גיבור ואנטי גיבור סיכומי יחידות הלימוד וזרח השמש

 

סיכום יחידות הלימוד וזרח השמש
גייק הדמות המרכזית ברומן מתאפיינת על ידי אנלוגיות עם דמויות אחרות
ביל גורטון
היחיד שאינו גולה, הוא מסתובב בעולם
סולד מגזענות בקרב אגרוף אבל מכנה את מתאגרף כושי ומתאר אותו בדרכים סטריאוטיפיות, מצד שני נותן לו הלוואה, מעניק לו זהות איניבידואליסטית, מתייחס אליו כאל בן מעמד שווה
הוא מגלם את הגיבור האופייני של המאה 20, מכיר בניוון המוסרי סביבו
הם חשים ייאוש ואכזבה באדישות ונטייה להדוניזם
השתייה אצל ביל היא צורך וקשורה למצב הרוח שלו, היא באה כתגובה למצבים של אי צדק ורמאות
השתייה היא מכנה משותף לכול דמויות היצירה אבל ביל מתפקד עם השתייה כהלכה ולא כהשתכרות חסרת חושים
הוא עובד, יוצר, מושרש בארצו ועמו
אבל הוא לא דמות אופטימית
יושרו האינטקטואלי, הגינותו והערבים האשוניים בהם הוא מאמין מכריחים אותו להגיב על חוסר הגינות סביבו וכאשר תגובתו אינה מתקבלת (כמו ניסיון להשיג לכושי שכר) הוא משתכר נוכח אי הצד, כדי להשכיח את חוסר האונים ההוא חש
הוא מנסה להשיב לעצמו את הקשר לטבע על ידי בריחה מהעיר וטיול הטבע עם גק
גם הוא, כמו שאר הדמויות, אינו מפרט על השתתפותו במלחמה למרות שהיה מין המתנדבים האמריקאים שהגיעו לפאריז
אינו מנסה למצוא מערכת ערכים מוסרית אחרת בעולם של מוסריות מתפוררת
בניגוד לגייק שמנסה למצוא משמעות
מייק קמבל
התגלמות הדור האבוד
אנגלי גולה
הדמות האבודה ביותר מבין כולם, אבל השאר מאוד דומים לו
ברט מאפיינת אותו כשיכור, פושט רגל, כאילו הן תכונותיו העיקריות ולא מצבים זמניים
הוא רוב הזמן שיכור וחי בבריחה מתמדת מחייו
מעיד על עצמו כשיכור ״אני די שיכור אני חושב שאני אשאר די שיכור״
פשיטת הרגל של מייק מקבל אותו יחס שמקבלת השכרות: מצב בלתי נמנע מבדח
הוא לא מגלה אחריות כלפי תשלומים או חובות והוא ממשיך לחיות חיי בני עשירים
פזרנותו אינה נתפסת כטפילות בעיני חבריו והם לא כועסים עליו
הוא טוב לב, אמיץ וחבר נאמן
הוא מעורר חיוך ואהדה
הרוזן מפיפיולוס
דמות צדדית שעוזרת להבין את שאר הדמויות
הדוניסט מובהק, מוציא כסף על סיגרים אוכל יין
מכנה את הנאות החושים כערכים
כנל לגבי האהבה ומציע לברט לנסוע איתו
השוני בינו לבין השאר נובע מההתייחסות לאורך החיים שלו
הוא חי בשלום עם הבחירות שלו
אבל שאר בני החבורה מרגישים ריקנות וחוסר משמעות בחייהים.
השתייה עבורם היא בריחה, בעוד שלרוזן זו הנאה ותענוג

גייק
המספר והגיבור והדמות המרכזית ברומן
דרכה צופים בדמויות אחרות ובאירועים
המספר
כאשר המספר ברומן הוא דמות מעולם הסיפור נוצר קושר. המספר מעורב באופן אישי בנעשה וזה מקשה על הדברים להיראות אמיתיים
במקרים כאלו מתעוררת בעיית מהימנות
סגנונו של גייק הוא עובדתי ויבש
לא נותן פרשנות, נותן לקורא להגיע לבד למסקנות
אין רגשות אלא תיאורים אוביקיטייבים
משפטים קצרים ופשוטים
הגיבור
סגנון מסירתו של גייק מעצב את דמותו
הוא סולד מדימויים עמוסים, סגנונות ספרותיים ומילות תואר
דבק בתכלית
הפציעה שלו
אינו יכול לממש את אהבתו לברט
מנסה ללעוג על הפציעה, להגכיח אותה
הוא בעמדת נחיתות שלעולם לא יוכל להתגבר אליה
התייחסותו לעבודה שאין לו סיכוי לממש את אהבתו עקב הפגיעה הפיזית מעמידה אותו במרכז הרומן כגיבור
גייק הוא גיבור חדש: עקר, מיואש, חסר אונים, אך מקבל את גורלו ואף מנסה לחיות בשלום עם עצמו
הוא שייך לדור האבוד, הוא נפגע פיזית והשאר נפגעו נפשית
אורח חייו
כולם מנהלים חיים הוללים אבל גייק שונה משאר החבורה: יש לו עבודה בה הוא מרוויח את מחיותו, הו מקצועי ומיומן (עיתונאי), הוא מכלכל את הוצאויות, יש לו סדר יום, ולכל פעולה יש מטרה
היחידי בחרובה שמקיים אורח חיים מסודר, משתלב בסביבה, נתמע בפאריז לא כזר, מכיר את העיר ומרגיש בבית
גם בספרד: הוא יודע להתמקח על מחיר חדר, לסגת באלגנטיות מהתנגדות למחיר גבוה, תוך שמירה על כבוד שני הצדדים
גייק רואה את יופיה של פאריז כפי שאדם שחי בעיר רואה אותה
הוא חי בה כאדם עובד ולא כתייר
הוא לא חי על חשבון אחרים, יש לו עצמאות כלכלית, הוא מרוויח כסף בעבודה שהוא נהנה ממנה
הוא לא מטיף לאחרים על ההתנהגות שלהם, הוא מוכן להושיט עזרה לחבריו כאין עליהם מספיק כסף
הוא מתייחס אל חבריו כאנשים מבוגרים, בעלי רצונות ודעות למרות שהם שונות משלו
הוא אחראי, הגון, בעל משמעת עצמית, מקפיד על תשלום בזמן, מסייע לחבריו – ממש כמו גיבורי המאה 19
אורח חווי של גייק עוזר לו לשמור על שפיות דעתו בתוך עולם שאיבד משמעות
יחסו לדת
יש לו יחס דו ערכי, אין לו רגש עמוקוהוא מצטערך על כך
הוא מבקר בקנייסה בספרד
ברט רואה בביקור קוריוז ובמקשת לראות את גייק מתפלל
למרות שהוא מעיד על עצמו נטול רגש דתי הוא מתפלל
זה מצביע על המצוקה של הדור

הוא זקוק למסגרת ערכית ולכן הוא מקיים אורח חיים מסודר וממושמע בניגוד לחבריו

רוברט כהן
יש בספר נימה אנטישמית : עקשנות יהודית, אף ארוך
גם כהן הוא איש ספר (כמו גייק) אבל לא במובן החיובי של המילה
הוא לא לומק מן החיים אלא מסתמך על קריאה בספרות הרומנטית והיא מכתיבה לו התנהגות
יהדותו מתבטאת בשמירה על עקרונות הדת השליליות: השפלה עצמית, ויתורים לא במקום, חקיינות וחוסר שורשיות
הוא מייצג את מה שהיהודי המייצג בעיני הגויים – הנודד הנצחי
אין לו שם חיבה כמו בוב
הרישמיות שלו מבודדות אותו
יש לו תדמית מזוייפת הגזורה לפי סטריאוטיפ אבירי רומנטי
הוא מתאגרף אבל שונא את הספורט
הוא כאילו סופר מוצלח אבל זה רק בגלל השאיפות של הפילגש שלו
הוא מאהב מסור אבל נדחה על ידי אהובתו
בגדול, הוא מעורר בוז
דמותו מהווה אנלוגיה ניגודית לדמותו של גייק
האיגרוף מהווה פתרון לרגשי הנחיתות שלו כיהודי
הניגוד החשוב ביותר בין גייק לכהן הוא סגנון הכתיבה
גייק עיתונאי שכותב עובדות
כהן הוא רומנטיקן שחי באשליות
ניגוד נוסף: היחס למקום מחייתם
גייק אוהב את פאריז ונתמע בה כפאריזאי
כהן חיי בה בעל כורחו
כהן חושב שחייו יקבלו משמעות אם יסע לדרום אמריקה כי זו ארץ שמגלמת עבורו רומנטיקה
הוא לא יודע להשתלב במציאות וסבור שאם יעבור מקום וישנה אידיאלים יחול שינוי בחייו
הוא עוטף את דמותה של ברט בהילה רומנטית, ומסרב לראותה כפי שהיא
ברט היא נקודת תורפה של גייק, אבל אצל גייק יש שליטה עצמית והוא לא נותן לאהבה שלו לברט להרוס את הכבוד העצמי שלו
כהן נשרך אחריה וסופג עלבונות מהשאר
הוא חייב לזכות בחיבתם של אחרים גם אם זה כרוך בהשפלה
לסיכום דמותו מבהירה לנו את סולם הערכים של שאר החבורה
הבוז שהם מגלים כלפיו כאשר אינו עומר בכללי ההתנהגות שלהם מצביע על כך שלמרות חיי חסרי המשמעות שלהם יש להם איזו שהיא מערכת ערכים. רוברט כהן מסרב לראות את המציאות כפי שהיא, והוא מייפה אותה על ידי מערכת שקרים ואשליות ובכך מאבד את זהותו כגבר ואדם
בני החבורה גם לא מסוגלים להתמודד אבל הם רואים אותה כפי שהיא
דמותו מבליטה על דרך השלילה את החיוביות של גייק

ברט
כהן נואש אחריה
גייק מאוהב בה
מייק ארוסה מקבל אותה על אף בגידותיה
כולם חלשים מולה
אוהבים אותה כפי שהיא בניגוד לכהן ורומרו שמנסים לכפות עליה שינויים
גם ברט לא יכולה לממש את זהותה ולחוות אהבה אמיתי
היא הוללת ומודעת לכך
עוד על דמותה ביחידה 13

סיכום הדור האבוד
הספר נכתב בעת שעולם וערכיו קרסו
גברים חלשים, נשים חזקות ונצלניות, זונה מתקבלת באהדה, אין ערכים מוסריים
ג׳נדר בלנדר מבחינת המינים, התפקידים, הערכים

5.1 מלחמת הפרים

אבדון אידיאל הגבורה המסורתי
החברה המערבית טיפחה גבורה גברית במלחמה ובשדה קרב
המוות המלחמה עד למאה 20 היה הירואי, הקרב היה אחד על אחד עם הגינות וחוקים
אבל המוות הפך מיותר במלחמת העולם ה 1 והמלחמות דמו יותר לקטל המוני מאשר גבורה
יחד עם סולם הערכים ברבדים אחרים, קרסה גם המשמעות של מוות של לוחם במלחמה למען אידיאל שאינו קיים עוד

הגבורה של המינגוואי
אפשר לראות שמייל למשל מתייחס לאותות ההצטיינות שלו כאל צעצועים חסרי ערך
גייק נוקט גישה צינית ואירונית בנוגע לפציעתו, גם כמנגנון הגנה אבל גם כי פציעה נטולת הירואיות
הוא מתייחס לציניות למלחמה שאינה אלא קטל חסר טעם ומשמעות
בכלל, כל הדמויות לקחו חלק במלחמה אבל כולם ציניות כלפי אומץ בשדה הקרב והם מכירים בכך שהמלחמה היא חסרת טעם, נטולת הירואיות ושהיא הותירה אחריה עולם בכאוס, בקריסה נטולת ערכים.

מלחמת הפרים כמיקרוקוסמוס
גייק אומנם בז לאידיאליזציה של המלחמה וגם שאר הדמויות לגבי אותות הצטיינות
גייק מקפיד לקיים קוד מוסרי של חוזק סטורי ועמידה גאה בפני מצבו הקשה, היצמדות מוחלטת לעובדות וסירוב להיסחף לאשליו, אחריות מלאה כלפי זולתו וכלפי עצמו
האמניגאוואי בנה מבנה סגור מנוקת ממערכת ההתנהגות האנושית שבו שולט הקוד הזה
הוא משתמש בזירת מלחמת הפרים במכבה סגור המשחק בעל חוקים קבועים שאינם מוכתבים על ידי הגיון ההתנהגות האנושית הרגילה.
אלה חוקים שנקבעו על ידי המסורת ולא ניתן לערער עליהם
יש צד פולחני במלחמת הפרים לבוש, כלי התנהגות, התנזרות
יש לוחם קלאסי המתואר במונחים מהזירה ולהם מטען מוסרי
באמצעותו של רומרו הוא מעביר את המערכית הערבים המוסרית הגלומה במלחמת הפרים אל התחום האנושי
תנועותיו של רומרו, ישרות ,טבעיות, עשויות על טהרת הקו וזה נקשר בתודעת הקורא למידותיו
אמרנו שגייק כותב מתומצת בדרך שבטאת את אופיו, וזה דומה לרומרו וסגנון הלחימה שלו
יש הקבלות וקשרים בין הצורה לתוכן ובין שתי הדמויות
מלחמת הפרים מוצגת כסמל להתמודדותו של האדם עם הטבע ועם המוות

פדרו רומרו
״לרומרו היה את הדבר הישן נושן״
מהטקסט אפשר להבחין בין לוחם אמיתי ללוחם מזוייף
התיאור הערכי של גייק ויחסו לרומרו מציגים אותו כלוחם טוב במובן המוסרי של המילה, כנציג מערכת ערכים מוסרית

אפיסיונאדו
אפיסיון פירושו להט
מונטויה בעלה המלון וגייק קושרים בניהם בקשר אפיסיונאדוס היוצר בניהם הבנה שמעבר לידידות
גייק הוא בעל אפיסיון ולכן הוא מקבל מעמד מיוחד בקרב הספרדים החשים בנימת גאווה בדבריו
מונטויה גם הוא בעל אפיסיון ולכן גייק מחשיב את דבריו
האפיסיונדו מגלם את הקוד הערכי שגייק מקבל על עצמו: אומץ לב, יושב, מיומנות, צניעות
אלו ערכים מקודשים בעיניון של האפסיונדו, והם באים לידי ביטוי בדמותו של רומרו
המנגוואי גורם לקורא להזדהות עם הלהט של גייק על ידי הקטע של תיירי ביאריץ

למרות שגייק הוא אפיסיונדו אמיתי הוא שונה מרומרו בנקודה מאוד חשובה
והיא שורשיותו
רמרו עסוק באמנות ספרדית אצילי וטהורה ואינו רוצה לערב בה כול השפעה רעה
הוא מסתיר שהוא יודע אנגלית ולא מסתובב עם התיירים
גייק ומונטויה מבינים את חשיבותה של השורשיות הזו והם מעוניינים לשמר את רומרו מפני השפעות זרות
ואז גייק בוגד בעקרונות הללו כשהוא משדך לרומרו את ברט

המסע לפאמפלונה
הם יוצאים למסע כדי להתנסות, מסע שסיומו בגרות ובשלות
יש תבנית של מבחן שהגיבורים צריכים להתנסות בו
יש שני חלקים למסע: מסע הדייג והפיסאסט
מסע הדייג:
מקבלים תיאור של ארץ הבסקים שהוא אינו רקע פשוט
ביצירה אין הרבה תיאורים של נוף וזה עומד בניגוד לתיאורי פאריז
פה יש תיאורים של נוף ופסטורליה, של הרים, זה מחזיק מוטיב שורשיות, נוף בראשית
יש נימה של אופטימיות ותקווה על רקע הידרדרות החברה הפריזאית
תושבי הבאסקים
שותים יין מנאדות עור, לא מבקבוקים, זה מעיד שהם חלק מהטבע
היין זורם אל פיהם בקילוח ישיר
שתייה היא לא תרופה לדיכאון כמו של החבורה
הוא נועד לשמח את ליבם ולכן הם שותים ומתחלקים ברוחב לב, ללא גינונים מיותרים ובטקסיות של אחווה
הדייג
מתואר כטקס
לעומת אי השקט הרוחני בחלקו הראשון של הסיפור
פה יש שלווה ושלמות
הדייג לגייק הוא חזרה לטבע
כל אחד בשלו: קורא מנמנם דג איך שהוא רוצה בלי להפריע לאחרים

הדיג האגרוף ומלחמת הפרים
בשלושתם יש רווי דימיון של טקסיות
בנוסף, גייק מסתכן כשהוא דג במים הסוערים, ומתמודד עם המשימה בצורה הוגנת
זהו קוד של לוחם פרים אמיתי
יש כללים המבוססים על הגינות והסתכנות מקסימלית מצד האדם
ההתייחסות לספורט הדיג מקבילה להתייחסות למלחמת הפרים.
זהו גם הקוד של מתאגרף אמיתי: שומר על כללי הספורט, אינו חובט בחברו כשהוא על הארץ
כמו שעושה כהן, זה ביטוי לחוסר הגינות
בשלושתם יש הפרדה בין אמיתי למזוייף
כולם בעלי כללים השייכים לאפיסיונאדוס
והאפיסיונדוס הופך לקנה מידה מוסרי ולמידה ערכית
לרוברט כהן אין פוטנציאל לאפיסיונאדו, הוא שחצן, לא הוגן, מזוייף
גייק וביל הם אפיסיונאדו אימתיים לפי ההתמסרות שלהם לדייג, על הקפדת כללי התחרות ההוגנים והבנתם את מלחמת הפרים
ברט אמנם איננה בעלת אפיסיונאדי מובהקד אבל יש לה פוטנציאל, כי היא מסוגלת להבין את הנעשה בזירה
היא יודעת להעריך תכונות נדרשות מלוחם אמיתי
זה מסביר לנו את בחירת ברומרו ואפילו בגייק לפניו
התחושה של פוטנציאל מבוזבז שלעולם לא יתממש מעניקה לברט מימד טראגי: כי כל החיים תהיה כמו מייק, רודפת אחרי תחליפים זמניים

סיכום
מרלו, גיבור לב החשיכה דומר על תכונות רבות המאפיינות את גיבור המאה 19
אומץ לב, יושר ואחריות
אבל בניגוד לראייה האופטימית של גיבור מסורתי הוא מתוודע לצידה האפל של הנפש האנושית
גייק מודע לחלוטין לגורל העיוור השולט בעולם, להתמוטטות הערכים המסרותיים ולתחושת עובדן הפוקד את בני דורות, אבל הוא אינו אנטי גיבור הוא שילוב של גיבור ואנטי גיבור
הוא נושא סימני היכר של שניהם הוא אמיץ לב וכשיר להתמודד עם הגורל, אבל הוא מודע לאכזריות העולם והוא דמות מעבר לעולם החדש וניכרת בו צמיחה של האנטי גיבור

מה היה לקרל מרקס נגד הזכות לקניין?

"הזכות לקניין היא הזכות ליהנות מנכסיו ולהתנהל עימם באופן שרירותי וללא כל התחשבות באנשים אחרים, באופן נפרד מהחברה, זוהי הזכות לאנוכיות"

נח לא לבד: סיפור המבול בתרבויות שונות

מה אפשר ללמוד מקיומם של גרסאות שונות לסיפור המבול בתרבויות שונות? האם השכיחות של מיתוס המבול מלמדת על אירוע קדום או על משהו על התרבות שלנו?

עוד דברים מעניינים: