דפוסי הפעולה של חסידי אומות העולם:
1. מתן מסתור: יהודים רבים יחסית הוחבאו בבתים, בחוות, במרתפים ובאתרים נוספים. המסיעים סיפקו להם מזון, לעיתים זהות בדויה באמצעות תעודות מזויפות ושמרו עליהם לתקופות זמן ארוכות תוך סיכון עצום. גילויים היה עלול להביא למותם ולמות משפחתם. גם מנזרים אימצו ילדים יהודים והחביאו אותם, ומשפחות נוצריות אימצו כך ילדים יהודים.
2. תעסוקה: היו חסידי אומות עולם שהצילו יהודים בכך שהעסיקו אותם במפעליהם ובכך דחו את שליחתם למחנות ההשמדה, מפני שנחשבו כעובדים נחוצים. דוגמא לכך היא פעילותו של אוסקר שינדלר.
3. ניצול מעמד דיפלומטי: היו דיפלומטים בדרגות שונות ושל מדינות שונות אשר ניצלו את מעמדם והזכויות המיוחדות שלהם כדי להציל יהודים. הדיפלומטים נתנו אשרות מעבר ליהודים לארצם או העניקו להם תעודות המעידות כי הם אזרחי המדינה. בחלק מהמקרים היו המדינות בעלות בריתה של גרמניה (לדוגמא צ'יאונה סוגיהארה, קונסול יפן בליטא שהנפיק ויזות יפניות לאלפי יהודים ליטאים והציל אותם) ובחלק מהמקרים היו אלו מדינות ניטרליות (ראול ולנברג השבדי והקונסול הכללי של פורטוגל בבורדו שבצרפת).
דוגמאות לחסידי אומות עולם:
- אוסקר שינדלר 1908-1974:
תעשיין גרמני אשר עם פלישת הגרמנים לפולין ב-1939 קנה שני מפעלים אשר היו בעבר בידי יהודים והעסיק בהם עובדי כפייה יהודים. עם המשך המלחמה, השתנו מעיניו של שינדלר להעסקת יהודים והוא החל לנסות ולהציל כמה שיותר מהם ע"י הגדרתם כ"פועלים חיוניים" במפעלים בראשם עמד. הוא השתמש בכאלף יהודים ממחנות עבודה שונים, ובאמצעות שוחד ושכנוע הצליח להציל בסופו של דבר כ- 1,300 יהודים.
בסיום המלחמה עבר שינדלר לארגנטינה, אך לאחר שפשט את הרגל חזר לגרמניה. הוא זכה להיות "חסיד אומות העולם" וליון פעולתו ע"י הניצולים וע"י ממשלת ישראל וגרמניה. ספר וסרט בשם "רשימת שינדלר" זכו לפרסום רב בעולם. - ראול וולנברג
בן למשפחת תעשיינים שוודית אשר היה נציג חברה הונגרית בשוודיה. עם תחילת מבצע ההשמדה של יהודי הונגריה ב-1944, הוא נשלח להונגריה במטרה להציל יהודים תוך שימוש במעמדו הדיפלומטי. הוא הציל יהודים ע"י הענקת דרכונים שוודים והגן עליהם בבתים אשר הוגדרו כשטחים דיפלומטים של שוודיה. יותר מ-30 בתים כאלה פעלו בבודפשט, לצד מרפאות ובתי תמחוי שהקים וולנברג. הוא הציל כמה עשרות אלפי יהודים (ההערכות נעות בין 20 אלף למאה אלף) ופעילותו הניעה גם דיפלומטים אחרים להציל יהודים באמצעות זיוף תעודות והקמת "בתים מוגנים".
עם כיבוש הונגריה ע"י הסובייטים, הוא נלקח למטה הצבא הרוסי (כשהיה בן 33) ומאז נעלמו עקבותיו. שמועות אמרו שהוא חיי עד שנות ה-70 במחנות רוסיים למרות שממשלת ברית המועצות טענה כי מת מהתקף לב בשנת 1957.
הוא זכה בתואר "חסיד אומות העולם" מידי יד ושם, והענקה לו אזרחות כבוד של ארה"ב, קנדה וישראל.
בדצמבר 2000 הודו לראשונה השלטונות הרוסים כי וולנברג אכן נעצר בחשד לריגול וכי הוא נפל קורבן לטיהורים של סטאלין ומת בכלא הרוסי ב-1957. למרות ההודעה, יש הטוענים כי וולנברג מת רק שנים מאוחר יותר ולעומתם יש הגורסים שהוא נרצח ביריות בכלא הנודע לשמצה של הק.ג.ב "לוביאנקה" 10 שנים לפני כן, ב-1947. ממשלת שבדיה הודתה כי לא עשתה מספיק על מנת לשחררו (כמו החלפתו במרגלים רוסים).
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / המלחמה העולמית והפתרון הסופי / השואה
