמצרים היה קיים מנהג כזה, אולי לא הבינו זאת כשאברהם אמר זאת. דבר שני- מעמד של אישה אחות היה קיים כשלגבר היו כמה נשים. לאברהם הייתה רק אישה אחת.
למי אברהם דאג? יש שיאמרו שדאג לעצמו, אך יש הטוענים כי הוא דאג לשניהם. " למען ייטב לי בעבורך,- ייטב לי בשבילך- אם אשאר בחיים זה יהיה עדיף בשבילך.
"ויהי כבוא אברם מצריימה"- איפה שרה? המדרש אומר "נתנה בתיבה ונעל לפניה כיוון שהגיע לשערי מצרים, אמרו לו המוכסים 'מה אתה טוען בתוך התיבה?' אמר להם 'שעורים'… אברהם היה מוכן לשלם כל מחיר ולכן הם הבינו שיש שם דבר חשוב. הם הכריחו אותו לפתוח את התיבה..
גם בפס' י' רק אברהם מופיע- כיוון שהוא גיבור הסיפור. כמו כן, בהמשך כתוב שלקחו את שרה לפרעה, כלומר- היא הייתה שם עימו. פרעה היטיב לאברהם בעבורה.
אלוהים נגע את פרעה נגעים כבדים ולכן פרעה בא בטענה לאברהם- מדוע לא אמר לו שהיא אשתו? אברהם שותק, לא עונה.
כיצד ידע פרעה ששרה היא אשת אברהם? בגלל המכות שקיבל. הרמב"ן טוען שפרעה קרא לשרה לבירור והיא אמרה לו שהיא אשת אברהם. כמו כן, הוא מבין זאת משתיקתו של אברהם לשאלותיו.
פרעה מסלק את אברהם ממצרים.
סיפור זה מקביל לסיפורים נוספים– אברהם ושרה בבית אבימלך בפרק כ', גם יצחק נקט באותה שיטה עם אבימלך (אך אבימלך מגלה זאת מייד כי הוא רואה את יצחק מצחק עם רבקה).
ההבדלים בין פרק י"ב לפרק כ'–
- המקום – מצרים לעומת ארץ גרר (בדר' מער' א"י).
- אברהם עונה לאבימלך – אברהם שותק מול פרעה לעומת שעונה לאבימלך
- יש התגלות לאבימלך – פרעה קיבל נגעים, אבימלך ראה את אלוהים שנגלה אליו בחלומו (אלוהים יחוס על חייו אם יחזיר את שרה ולא יגע בה).
- לא כתוב מדוע אברהם עובר מקום – סיבת הירידה- רעב כבד לעומת זה שלא מופיעה סיבה להגעה לארץ גרר
- קורא לשרה אחות, בפרק י"ב אמר לה שתאמר שהיא אחותו.
- פרעה אומר- "מה עשית לי" אבימלך אומר- "מה עשית לנו"- כל העם בסכנה
- פרעה מסלק את אברהם, אבימלך נותן לו מתנות ומציע לו להישאר.
- אברהם מצטדק אל מול אבימלך.- במקום שאין יראת אלוהים, יכולים לקרות דברים נוראים כמו לקיחת אשת איש. כמו כן, היא באמת קרוב משפחה שלי.
מדוע יש הבדלים- מצריים זה לא ארץ גרר. יש שם נורמות אחרות. כמו כן, ארץ גרר היא בתוך א"י ולכן יש צורך להסתדר בדרכי שלום עם השכנים.
הפרידה בין אברהם ללוט- פרק י"ג- כולם חוזרים ממצרים. כשהם עלו לארץ, לוט הוזכר ליד אברהם. כשהם חוזרים ממצרים- משהו השתנה – הרכוש מפריד ביניהם "וכל אשר לו ולוט עימו". זה רמז להמשך- יש ריב בין רועי אברהם לרועי לוט על רקע כלכלי. "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"- מדוע הם מוזכרים? כיוון שאם אברהם ולוט יריבו בניהם, העמים האחרים ינצלו זאת לטובתם. אברהם מבין זאת ולכן רוצה להגיע לפשרה.
הרמב"ן רואה את הסכסוך בניהם על רקע כלכלי ועל רקע מדיני פוליטי.
רש"י רואה את הסכסוך גם על רקע מוסרי- רועי לוט היו רועים בשדות זרים ורועי אברהם היו מוכיחים אותם על כך. רועי לוט היו אומרים להם שגם ככה כל הארץ תהיה של אברהם, ולוט הוא יורשו, לכן מותר להם לרעות בכל הארץ.
אברהם מציע שהם ייפרדו- לוט בוחר באיזור ירוק- כיכר הירדן- מקום בו האנשים רעים (סדום). אברהם יישב בחברון.
חזרה אל: אמצעים אמנותיים במקרא
