סיכום מאמר: המארסייז, הטריקולור וכל השאר – אבנר בן עמוס

המארסייז הטריקולור וכל השאר/ אבנר בן-עמוס

המאמר סוקר את התפתחותם של סמלים מאחדים בצרפת אשר שמרו על אחדותה למרות המשברים הפוליטיים שלאחר המהפכה הצרפתית.

צרפת כוננה את השינוי המשמעותי ביותר ביחס למושגים פוליטיים מדיניים כמו "מהפכה" "שמאל" ו"ימין". הדרך לשימור הזה ולאמונתם של תושבי צרפת באחדות המדינה הייתה באמצעות סמלים מגוונים ומסורות שהשתמרו לאורך השנים.  הטקסים והסמלים שימשו את המהפכנים הצרפתיים ככלי לשימור ההישגים ולחינוך הדורות הבאים לאורם.  סמלים אלו השתמרו לא רק לאורך המאה שלאחר המהפכה שהייתה מלאה בתהפוכות פוליטיות אלא גם במשך המאות הבאות עד ימינו. השילוב של אהבת המולדת הצרפתית אצל נתיניה ושל הכמיהה לרפובליקניות יצר התפשטות של צרפת לאזורים אחרים באירופה באמצעות לחימה. כיצד יגרמו השליטים החדשים- שבניגוד למלוכה שפסה מצרפת, רצו להתפרס ולא להתרפס מול מדינות אחרות, לפטריוטיות אצל ההמונים? לטענת הכותב , באמצעות הסמלים והטקסים, שחמישה מהם נשארו סימנים לפטריוטיות צרפתית עד ימינו אנו: דגל שלושת הצבעים, המנון המלחמה של הצבא (מארסייאז), ציון יום כיבוש הבסטיליה (14 ביולי), מקדש "האנשים הגדולים"(הפנתיאון) ודמות האישה הלוחמת מריאן.

הדגלדגל צרפת, הנקרא גם דגל הטריקולור. בדגל זה שלושה פסים אנכיים בצבעים כחול (בצד התורן), לבן ואדום. שלושת צבעי הדגל מתייחסים בהתאמה לשלושת העקרונות של המהפכה הצרפתית. הכחול מתייחס לחירות, הלבן לשוויון והאדום לאחווה. הדגל הופיע לראשונה במהלך המהפכה הצרפתית, ואומץ באופן רשמי על ידי האספה הלאומית ב-15 בפברואר 1794, בתקופת הרפובליקה הראשונה. עיצובו מיוחס למרקיז דה לה פאייט – דמות בולטת במהפכה. על פי מיתוס רווח, צרוף זה של הצבעים – כחול לבן ואדום – מקורו בשילוב בין צבעי סמלה של פריז (אדום וכחול) ולבין צבע המלוכה (לבן). המשטר היעקוביני רק הגדיל את המשמעות של הדגל כסממן מאחד, וביציאתו למלחמות הכיבוש ב1792 היווה סמל אשר עליו נלחמו לוחמי נפוליון.

ההמנון – דה-ליל- סרן חובב מוסיקה ששירת בצבא הצרפתי כתב המנון זה ערב כניסתה של צרפת לאוסטריה. נקרא גם "המארסייז" כי הושר על ידי חיילים יוצאי העיר מארסיי. ההמנון היה גם צבאי מאחד וגם רפובליקני מאחד שהזכיר לשומעיו את המהפכה ואת החשיבות של שמירת השלטון החדש ומניעת ההתנגדות מבפנים. ההמנון הושר לאחר מכן בתיאטראות פריס ויצא אל הרחובות וכך הפך פופולארי על אנשי העם.

יום הבסטיליה- כיבוש הכלא של מתנגדי המלוכה ב4 ביולי 1789, היווה סימן חשוב לניצחון הז'ירוניסטים הבורגניים על המלך והעברת השלטון לרפובליקה. גם המהפכה השנייה בה עלו לשלטון היעקובינים , יום זה רק התחזק- כמקשר בין העם לשלטון- שכעת הוא גם לא בידי הבורגנים. לאחר מהפיכת "אביב העמים" שבה הפכה צרפת שוב למונרכיה חוקתית, נשאר יום זה כסמל.

דמותה של מריאן – במקום הפסלים של המלכים הגדולים המעודדים הערצה למלוכה או הפסלים של דמויות מהנצרות המעודדות כמיהה תיאולוגית, המהפכנים רצו ליצור דמות סמלית שתעודד שייכות לעם, פשוט ומאוחד, ולכן בחרו דמות אישה בגיל הביניים שלוחמת על זכותה לחופש ועל גאוותה הלאומית.

היכל האנשים הגדולים – המהפכה לא יכלה להתמקד רק בסמלים "באוויר" והשלטון החדש היה זקוק למקום פיזי בכדי לבצע את "הפולחן" למהפכה. לכן נבנה ה"מקדש לאנשים הגדולים". הדמויות שנמצאו בתוך המבנה הזה- שבמקור היה כנסייה רומנסקית/גותית היו הוגי דעות ומדענים ולא דמויות דתיות או צבאיות.

לסיכום, בכל תחלופות השלטון ז'ירוניסטי, יעקוביני, מונרכי חוקתי ורפובליקני פריזאי (לאחר אביב העמים), עוגנו סמלים אלו כחוק אשר מקשר את ההמון הצרפתי להצלחת המהפכה.

מבוא לתרבות המערב

יהדות ותרבות המחלוקת

האם האמונה של היהדות באמת אחת היא האמונה שכדי להגיע אליה צריך לעמת בין אמיתות מנוגדות? על תרבות של מחלוקת מאברהם אבינו עד חכמי ימינו

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: