"הקדם-סוקראטיים" שמואל שקולניקוב סיכום פרק 3: המילטים

תחילת השקפת העולם המדעית-פילוסופית הייתה עם קבוצת חוקרי טבע, במילטוס (תורכיה של היום), במחצית הראשונה של המאה ה-6 לפנה"ס. ידועים שמותיהם של שלושה אנשים: תאלס, אנאסימאנדרוס ואנאקסימניס. מתייחסים לשלושת האנשים הללו כאל "אסכולה" בפני עצמה.

 

תאלס (Thales)

תאלס חי בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס. ישנה מחלוקת האם הוא פיניקי. כבר בשביל אריסטו היה תאלס דמות אגדית למחצה, ופרטי חייו לוטים בערפל. תאלס נודע כאסטרונום וכגיאומטריקון.

אומרים עליו שחזה ליקוי חמה (כנראה באמצעות טבלאות בבליות של מחזורי ליקויי החמה והלבנה), חמישה משפטים גיאומטריים מיוחסים לו (שנוי במחלוקת-המציא/הכליל), יוחס לו ספר על תורת הניווט (אינפורמציה מסויגת).

אריסטו אמר: אלו שהתפלספו לראשונה חשבו שמקור כל הדברים הוא חומרי. חיפשו גרעין יסודי שמשתמר לעד. ראש פילוסופיה זו הוא תאלס שטען שהמקור החומרי הוא מים.

אריסטו מסתכל על תאלס דרך תורתו שלו. משום כך יכל להצביע על כיווני התפתחות שתאלס לא שם לב אליהם. בשפתו של אריסטו, תאלס חיפש את ראשית הדברים.  הדברים היו מים והנם מים גם עתה-אין שינוי, יש רצף והמשך. המים משתנים עם הדברים. ישנם הבדלים בין הגישה של תאלס לגישה המיתית:

תאלסמיתי
תאלס מבחין בין הופעת הדבר למהותו. לפיו כל הדברים מגיעים מאותו היסוד. תאלס גרס כי פעם הכל נוצר ממים, והדברים נשארו במהותם מים.במיתוס אין הבחנה בין תופעה למהות
הסבר לדברים שהו פנימי- בתוכנו.ההסבר לדברים הוא חיצוני ונפרד לדברים.
אם מים הם ראשית הדברים- חוקיות המים עדיין קיימת והעולם ממשיך כשהיה בהיווצרותו.הבחנה בין זמן מיתי להיסטורי- משנוצר העולם לא יהיו בו יותר אירועים ראשיתיים.

 

אומרים שתאלס טען שהאדמה מונחת על המים, צפה כבול עץ. כאשר היא מתנדנדת מתנועת המים אומרים שהיא רועדת [המים לא רק מסבירים את התהוות העולם אלא גם תופעות בעולם]. המים הם טבע הדברים. מקור צמיחתו של משהו מביא לאופן בו הוא גדל, ובהמשך לטבעו (מהות הדבר ולא טבע). המילטים יוצרים במקביל את מושג הטבע  (לא ברור אם הם השתמשו במילה או שהיא הגיעה מאוחר יותר) כמערכת חוקים לפיה פועל העולם.

הדרישה להסבר לעולם מניחה כי העולם הוא מערכת. המילטים חיפשו עיקרון משותף למהות ולצמיחה. על פי היוונים: טבעו של דבר=מקור צמיחתו=שינויו=מהותו.

 

השערות למדוע דווקא מים?

  • משערים שבחירתו במים התפתחה ממיתוסים מצרים ובבליים לדוגמה, אצל המצרים העולם הוא רפסודה הצפה על המים. תאלס הפריד את המיתיות על ידי כך שהפך את המים להסבר תקף גם להיווצרות העולם וגם לכפי שהוא היום.
  • המים נמצאים בכמות גדולה ובשלושת מצבי הצבירה (לא בטוח שתאלס ידע זאת מראש)
  • תאלס הבחין שלהכל טבע לח, יתכן שהכוונה לכל מה שלח וגמיש (בעל חיות)
  • תפיסה יוונית קדומה גורסת כי החיים עיקרם בתנועה (תאלס טען שהמגנט בעל נפש כי מניע את הברזל). [מכאן נובע שתאלס לא הבדיל בין חומר לנפש, הבחנה שהגיעה לאחר כמאה שנה]

 

המחשבה שתאלס התכוון שהראשית היא חומרית, היא בעייתית משום שמנקודת מבטו אי אפשר לנסח האם המים הם חומר או משהו אחר.

שאלתו של תאלס "מהו הכל?"/"מהו הטבע של כל הדברים?" היא טוטאלית והתשובה היא טוטאלית. חשיבותו של תאלס היא לא בתשובה לשאלה אלא בשאלה ששאל.

 

אנאקסימאנדרוס (Anaximandros)

היה חברו של תאלס ותלמידו. הראשון ששרטט את העולם על לוח, ובנה ספירה של השמים. הוא כתב ספר שהיה מצוי בספריה של הליקיון. הספר עסק ככל הנראה בסקירת תולדות העולם עד ימיו, ספר זה הוא תחילת הכתיבה המדעית היונית והפרוזה היוונית הראשונה. על מנת לתת תיאור מדעי ענייני להיווצרות העולם ופעולותיו התנתק מדרך הכתיבה של המיתוס.

על פי אנאקסימאנדרוס הראשית היא הבלתי מוגבל- יסוד לא מאופיין. לא מושג ברור של אינסופיות, אך מבחין בין תכונת האינסופיות לעצם הנושא אותה. אם ישאלוהו "מהו שהוא בלתי מוגבל?" יענה "הראשית היא בלתי מוגבלת" כי כוונתו לנושא ואינו יכול לזהות דברים אינסופיים נוספים.

הראשית של אנאקסימאנדרוס חסרה גבולות בזמן ובחלל. יוונים באותה תקופה לא הבדילו בין היעדר התחלה וסוף (כמו טבעת) לבין אינסופיות ממש.  ניתן לשער כי אנאקסימאנדרוס לא עשה הבחנות אלה כלל.

אריסטו ביקר את גישתו של  אנאקסימאנדרוס על ידי כך שאמר שאם הדברים נובעים מראשית, שהיא הראשית והיא בלתי מוגבלת, גם הדברים שנוצרו עליהם להיות מוגבלים והרי שהם מוגבלים כי אינם מכלים אחד את השני.

אנאקסימאנדרוס ראה את העולם בניגודים ובקטבים (דבר הבולט במחשבה היוונית עוד מהמחשבה הקדם פילוסופית-וגם מופיעה בתרבויות אחרות)

על פי אנאקסימאנדרוס הניגודים "בולעים" זה את זה וכך האיזון נשמר תמיד. לפיכך אם הראשית היא בלתי מוגבלת, שאר היסודות היו נטמעים בה. היסודות מנוגדים זה לזה ומגבילים זה את זה- אף אחד מהם לא יכול להיות בלתי מוגבל. אנאקסימאנדרוס רואה את הבלתי מוגבל כמאחד הניגודים ועל כן לא יכול להיות זהה לאף יסוד המנוגד לאחר. ישנה מחזוריות בהתחלפות הניגודים אלה באלה, מחזוריות זו מתרחשת בחיוב אובייקטיבי (חוק בלתי אישי). כאן מנתק עצמו מהשקפה מיתית, החיוב האובייקטיבי תופס את מקומו של הרצון הבלתי אחראי. בעיני אנאקסימאנדרוס אין הפרדה בין טבעי למוסרי, אותו חיוב אובייקטיבי חל על האדם ועל הטבע. השלכה לצדק: הצדק הוא שמירה על המידה הראויה. אדם שחוטא בהיבריס מנסה לקחת יותר ממה שמגיע לו וחורג מגדרו, בכך מפיר את האיזון הראוי ועל כן ייענש על פי החוק האובייקטיבי. הזמן הוא זה שיביא לאיזון הנדרש. הצדק הוא ההתחלפות המתמדת של הניגודים.

אנאקסימאנדרוס מחריף את ההבחנה בין מהות לתופעה. בכך שמסביר את העולם על ידי הבלתי מוגבל- ההסבר הוא באמצעות מושג רחוק מהבנתנו, ובכך העז. מסביר נושא סתום על ידי הסבר סתום ממנו. בכך פתח את הדלת למדע ששאל האם מדובר בחומר המתפשט בחלל. תפיסתו ותפיסת ממשיכיו דחפו לגיבוש המושג של מה שאיננו גופני.

הוא נתן הסבר לעולם שנוצר על ידי הפרדת זרע הניגודים מהבלתי מוגבל. השמש הירח והכוכבים הם האש המקיפה את העולם ונראית מבעד לנקבים, שנסתמים בליקויי. הוא תיאר את העולם באופן גיאומטרי כגליל ש"נחה משום מרחקה השווה מכל". הוא הראשון שניתק את כיפת השמיים מעל הארץ וראה שאין צורך לתמיכה באדמה. מבחינה גיאומטרית אין הבדל בין מעלה למטה, על כן אין לארץ סיבה לנוע. תיאור העולם והשמיים מיוסד על כפולות של שלוש. אנאקסימאנדרוס מניח שהעולם רציונלי ומסודר.

את היווצרות החיים מסביר כתוצאה מהתאיידות הלח על ידי השמש. הוא טען שהאדם התחיל כדג וכשהצליח להזין את עצמו יצא אל האדמה. יש כאן ניסיון ראשון להבין את התפתחותנו בסביבה.

 

אנאקסימניס (Anaximenes)

דבר לא ידוע על חייו של אנאקסימניס. ידוע שהוא כתב ספר, בו גרס שהראשית האחת והיחידה לדברים בעולם היא אוויר. אוויר הוא יסוד בלתי מוגבל (לטענתו) אך לא בלתי מוגדר. צורותיו השונות מוסברות על ידי רמות דחיסות שונות. האוויר נמצא בתנועה נצחית וכך מתרחשים השינויים.

ישנה בדבריו נסיגה מדעותיו של אנאקסימאנדרוס. אנאקסימאנדרוס לא הסביר כיצד נוצרו הדברים ומה טיב היחס בין הראשית לדברים. אנאקסימניס מציע תיאור ליחס בין הראשית לדברים- הם הראשית עצמה בדרגות שונות של דחיסות. אך במעשהו כך הוא ויתר על תפיסתו של אנאקסימאנדרוס את הראשית כמשהו שונה מהיסודות.

בכך שטען שאוויר יכול להימצא במצבי דחיסה שונים, הכין את הקרקע להבחנה בין העצם לבין תכונותיו. אין זו הכרה ברורה כי רואה בקר, חם, לח ומתנועע כעצמים לכל דבר. יש שרואים בהסברו כניסיון ראשון להעמדת הבדלים כמותיים ואיכותיים, דבר שעתיד לפתח את המתמטיקה והמדע בעתיד. ייתכן שזו השלכה של דורות מתקדמים יותר.

אנאקסימניס רצה לתת הסבר כללי שתקף לכל העולם. הוא אמר שלא האלים בראו את האוויר אלא להיפך, האלים וכל שאר הדברים בעולם נוצרו מן האוויר. הוא מציע הסבר רציונלי ומוניסטי המבוסס על מנגנוני שינוי מובנים מאליהם. בהתייחסותו אל השינויים בעולם שדחיסה ודילול, ניצני השקפה מכניסטית על העולם. תנועת האוויר היא סימן לחיים.

אוויר ונפש מחוברים בעולם העתיק. אנאקסימניס נותן לחיבור הזה משמעות רחבה יותר – הנפש היא אוויר והעולם הוא אוויר והקשר בין האדם לעולם גדולה יותר. הם אחד. נבעו מאותו החומר.

אנאקסימניס טען שהאוויר הוא אלוהי משום שנצחי הוא ולא מוגבל. יש להבחין שמבחינתו האלים נוצרו מהאוויר שאינו אל בפני עצמו.

 

סיכום על המילטים

השאלה של המילטים הייתה טוטאלית ותמימה. לא היו להם כלים מושגיים לנסחה, בשביל המילטים העולם היה "דברים". ניתן לתאר ראשית זו כחומר אך הם לא הבחינו בין חומר למושג או נפש.

הטטלה שהציבו לעצמם המילטים הייתה למעלה מכוחותיהם ולכן דרשו מהפתרון דרישות הסותרות את עצמן. הם דרשו שההסבר יקיף את כל התוצאות ויהיה פנימי להן.

 

סוגי מנהיגות נפוצים

שבעה סוגי מנהיגות נפוצים על פי המחקר בתחומי הסוציולוגיה הארגונית וניהול עסקי.

מבוא קצר למחשבה של חנה ארנדט

מבוא קצר להגותה של חנה ארנדט עם ביוגרפיה, קישורים למאמרים, ציטוטים וסקירה של ספרי חנה ארנדט כמו "יסודות הטוטליטריות" ו"אייכמן בירושלים"

עוד דברים מעניינים: