מאמר זה הינו חלק מסיכום הקורס מבוא להיסטוריה מודרנית, תת פרק המהפכה התעשייתית
אחד ההיבטים החשובים של המהפכה התעשייתית היה התרחבותה של המערכת הבנקאית. בעל היוזמה הפרטית חייב לגייס הון כשאין לך מערכת זמינה של כסף זה לא פשוט להלוות כסף. מבחינה קונספטואלית הוא צריך לנייד את ההון ממקומות שאין בהם מפעלי תעשייה מקומות חקלאיים שבעלי הכסף רוצים לשמור על ערכו להשקיע אותו ולנייד אותו אליך. בשביל זה צריכה להיות לך תפיסה של חלוקת הון של ניוד כסף פנוי מאזורים שאין לו ביקוש לאזורים שיש לו ביקוש רב. לצורך זה הוא צריך גם מערכת בנקאית כי הוא לא יכול לנייד את הכסף ממקום למקום. הוא צריך שיהיה בנק שייקח את הכסף וישקיע אותו בשבילו כך שהוא יקבל ריבית שנתית. זה דבר חדש שקורה רק החל מהמהפכה התעשייתית כלומר הצורך בכסף וחלוקת משאבי ההון. בהתחלה בכדי לגייס הון אנשים היו ממשכנים את בתי החרושת כלומר היו מלווים כסף כמשכנתה וכך הם היו משפצים ומרחיבים את בתי החרושת. בטווח הרחוק זה בסדר אבל מה קורה עם הוצאות בטווח הקצר? בעבר היה ניתן לקבל אשראי לתקופה ארוכה או עד לאחר מכירת הסחורה ברגע שיש שיפור עצום במסחר כבר אין רצון לתת אשראי נרחב ואז מצטמצם האשראי והתעשיינים נלחצים כי הם צריכים כסף מהר והם לא יכולים להסתמך על אשראי כך שהם צריכים לפנות לבנק וזה מביא בסופו לש דבר לחלוקת הון והתרחבות המערכת הבנקאית, לדוגמא באנגליה ב- 1793 היו 400 בנקים וב- 1815 היו 900 בנקים . הייתה בעיה של פדיון כמות גדולה של שטרי חוב כי הבנקים קרסו ולכן הפרלמנט על מנת למנוע מצב ביש שכזה החליט להקים תאגידים בנקאיים שפתחו סניפים שהייתה להם יכולת להעניק שטרי חוב וגם לפדות שטרי חוב. התרומה הגדולה ביותר של הבנקים במהפכה התעשייתית זה בנושא של גיוס כספים וניתובו של מאזורים שאין לו ביקוש רב לאזורים שבהם יש לו ביקוש רב כמו לאזורים תעשייתיים. מערכת הבנקאות המורחבת היתה גורם מרכזי שיכול היה להזין במימון את התרחבות והשתכללות מערכת התעשייה במהפכה התעשייתית.