אישיות, תיאוריה ומחקר: סמכותנות

 סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": סמכותנות

סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר"

חקר הסמכותנות, כפי שסוכם בספר "האישיות הסמכותנית". החל בניסיון למצוא את המשתנים האישיותיים הנמצאים במתאם עם נטייה לאנטישמיות, המשיך בראיית האנטישמיות כחלק מנטייה כללית יותר לאתנוצנטריות, וסיים בראיית האתנוצנטריות כחלק מנטייה כללית לפשיזם, שמקורה במבנה אישיות שכונה האישיות הסמכותנית.

האישיות הסמכותנית נתפסת כבעלת סתמי חזק ופרימיטיבי, אני חלש ואני עליון נוקשה המבוסס על פחד מעונש ולא על הפנמה אמיתית של ערכים. מבנה זה מוצא את ביטויו החיצוני במאפיינים השונים שלפיהם נבנה שאלון הסמכותנות:

  • שמרנות
  • ציות סמכותני
  • תוקפנות סמכותנית
  • הימנעות מהסתכלות פנימה
  • אמונות טפלות וחשיבה סטריאוטיפית
  • כוח וקשיחות
  • הרסנות וציניות
  • השלכת הדחפים על גורם נוח בשל חריגותו
  • מין

 

הביקורת הפוליטית – טענה שהספר "האישיות הסמכותנית" מייצג הטיה של החוקרים בעלי נטיות שמאלניות, ושלמעשה קיימת גם סמכותנות של השמאל (קומוניזם) ולא רק לסמכותנות של הימין (פשיזם). בניסיון למדוד סמכותנות שאינה קשורה לעמדות פוליטיות פותח הכלי למדידת דוגמטיזם. (דוגמטיזם – סמכותנות שאינה קשורה לעמדות פוליטיות. האופן שבו האדם מארגן את מערכת האמונות שלו בהתאם לצורך לדעת ולהבין והצורך להימנע מהיחשפות למרכיבים מאיימים של המציאות).

 

תיאוריית ההקשר – אין חשיבות לתוכן העמדה הפוליטית אלא רק למידת קיצוניותה בהקשר לזמן ולמקום בהם היא קיימת.  דווקא אנשים הדוגלים בעמדות פוליטיות קיצוניות יהיו פחות נוקשים בחשיבתם, פחות קונפורמיים ויותר אינטליגנטיים יחסית לאלה המחזיקים בעמדות מתונות. (תיאוריה קוגניטיבית).

  • הביקורת המתודולוגית – שאלון הסמכותנות אינו תקף מכיוון שכל השאלות מנוסחות באותו כיוון ולכן אין אפשרות לדעת האם הסכמה לפריט מעידה על סמכותנות או על נטייה להסכים לכל הצהרה.

הביקורת התיאורטית – כל דרך המחקר בסמכותנות מוטעית מכיוון שאין בהכרח קשר בין עמדות סמכותניות והתנהגות סמכותנית וכי יש למדוד כל אחד מהמאפיינים האישיותיים בנפרד כדי להוכיח שאכן קיים קשר ביניהם, ולא להתחיל משאלון המניח מראש כי הקשר קיים.

ניסיונות לתיקוף שאלון הסמכותנות

סמכותנות בבית המשפט – נבדקים סמכותניים מושפעים ממידת הדמיון בינם ובין הנאשם ונוטים לתמוך בעמדות כוח. נבדקים שאינם סמכותניים לעומתם לא הושפעו ממידת הדמיון בינם לבין הנאשם וגורם זה לא הטה את דעתם הם נוטים לתמוך במסכן/מנוצל.

סמכותנות והדחקה –  אחד המאפיינים העיקריים של האישיות הסמכותנית היא הנטייה להדחיק רגשות לא רצויים כלפי העצמי וכלפי ההורים.

סמכותנות וציות להוראות – המחקר של מילגרם – מכות חשמל לתלמיד.

מחקרים נוספים בסמכותנות

התפתחות של סמכותנות בילדים – אישיות ההורים ומידת הקבלה שהם משדרים לילדיהם הם הגורמים המשפיעים. כשהילד אינו מסוגל להבין את דרישות ההורים וממלא אחריהן מתוך פחד, לא נוצרת הזדהות עם ההורים והילד אינו עובר את השלב החשוב של המעבר מפחד מעונש לפיתוח של מצפון אמיתי. לעומת המבוגר האתנוצנטרי, המתאפיין בקונפורמיות ובציות לסמכות, דווקא הילד שאינו אתנוצנטרי הוא זה המקבל את עצת המבוגר ואת ערכי ההורה/המורה. יש להבחין בין קונפורמיות זו המבוססת על אהבה אמיתית והזדהות עם ההורה, לבין ציות מתוך פחד של הילד האתנוצנטרי (הוא נע בין ציות למרדנות בהורים – נגד המבוגרים)

אינטראקציה בין סמכותנות וגורמי מצב

אדורנו ושות' הדגישו ששאלון הסמכותנות הוא שאלון אישיות הבודק פוטנציאל לקיום סמכותנות ולא שאלון התנהגות בפועל. גורמי המצב יקבעו אם אדם בעל פוטנציאל לסמכותנות אכן יתנהג כך בפועל. גורם נוסף שנידון הוא ההעדפה התוך קבוצתית.

מיקום שליטה – הגישה הביהביוריסטית

המושג מיקום שליטה צמח מתיאורית הלמידה החברתית שמשלבת את החשיבה ההתנהגותית עם מרכיבים קוגניטיביים, בניסיון להגיע להבנה ולניבוי של התנהגויות מורכבות. ע"פ התיאוריה, פוטנציאל ההתנהגות הוא פונקציה של ערך חיזוק מסוים ושל הציפיות שהתנהגות מסוימת תוביל לקבלת חיזוק זה.

מיקום שליטה – ציפייה כללית לקשר בין התנהגות האדם ובין החיזוקים שיקבל או ציפייה לאי קיומו של קשר כזה. סוג הציפייה המוכללת שאדם מביא אתו לכל מצב חדש.

מיקום שליטה פנימי – אדם המאמין כי הצלחותיו וכישלונותיו בחיים תלויים רק בו

מיקום שליטה חיצוני – אדם המאמין כי רוב הצלחותיו וכישלונותיו בחיים תלויים במזל/בגורל או באנשים אחרים חזקים וכי התנהגותו שלו אינה יכולה להשפיע.

ציפייה מוכללת – הציפייה שהתנהגות מסוימת תוביל לקבלת חיזוק מסוים מושפעת מהתנסות קודמת במצבים דומים.

מחקר מיקום השליטה התרכז בתחילתו בבדיקת ההשפעה השונה של מצבים המוגדרים כנשלטים ע"י הכשרון, לעומת מצבים המוגדרים כנשלטים ע"י המזל, על התנהגות של יצירת ציפיות להצלחה. לאחר שנתגלו הבדלים בין מצבי מזל וכשרון, נבדק האם ניתן לאפיין אנשים לפי מידת אמונתם כי באופן כללי חייהם נשלטים ע"י גורמים פנימיים לעומת גורמים חיצוניים.

השאלון למדידת מיקום שליטה – המסקנה הכללית ממחקרי התיקוף הייתה שאפשר לנבא באמצעות השאלון, במידה מתונה של הצלחה, עד כמה אנשים יהיו פעילים/סבילים בניסיונות לשפר את תנאי חייהם.

קולינס טוען כי ניתן לזהות אצל בני אדם ציפייה מוכללת לשליטה פנימית/חיצונית בחיזוקים, מעבר לתחומי החיים השונים ולסוגי המצבים שבפניהם הם ניצבים.

בנוסף קולינס מוסף 4 גורמים אחרים:

  1. אמונה בעולם קשה-קל
  2. אמונה בעולם צודק-בלתי צודק
  3. אמונה בעולם ניתן לניבוי-בלתי ניתן לניבוי
  4. אמונה בעולם פוליטי מגיב-לא מגיב

הבחנות בין הממדים השונים במיקום השליטה:

  1. הבחנה בין מקורות שליטה שונים. מיקום שליטה פנימי (מזל, גורל, אנשים אחרים), או מיקום שליטה חיצוני (כשרון, מאמץ, קושי המשימה). תיאוריית הייחוס טוענת כי מיקום ושליטה הם שני מדדים נפרדים שיש להבחין ביניהם ומוסיפה את ממד היציבות המשפיע על ציפיות להצלחה/כישלון בעתיד.
פנימיחיצוני
יציביכולתזולת
משתנהמאמץגורל/מזל
  1. הבחנה בין תחומי התנהגות שונים. יכולת אישית, מצבים בינאישיים ומצבים חברתיים פוליטיים.
  2. הבחנה בין שליטה בחיזוקים חיוביים ושליטה בחיזוקים שליליים. אדם יכול להאמין שיש לו שליטה על הדברים החיוביים בחייו אך לא על השליליים. פרס טוען כי במצבים תחרותיים בעלי מיקום שליטה חיצוני הגנתי ינהגו באופן אקטיבי בניסיון להצליח כמו בעלי מיקום שליטה פנימי אך ייחסו את כישלונותיהם לגורמים חיצוניים. בעלי מיקום שליטה חיצוני עקבי יהיו יותר פסיביים כי לדעתם התנהגותם לא תשפיע על התוצאות וייחסו כישלונות והצלחות לגורם חיצוני.
  3. ניסיונות לאינטגרציה. גורם שליטה (יכולת/מאמץ או מזל/אנשים אחרים) יקבע אם אקבל את ערך החיזוק (החיובי/השלילי) בתחום התנהגות (יכולת אישית / מצבים בינאישיים / מצבים חברתיים פוליטיים).

יש להתאים את סוג השאלון לסוג הבעיה הנחקרת. ככל שהשאלון ספציפי יותר, כך הוא ינבא היקף קטן יותר של התנהגויות, אך הניבוי יהיה מדויק יותר.

  1. מיקום שליטה כמשתנה מתווך במצבי לחץ

הסתגלות למצבי לחץ – מיקום שליטה פנימי עוזר בדר"כ להסתגלות טובה יותר לאחר מצב לחץ, אלא שיש כנראה גבול להשפעה של תחושת שליטה על הסתגלות. כשמצב הלחץ חזק במיוחד, או שארע לאחרונה, השפעותיו על בעלי מיקום שליטה פנימי וחיצוני זהות. בנוסף הועלתה השערה, שמצבי לחץ שונים משפיעים באופן שונה על אנשים בעלי מיקום שליטה שונה, כך שלעיתים עדיף דווקא להיות בעל מיקום שליטה חיצוני. תיאוריית חוסר האונים – ברוב מצבי הלחץ האדם תופס את עצמו כחסר שליטה/חסר אונים, מכיוון שאם היתה לו שליטה רצונית מלאה באירועים הוא לא היה גורם לעצו אירוע שלילי. הסיבות שהאדם ייחס לחוסר האונים שלו יקבעו מתי ירגיש שוב חוסר אונים והאם זה יפגע בדימוי העצמי שלו. (מדד היציבות לאורך זמן, מדד הכלליות המשפיע על כל תחומי החיים, ממד המיקום פנימי/חיצוני).

חוסר אונים אוניברסלי – אף אחד אינו יכול לעמוד במשימה זו. חוסר אונים אישי – רק לאדם ספציפי/לי אין את הכישורים להצלחה.

  1. השפעת התנהגות האם על מיקום השליטה אצל הילד.

אצל ילדים מיקום שליטה פנימי קשור עם אווירה תומכת ומגינה בבית, אצל מבוגרים, הוא קשור לאווירת דחייה, שדחפה אותם בילדותם ליתר עצמאות ועיסוק עם בני גילם, במשימות שסיפקו להם משוב מיידי על התנהגותם.

שלושה מושגים מתיאוריות אחרות שיש דמיון בינם ובין המושג מיקום שליטה:

סגנון ייחוס – תיאוריה קוגניטיבית שמקורה בגשטאלט העוסקת באופן בו אנשים מפרשים את ההתנהגות שלהם ושל אחרים. מיקום שליטה מתאר ציפיות של אנשים לשליטה בחיזוקים בעתיד ומחקרי הייחוס עוסקים באחריות שאנשים לוקחים על כישלונותיהם והצלחותיהם בעבר. שמושפע מסוג האירוע בעבר והייחוס שניתן לו.

יעילות עצמית – מתיאורית היעילות העצמית של בנדורה. מיקום שליטה מתייחס לאמונה בשליטה פוטנציאלית בתוצאות ההתנהגות ויעילות עצמית מתייחסת לאמונה ביכולת לבצע את ההתנהגות עצמה.

סגנון התקשרות – מהגישה האקזיסטנציאליסטית עוסק באופן שבו האדם חווה את קשרי הגומלין שלו עם הסביבה. סגנון הסוכן (אקטיבי), סגנון הפציינט (פסיבי) וסגנון של קשר גומלין.

סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.

מהו ההבדל בין אוטוריטריות, טוטליטריות ופשיזם?

חנה ארנדט על מה לעשות כנגד הטוטליטריזם

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: