מאמר זה הינו חלק מסיכום הקורס מבוא להיסטוריה מודרנית, תת פרק המהפכה התעשייתית
שניים מהמאפיינים המרכזיים של המהפכה התעשייתית, בצד התפתחות התעשייה, היו גידול באוכלוסיה, עיר ושינויים בתחום החקלאות.
גידול באוכלוסייה- אחד המאפיינים הבולטים של המהפכה התעשייתית זה קצב הגידול המהיר בשיעור האוכלוסייה. לדוגמא: באנגליה של לפני 1751 קצב הגידול באוכלוסייה עמד על כ- 3% בשנה. בשלשות העשורים שבאו לאחר מכן 1761 ,1771 ו- 1781 קצב הגידול עולה ל- 6% שנתי. בין 1781-1791 מדובר בגידול של 9% שנתי ובשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-19 הוא עומד על 11% ,14% ו- 18% כלומר עלייה קבועה בקצב גידול האוכלוסין. השאלה היא מה גרם לגידול באוכלוסייה? התשובה לכך היא הירידה התלולה בשיעורי התמותה שנבעה ממספר גורמים:
- צריכת מזונות בריאים יותר-סל המזון השתפר.
- רמה גבוהה יותר של סניטציה והיגיינה אישית.
- שיכלול בחומרי הבנייה-במקום בקתות בוץ עוברים לגור בחוות-שם הסדרי החכירה הם ליותר זמן ואז יש נכונות להשקיע.
- ירידה בכמות המזיקים למיניהם.
- הוצאת התעשיות מהבתים ובכך סילקו את החומרים הרעילים מהבית.
- המהפכה התעשייתית הביאה לפריצות דרך ושיפור בטכניקות הרפואה.
כל זה יחד הביא לגידול בשיעורי האוכלוסייה. יש וויכוח בין ההיסטוריונים כדוגמת הביצה והתרנגולת -מה קדם למה?האם המהפכה התעשייתית הביאה לגידול בקצב האוכלוסייה או להפך. מה שחשוב זה שהגידול באוכלוסייה התרחש בד בבד עם הגידול המואץ בתפוקה התעשייתית . ככל שמייצרים יותר יש יותר מוצרים וזה משפיע על תוחלת החיים וקצב הגידול.
מהפיכה בתחום החקלאי-מאפיין נוסף של המהפכה התעשייתית הוא המהפכה בתחום החקלאי. השינויים בתחום החקלאי גרמו לירידה בשיעורי האוכלוסייה הכפרית והגירת כוח העבודה לערים [אבל זה התחיל כבר לפני כן, בתקופה של ימי הביניים המאוחרים, עם היווצרות המדינות המודרניות והפיכתן של חצרות מלוכה לחצרות אבסולוטיות יש מעבר של מן הכפר אל העיר כמו כן יש השפעה לנושא תחילת שלבי תיעוש מוקדמים יותר שמושך כוח עבודה מהכפר (שהוא עובד עונתי) אל העיר. דבר זה יקבל תאוצה רבה יותר בתקופת המהפכה התעשייתית]. להגירה זו יש השפעה על השינויים הכבירים בתחום התעשייה.
3 סיבות הובילו לשינויים בחקלאות ולתהליך העיור:
1) הרס השיטה של "השדה הפתוח"- בימי הביניים באנגליה, באזורים מישוריים אין גידור בין חלקות ובשוליים יש אדמות בור (שלא משתמשים בהם לעיבוד). חקלאים ועובדי אדמה שלא היו להם אדמות (ניקראים ה- cottagelrr )- הייתה הזכות לרעות את העדרים שלהם ולקושש עצים באותן אדמות (שהן בשוליים של החלקים המעובדים). עם הזמן, על אותם אדמות בור השתלטו אנשים חסרי בתים ואדמות וזה פגע בפעילות היצרנית של אותה הקרקע ולכן יש מגמה באנגליה החל מהמאה ה-13 לגדר את הקרקעות.
2) גידור הקרקעות- מדובר גדרות אבן שמפרידות בין החלקות שנועדו לסמן ולהרחיק את האנשים שאינם בעלי הקרקע. מסיבה זאת גורשו לא רק הפולשים אלא גם ה-cottagelrr והם אינם יכולים לרעות עוד את הצאן שלהם על אותם אדמות הבור. אקט זה קיבל תמיכה ממעמד האצולה והמלוכה.
3) מיזוג חוות– לוקחים מספר משקים קטנים והופכים אותם לחוות גדולות. בימי הביניים היו שני סוגים של איכרים: אריסים ואיכרים עצמאיים. האריסים שהם ה- cottagelrr שאותם לא בעיה לסלק. האיכרים העצמאיים מבינים עם הזמן שלמעשה הם בתחרות ולכן הם העדיפו למכור את האדמות שלהם לבעלי אדמות, אצילים בעלי הון ולצאת מהמשחק. הגידור והמעבר לחוות גדולות הביא למצב של שני סוגי חוות: בעלים של אדמות וחוכרים. לפני גידור ומיזוג החוות החכירה הייתה לטווח קצר ומנעה מהחוכר להשקיע בשטח, ברגע שהחכירה הפכה לארוכת טווח היה לחוכר רצון להשקיע בחווה ולשכלל אותה.
המעבר לחוות גדולות הוא די חשוב מבחינת ההתקדמות בנושא החקלאות במסגרת המהפכה התעשייתית כי ברגע שמחסלים את השיטה הישנה של שדה פתוח מגדרים את הקרקעות מייעלים את האדמות נוצרות החוות גדולות ויש לזה משמעות לשני דברים כי:
* יש הסכמי חכירה ארוכי טווח ואז למחכיר יש נכונות להשקיע בחווה ולשפר את תנאי הייצור. הוא שואף להרוויח כמה שיותר כי דמי החכירה עלו בתקופת המהפכה וככול שעולה התשלום לחכירה כך עולה הרצון של החוכרים להרוויח יותר כסף.
* המשמעות השנייה של המעבר לחוות גדולות זה התייעלות האדמה כי לפני כן היו מתישים את האדמה בגידולי תירס ומחזור זרעים תלת עונתי: עונת חורף, עונת קיץ ועונה ללא זריעה בכדי לתת לאדמה לנוח. במאה ה-18 יש מעבר למחזור זרעים יותר פרודוקטיבי כגון לפת, שעורה חיטה ותלתן , כך שהאדמה איננה נשחקת. ברגע שיש חוות ושכלול בתנאי הייצור ומנצלים טוב יותר את האדמות יש גם רצון להתקדם מבחינה טכנולוגית כלומר יש רצון לשנות את הכלים שבהם עובדים לדוגמא המחרשות- לפני המהפכה התעשייתית היה נהוג להשתמש במחרשת עץ שהצריכה מאמץ פיזי של האיכר ובד"כ הייתה מתבלה ונשברת כך שהיה צריך לרכוש מחרשה שוב ושוב. החל משנות ה-80 של המאה ה-18 נבנו מחרשות חדשות עם מסגרת של מתכת ולהבים מצופה פלדה. כמו כן ניבנו מכונות דישה בשוק שעשויות ממתכת. יש פריצת דרך בנושא של מזון לבהמות כמו מספוא ותלתן. דברים שבסופו של דבר מגבירים ומייעלים את הייצור החקלאי וחוסכים בכוח אדם. חיסכון זה גורם להפניה של כוח אדם מהכפר אל העיר ,למרות שלא מדובר במעבר חד אלא במעבר הדרגתי שבסופו יש הפנייה של כוח אדם אל מפעלי התעשייה.