ווילי מעוצב במחזה "מותו של סוכן" כגיבור הממיט על עצמו את חורבנו. הוא שם קץ לחייו במו ידיו, הורס את יחסיו עם ביף בגלל הדבקות הבלתי מתפשרת בחלום ההצלחה של בנו והורס במו ידיו את חייו שלו. הוא מוצג כגיבור שאיננו מוותר על מטרותיו ומתוך אמונה מכריע את הכרעותיו. הוא חי בתקווה שביף יבין בסופו של דבר את מעשיו וישוב להעריך את מעשי אביו למענו. אך מכיון שלמעשה הוא משיג את היפוכו של כל מה שביקש למען עצמו ולמען בנו האירוניה היא פועל יוצא ממהלך העלילה. תהפוכת הציפיות שבה מתנסה ווילי לאורך כל חייו יוצרת את ממד האירוניה הטרגית. תהפוכת הציפיות באה לידי בטוי בכל תחום בחייו. כל חייו הוא רצה להיות סוכן מכירות מצליח, אך השנים עשו אותו לסוכן כושל שהכנסתו זעומה והוא תלוי לצורך קיומו בחסדי הלוואותיו של שכנו.
כשהוא מפוטר על ידי מעבידו החדש הוא חייב להתמודד עם עובדת כשלונו הגמור בתחום העיסוק שבחר לעצמו.
אף עם בנו, שציפה לגדולות ממנו הוא נאלץ להתמודד עם כשלונותיו החוזרים ונשנים. את כל שנות חייו הקדיש בטיפוח בניו. ובהתבגרותם, במקום לזכות בהערצתם, הוא זוכה ליחס של בוז ומתנסה במפח נפש ואכזבות קשות.
ווילי מוצג כאדם שדבק בעולם חלומותיו למרות שהמציאות שבה וטופחת על פניו ללא הרף. ווילי הוא גיבור שהבנתו את עצמו, את זולתו ואת המציאות שבה הוא חי מוגבלת למדיי. אין הוא מודע לפער העצום הקיים בין שאיפות הגדולה שלו לבין מצבו האמיתי ויכולתו להביא להגשמת השאיפות. בעולם החלומות אין מקום למציאות ריאליסטית, הוא לא מסוגל לראות את המציאות לאשורה ולכן הוא מתנסה שוב ושוב בהתנפצות תקוותיו. הוא עיוור למציאות ולכן נאטם לצרכיו של בנו האהוב.
האירוניה בדמותו נמשכת גם לאחר מותו. בניגוד לציפיותיו, זוכה ווילי להלוויה צנועה ביותר שבה משתתפים בני משפחתו ושכניו הקרובים. ביף על אף צערו על מות אביו ממשיך לראות בו בעל חלומות שכל חלומותיו היו לא נכונים. יתר על כן, למרות מות אביו נחוש ביף בדעתו לצאת למערב ולנסות לבנות לו חיים משלו באותה דרך שנגדה נאבק ווילי חמש עשרה שנה. בסיומו של המחזה מופרכות אף ציפיותיו של ווילי להוריש לבנו את כספי הביטוח. מותו חסר הטעם מבליט את קוצר השגתו, כל חייו הוא הונה עצמו וגזר על אחרים סבל רב, ולבסוף מת כדי להגשים חלום שמלכתחילה נדון לכשלון בהיותו נטול אחיזה במציאות.
למרות שנסיבות אופיו מתארות אותו כדמות נלעגת הוא מוצג במחזה כקורבן הנסיבות החברתיות. חלומות ההתעשרות שלו מקורם בערכים מסולפים שהופנמו על ידו מפני שהוא חי בחברה חומרנית ומעוותת המתירה למעבידו לפטר אותו ללא כל נקיפות מצפון כי טובת העסק ולא טובת העובד עומדת אל מול עיניו. ווילי שהקדיש 35 שנים מחייו למקום עבודתו מושלך כחפץ מיותר בשעת חולשה שלו.
למרות דמותו הנלעגת הוא זוכה לאהדת הצופים כי הוא מתעצב כאדם שעמל כל חייו קשה כדי לפרנס את משפחתו והיה עובד מסור ונאמן לחברה שבה הועסק.
הטרגדיה של ווילי לומן
המחזה "מותו של סוכן" מקפל בתוכו טרגדיה אישית וחברתית. ווילי לומן הוא קורבן החברה אשר הפקירה אותו וזנחה אותו לאנחות. המחזה מוקיע את המצב בו עובד וותיק אשר הקדיש את מיטב שנותיו לשרות העסק בו עבד מוצא עצמו בערוב ימיו מובס ונזרק מהעבודה כחפץ שאין בו שימוש .הרגישות המוסרית של מעבידיו פחותה ביותר, מה גם שהמצב הכללי בארצות הברית בנוגע להגנה סוציאלית לעת זיקנה מחפיר ביותר.
ב-"מותו של סוכן" ארתור מילר מותח ביקורת גם על תופעות חברתיות אחרות, כמו רדיפה אחרי הצלחה חומרית והשאיפה להתעשר באופן מהיר. הרדיפה אחרי הצלחה חומרית יוצרת תחרותיות קשוחה המביאה לידי קנאה, שנאה ושחיתות. השקפת עולמו של בן היא חד משמעית, אם ברצונך להצליח בג'ונגל החיים עליך לסגל לעצמך שיטות מלחמה של ג'ונגל. המטרה מקדשת את האמצעים.חלק מהטרגדיה של ווילי היא הרצון להיראות בעל מעמד, ולמענו הוא משעבד את עצמו, רוכש בתשלומים בית ומכונית ומכשירי חשמל ועוד כל מיני דברים כדי לקיים מעמד נאות ושוקע עד צווארו בחובות . הוא חנוק, מלא דאגות, ומצב זה נמשך שנים רבות, וכאשר הוא מסיים לשלם את תשלומיו, הבית ישן ומוזנח כי השיכונים שנבנו בקירבתו הורידו את ערכו , והמכונית כבר ישנה ואינה ראויה לשימוש.
ראו גם:
