אולריך בק – סיכום

אולריך בק פרסם ספר ב-1986 על "חברת הסיכון", שם הוא מתאר את העולם בצורה אחרת לגמרי מכפי שתואר לפי סוציולוגים שקדמו לו. בנוסף, בק עסק באינדיבידואליזציה, קפיטליזם בלי עבודה (אוקסימורון…).

חברת הסיכון היא חברה מודרנית שכל הזמן מתפתחת ומחפשת אמצעים חדישים יותר בעלי עוצמה גדולה יותר – כמו ייצור חשמל באמצעים גרעיניים לעומת אמצעים מיושנים יותר להפקת חשמל. לכל התפתחות גדולה כזו יש סיכונים מהסוג שלא ניתן לפצות על הנזקים העלולים להתרחש – כדוגמת אסון צ'רנוביל. החברה המודרנית נעשתה יותר ויותר מודעת לסיכונים מפני שאין מי שלוקח אחריות עליהם ומפצה את הנפגעים. החברה רואה את עצמה כמכילה סיכונים. העוצמה הטכנולוגית טומנת בחובה סכנות חדשות.

המדע גם הוא אינו אובייקטיבי – יש מדענים שמקבלים את כספם מהפוליטיקאים וטוענים שדבר מסויים הוא בטוח לשימוש, ומדענים שיקבלו את כספם ממקורות אחרים יטענו את ההיפך.

הוא מבקר את המרקסיזם שמדבר על מלחמות מעמדיות וטוען שהמלחמות הבאות תהיינה אקולוגיות.

לפי בק, מאז מלחמת העולם השנייה, האנושות פיתחה טכנולוגיות בעלות עוצמות שלא נראו כמותן – כמו כוח גרעיני. ספרו של בק על חברת הסיכון התפרסם סמוך לפיצוץ בצ'רנוביל. המדינה אינה יודעת כיצד להתמודד עם פגעי התיעוש החדש ומביאה חוות-דעת מדעיות לכאורה כדי להרגיע את הציבור. הסכנות הביאו לידי כך שבני אדם הפכו לחדורי תודעת סיכון, האדם חרד כל הזמן. את הסיכונים החדשים לא ניתן לחשב, ולכן גם לא ניתן לבטח – חברות הביטוח אינן מסוגלות להיות אחראיות לנזקים שלהם, כמו עליית מפלס הים, זיהום האוויר וכו'. המדינה מאבדת מהאמינות שלה, מפני שמערכת הבטחונות שהיא בנתה לא עומדת בפני הסיכונים של התיעוש החדש.

בק רואה שסעים חברתיים שיתגלעו סביב הרעות של העולם החדש. אם המאבקים של מרקס היו סביב חוסר הצדק שבאגירת הטובין אצל מיעוט, הרי שבעולם החדש יהיו מאבקים סביב חוסר הצדק שבחלוקת החסינות מפני הנזק שהתיעוש החדש מייצר. תיווצר שכבה של פליטים אקולוגיים, והקונפליקטים החברתיים יהיו בין בני אדם על אודות הטבע – מה עושים לטבע ומי סובל ממנו בצורה קטלנית.

תורת האינדיבידואליזציה של בק – העידן החדש שלנו מצריך קטגוריות חשיבה חדשות, ויחד עם הוגים נוספים מנסה לייצר את הסוציולוגיה מחדש. בשוק העבודה המודרני מעסיקים אנשים כפונקציה של הכישורים האינדיבידואליים שלהם. חוזי העבודה הופכים להיות אישיים, ולא דרך האיגודים המקצועיים, שהרכיבו את המעמדות. המוסדות מתייחסים לכל אדם בנפרד, ולא לקבוצות או ארגונים. שאיפתו של כל אינדיבידואל היא לבנות לעצמו ביוגרפיה יחידנית. בק אומר שמה שמסמל את המאה ה-21 הוא מסמך קורות החיים, שהאדם משנה ותקן כל הזמן, ואין יותר ביוגרפיות טיפוסיות. אין יותר מקום להכללות של הסוציולוגים הישנים – קריירות טיפוסיות, מהלך חיים טיפוסי וכו', ואין יותר דפוסים.

המשפחה גם היא מושג של העבר, ומשפחות נורמטיביות הן מיעוט קטן. הוא מדבר על זרות כמושג חיובי – צריך להתעניין בזר וללמוד ממנו. בק מדבר הרבה על גלובליזציה ואזרחות קוסמופוליטית – כמו בתביעה נגד שרון בבלגיה – הוא נתבע בחו"ל על פשעים שביצע נגד האנושות, ולא נגד אדם ספציפי.

 

חזרה אל: תיאוריות סוציולוגיות בנות זמננו

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: