מוטיב הכפילות ב"ביקור הגברת הזקנה" – סיכום

מוטיב הכפילות מוצא את ביטויו לכל אורך המחזה "ביקור הגברת הזקנה", הן במערכת השמיעתית והן במערכת החזותית. ברובד החזותי מתבטא מוטיב הכפילות בתסמונת הנעליים הצהובות, תסמונת הפושטת בין הגילנאים. מוטיב הכפילות לגילוייו השונים מסמל את אובדן האחריות האישית של האזרחים ואת הצטרפותם אל פמלייתה של הזקנה. באותה מידה אפשר לטעון שתסמונת הנעליים הצהובות, השייכת למערכת החזותית של המחזה, עומדת בסתירה להצהרות המילוליות של אזרחי גילן בדבר נאמנותם לערכי ההומניזם.

הצבע הצהוב לא רק שהוא בולט לעין ,הוא מתקשר עם צבע הזהב של קלייר ,שמתגוררת במלון "האפוסטל המוזהב".

מבחינת חזותית  –  תחנת הרכבת מתוארת שלוש פעמים במחזה: בפתיחה  –  זוהי תחנה מוזנחת , מרופטת ועלובה. לוח הזמנים שלה קרוע (מסמל את העובדה שרכבות אינן עוצרות בגילן ושלאנשיה אין כסף לנסוע מחוץ לעיר), לוחות המודעות אף הם דהויים ומוזנחים, משום שאין לאיש כסף לבילויים או לתכניות.

במהלך המחזה, כשאיל מגיע לתחנת הרכבת על מנת לברוח, אנו רואים שחלו בה שינויים – לפתע יש בה לוח זמנים חדש, וכן יש בה כרזות פרסומת לאתרי נופש ותרבות. השינוי משקף את התהליך העובר על גילן – השיפור במצב הכלכלי על חשבון התכניות למותו של איל.

בפעם השלישית אנו פוגשים בתחנת הרכבת בתמונת הסיום – התחנה מהודרת ומשקפת את כל חידושי הטכנולוגיה. הרכבת היוצאת ממנה היא רכבת "גילן-רומא". גילן שוב חוזרת למקומה כמרכז תחבורתי וכלכלי בעקבות מותו של איל.

גם חנותו של איל מתוארת פעמייםבתחילת המערכה השנייה זוהי חנות עלובה וענייה, ואילו בתחילתה של המערכה השלישית החנות משגשגת, הסחורה יקרה, המקום משופץ. השינוי שחל בחנות משקף כמובן את השינוי שחל בעיירה גילן ובמשפחתו של איל.

בתחילת המחזה מופיע צמד העיוורים המסורסים, אשר בנוסף להיותם כפילים חוזרים על כל משפט פעמיים. מוטיב הכפילות נמצא גם בנטייתם של תושבי גילן לחזרות – לדוגמא הם חוזרים פעמיים על דבריו של ראש העיר בעת קבלת הכסף.

במחזה יש סצנות רבות מקבילות: שתי סצנות מתרחשות באולם של מלון האפוסטל. בסצנה הראשונה קלייר מביימת משפט חוזר לאיל, זהו שחזור של המשפט שנערך 45 שנה קודם לכן . בסיום המחזה, שוב חוזרים למלון האפוסטל, הפעם לחרוץ את דינו של איל ולהוציאו להורג.

במשפטו האחרון של איל משלהבים המורה וראש העיר את הקהילה לקראת הרצח. "המשפט"

מבוסס על מסכת מפוארת של דברי שקר ומליצה, ולאחריו מתבצע הרצח.

ההקבלה בין סצינות המשפט השונות המתרחשות לעיני הצופים באותו מקום מדגישה את הדמיון במנגנון העומד מאחורי מערכת הצדק והחוק:הצדק נקנה בשוחד ובמרמה. הבלטת היסוד התיאטרוני, יסוד הביום, מעמידה את מערכת המשפט כהצגה כוזבת שבאה להסוות את האמת.

מוטיב הכפילות מבטא את הצביעות, את הכפילות, את הדו-ערכיות שבהתנהגותם של אנשי גילן, אשר מתהדרים בהיותם תרבותיים מתקדמים ואנושיים, אך למעשה הם מאבדים את כל ערכיהם האנושיים כשמדובר בכסף.

יצירת תקבולת בין סצינות שונות (סצינת היער, סצינת החנות)  על פני רצף העלילה מעוררת את הצופה להשוות בין מצבים מוקדמים בעלילה לבין מצבים נוכחים. הראייה הרטרוספקטיבית עשויה לאזן את נטייתו הטבעית של הצופה להביט קדימה, דווקא כשלפניו עלילה בעלת מבנה ליניארי בולט.

סיכום זה הוא חלק מאסופת הסיכומים לבגרות בספרות באתר. לחצו כאן לעמוד הסיכומים המרכזי של "ביקור הגברת הזקנה" מאת דירנמט או לתקציר המחזה

עוד דברים מעניינים: