הפילוסופיה של פרידריך ניטשה

עיקר פרסומו, לא תמיד החיובי, של פרידריך ניטשה בא לו מאמירות פרובוקטיביות כמו "מה שלא הורג אותי מחזק אותי", "אלוהים מת ואנחנו הרגנו אותו!" או "בהולכך אל האישה הבא איתך את השוט", העובדה שהיה פופולארי בקרב הנאצים וכמובן השפם האיקוני שלו. אך כאשר מביטים על ניטשה מעבר לכל אלו מתגלה הוגה רגיש ומרתק שיכול אפילו להציע לנו כמה רעיונות מאוד מועילים לחיינו.

פרידריך ניטשה נולד ב-1844 בכפר קטן במזרח גרמניה בו שימש אביו בתור הכומר המקומי. פרדריך הצעיר היה תלמיד מוכשר בצורה יוצאת דופן והוא זכה לתואר של פרופסור באוניברסיטת בזל כבר בגיל 24. אך הקריירה האקדמית של ניטשה לא האריכה ימים ובמהרה נמאס לו מחבריו באוניברסיטה. הוא עזב את בזל ונדד אל האלפים השוויצרים שם מצא את השקט כדי לכתוב את יצירות המופת שלו כמו "הולדת הטרגדיה" (1872), "אנושי, אנושי מידי" (1878), "המדע העליז" (1882), "כה אמר זרתוסטרא" (1883), "מעבר לטוב ורע" (1886) ו-"על הגניאולוגיה של המוסר" (1887). למרות השלווה של האלפים והכתיבה הפוריה, לניטשה היו חיים לא קלים בלשון המעטה. יחסיו עם משפחתו היו קשים, נשים דחו אותו שוב ושוב, ספריו לא זכו להצלחה ובנוסף לכל הוא חווה התמוטטות עצבים בגיל 44 לאחר שראה ברחוב עגלון מצליף בסוס ורץ לחבק אותו בעודו קורא "אני מבין אותך!". ניטשה מעולם לא התאושש מהאירוע הזה ומת 11 שנים מיוסרות לאחר מכן.

 ניטשה

מנטש, אובר-מנטש

בניגוד לחייו האישיים הטראגיים, הפילוסופיה של ניטשה מלאה בגבורה והדר. ניטשה היה הנביא של מה שהוא כינה "סלפסטוברוינדוג", או בעברית: התגברות עצמית. בתהליך הזה אדם בעל נפש אדירה, מה שניטשה כינה "על-אדם" ("אוברמנטש"), מתעלה מעל הנסיבות והקשיים של חייו על מנת להתמודד עם כל מה שהחיים מזמנים. ניטשה רצה שהפילוסופיה שלו תלמד אותנו "כיצד להפוך למי שאנחנו באמת" כדבריו. את המחשבות של ניטשה בנושא ההפיכה ל"על-אדם" אפשר לנסח בארבע המלצות מרכזיות:

  1. הכירו בקנאה שלכם

קנאה, לפי ניטשה, היא חלק גדול מהחיים. אולם המוסר היהודי-נוצרי של "לא תחמוד" בדרך כלל מלמד אותנו לחוש בושה בתחושות הקנאה שלנו ולהסתיר אותן מעצמנו ומאחרים. אך ניטשה טוען כי אין שום דבר רע בקנאה כל עוד אנחנו משתמשים בה כמדריך למה שאנחנו באמת צריכים. אל כל אדם שגורם לנו לקנא בו אנו צריכים להתייחס כמישהו שאליו אנחנו יכולים להפוך יום אחד. כמו שאמרו חז"ל, "קנאת סופרים תרבה חוכמה". להתכחש לקנאה שלנו, אומר ניטשה, זה להתכחש למה שאנחנו באמת רוצים. זה לא שניטשה חשב שאפשר לקבל את כל מה שרוצים בחיים, הנקודה העיקרית שלו היא שאנחנו צריכים להכיר ברצונות שלנו ולהלחם בגבורה על מנת לממש אותם או להתאבל בכבוד וגאווה על הכישלון שלנו. זו המשמעות של "על אדם" אצל ניטשה.

  1. אל תהיו נוצרים

ניטשה הוא אולי המבקר הקיצוני ביותר של הנצרות בתקופתו ובכל הזמנים, עם אמירות קשות מאוד כלפי הדת שעל ברכיה התחנך. "בכל הברית החדשה" כתב ניטשה "ישנו רק אדם אחד ראוי לכבוד: פילאטוס" (הנציב הרומי שהורה על הוצאתו של ישו להורג). אחת הסיבות לשנאה העמוקה של ניטשה כלפי הנצרות היא ההגנה שזו סיפקה למאמיניה מפני הקנאה. בניתוח ההיסטורי של ניטשה הנצרות עלתה על בימת ההיסטוריה בסופה של האימפריה הרומית במוחם של עבדים מפוחדים שחסרו את האומץ להשיג את מה שהם באמת רצו, על כן הם מצאו נחמה בפילוסופיה שהצדיקה את הפחדנות שלהם. זה מה שניטשה מכנה "סקלבנמוראל" – "מוסר עבדים". נוצרים, שניטשה כינה בכינוי המחמיא "העדר", רוצים לדעתו ליהנות ממנעמיה האמיתיים של הגשמה עצמית כמו כוח, ידע, מין או יצירתיות אך הם לא מוכשרים מספיק על מנת להשיג אותם. הנוצרים לפיכך ניסחו צו צבוע שמגנה את מה שהם רצו באמת אך היו חלשים מדי מכדי להלחם בעבורם ומשבח את מה שהם לא רוצים אך במקרה יש להם. כך, במערכת הערכים הנוצרית, חוסר במין הפך ל"טוהר", חולשה הפכה ל"נדיבות", השתעבדות הפכה ל"התמסרות" וחוסר יכולת לנקום הפכה ל"סלחנות". הנצרות, בעיני ניטשה, אינה אלא מנגנון חברתי-תרבותי אחד גדול של הכחשה.

  1. אל תשתו אלכוהול

ניטשה היה גרמני מוזר מאוד ששתה רק מים ומידי פעם חלב, והוא חשב שגם לנו כדאי לנהוג כך. אלו לא עצות דיאטה, אלא תפיסה שנובעת ממעמקי הפילוסופיה של ניטשה. במילותיו של ניטשה "ישנם שני סמים מאלחשים גדולים בציביליזציה האירופית: נצרות ואלכוהול. ניטשה שנא אלכוהול מאותה סיבה שהוא שנא את הנצרות, מכיוון ששניהם  מכהים כאב ומשכנעים אותנו שהדברים הם בסדר גמור כפי שהם כרגע ואין כל צורך לחתור לשינוי חיינו לטובה. כמה כוסות וכבר אנחנו מקבלים הרגשה חולפת של סיפוק שיכולה לעמוד בדרכנו לביצוע הפעולות הדרושות לשיפור חיינו. הפילוסופיה של ניטשה שומרת כל הזמן על קשר עין עם ההכרה הקשה בכך ששינוי כרוך בכאב. אנשים החיים חיי נוחות אינם יודעים דבר על העולם, אומר ניטשה, הסוד להגשמה עצמית הוא לחיות בצורה מסוכנת.

  1. אלוהים מת

הטענה המפורסמת של ניטשה אודות מותו של אלוהים איננה, כפי שלעיתים חושבים, איזו הכרזה חגיגית. למרות הבוז שהוא רחש לנצרות ניטשה לא חשב שסופה של האמונה הוא עניין משמח במיוחד. הוא ידע שאמונות דתיות הן טעות, אך הוא חשב שהן טעות מועילה מאוד בכך שהן עוזרות לנו להתמודד עם קשיי החיים. את החלל שהותירה אחריה הדת רצה ניטשה למלא בתרבות: פילוסופיה, אמנות, מוזיקה וספרות בתור תחליפים לספרי הקודש. אולם, ניטשה לא היה שבע רצון במיוחד מהיחס של בני תקופתו לתרבות. כבר במאה ה-19 חשב ניטשה שעולם האקדמיות הורג את מדעי הרוח בכך שהוא הופך אותם לתרגול אקדמי יבש במקום ליעוד האמיתי שלהם: מדריכים לחיים. ניטשה העריץ את האופן שבו היוונים הקדומים השתמשו בדרמה על מנת לספק קתרזיס רגשי וחינוך מוסרי לקהל והחברה וקיווה שאנשים בזמנו ישאפו לאותן מטרות.

מקור:  Nietzsche מתוך School of Life

ראו גם:

ניטשה על לחיות את החיים כיצירת אמנות

10 ציטוטים של פרידריך ניטשה

הכל ישוב: ניטשה ורעיון החזרה הנצחית

הפילוסופים הגדולים

קשרי הון-סגנון: הביטוס והון תרבותי

כיצד הסגנון שלנו משפיע על המעמד החברתי שלנו ועל סיכויי ההצלחה שלנו בחיים? על הקשר בין מושג ההון התרבותי ו"הביטוס" אצל בורדייה

עוד דברים מעניינים: