מומנט 1 של הביקורת הפמיניסטית
הקונספציה: יש המשכיות בין הניסיון החוץ-ספרותי של מבקרות בתור נשים, לבין חוויית הקריאה שלהן. הניסיון בתור אישה הוא מקור סמכות ל"תגובות הקורא" של קריאה נשית.
- הניסיון הנתון של נשים יגרום להן להעריך אחרת יצירות מאשר גברים.
- זאת בניגוד לטענה שיש קורא אוניברסלי – כי הוא למעשה הגבר המערבי הלבן!
- הסמכות הזו מאפשרות למבקרות להעריך מחדש יצירות קאנוניות ונזנחות, וטופוסים. אישה תקרא ותעריך טקסטים אחרת.
עיסוק תימטי בעיקר: בצורות הייצוג של נשים (וגברים) בספרות השלטת. הספרות הקאנונית הרי מתיימרת לייצג את העולם האמיתי ואת הערכים הראויים, והביקורת הפמיניסטית מראה איך נשים מיוצגות באופן שלילי, סטריאוטיפי ומשפיל, וכך הספרות היא מכשיר לשעבודן.
זו ביקורת כלפי ה"יצירות פאלוצנטרית": חשיפת ההנחות וההטיות של השליטה הגברית, ששולטות ביצירות הספרות.
מומנט 2 של הביקורת הפמיניסטית
הניסיון הנשי לא נתפס כנתון מראש; הבעיה היא שנשים בפועל קוראות כמו גברים.
הקונספציה: החברה מלמדת נשים לקרוא כמו גברים – להזדהות עם דמויות ואינטרסים של גברים (שמוצגים כאוניברסליים), נגד הנשיות של עצמן. לכן יש ליצור היפותזה של "קוראת אישה"; כך יערערו את הנחות היסוד של הקריאה הרגילה, וייצרו קריאה נשית.
- יש להפעיל התנגדות לקריאה הגברית שמושתלת בנשים, ולייצר קריאה כאישה.
- יש ליצור או לגרום לניסיון נשי, כי הוא כבר לא נתפס כנתון מראש.
- אם הזדהות אנטי-נשית מושתלת בנשים ע"י מנגנונים חברתיים, יש לשנות את החברה והתרבות עצמן!
- ניתן להגדיר "לקרוא כאישה" בצורה ניגודית לקריאה גברית: "לא לקרוא כגבר"; לזהות את ההגנות, ההדרות, הטעויות וההטיות של "ביקורת גברית" שמתחזית לאוניברסלית.
זוהי ביקורת על "הביקורת הפאלית". - כך, ע"י ההיפותזה של קוראת אישה יש מינוף לביקורת על ה"ביקורת הגברית", ועל ה-misreading וההדרה שהיא עושה, ולכן ניתן לתקנהּ. המטרה לתקן את העיוורון והעיוותים ולהגיע לתמונה שלמה, רציונלית, סדורה יותר.
- ולכן: ההתנגדות היא לזיהוי של "אישה" עם הצד השלילי של אופוזיציות בינאריות ("לא רציונלי", "רגשני" וכו'), וליצור ביקורת נשית שלמה ומקיפה ורציונלית יותר מביקורת גברית מעוותת.
מומנט 3 של הביקורת הפמיניסטית
כיוון פוסט-סטרוקטורליסטי.
הקונספציה: עצם המושגים, הקטגוריות וההבחנות של ביקורת הספרות מבטאים שליטה גברית! אלו אותם מושגים שהמומנטים הקודמים פעלו במסגרתם. יש לבקר את קטגוריות החשיבה האלה, ולהראות היכן ובמה הן מבטאות שליטה גברית. על ידי זעזוע שלהן יש לנסות לייצר צורות מחשבה וקיום חדשות.
- מומנט 2 פעל במסגרת האופוזיציות הבינאריות, ורק ניסה לערער את הייחוס של נשים לקוטב השלילי. מומנט 3 מערער על עצם האופוזיציות.
- כל מערכות החשיבה נגועות ממילא בשליטה הגברית, ולא ניתן להיחלץ.
- המערכות כוללות מושגים כגון: "אחדות", "מקור", "רציונליות", "מטאפורה לעומת מיטונימיה" [– שניתן לכנות "פאלוגוצנטריזם": שילוב של פטריארכליות, אחדות של משמעות ובטחון במקור.]
- הניסיון הוא לפתח מערכות טקסטואליות רחבות יותר, שבתוכן יהיו המושגים הללו.
עמדתו של קאלר
(בעיקר בהקשר של מומנט 2)
ל"ניסיון הנשי" שפונים אליו יש מעמד כפול, לדעתו (יש בכך משהו דקונסטרוקטיבי):
- מצד אחד הניסיון של אישה הוא תנאי נתון לכאורה שחייב להיות מראש.
- מצד שני, יש לייצר אותו ואת אפשרות קיומו.
"קריאה כאישה" – לא רק קונסטרוקט תיאורטי, לפיו כל אחד יכול לבחור לקרוא כך. כן יש התייחסות לאיזשהו ניסיון מחוץ לתיאוריה. יש לשמר את ההבניה החברתית.
אך מצד שני לא מהותני בלבד.
עמדת ביניים: אישה נולדת כנקבית, ואז מוגדרת לפי הנקביות בתור נשית.
