בבואנו להעריך את טיבם של מבחני אישיות אנחנו נותנים את דעתנו לשני משתנים עיקריים: מהימנות ותוקף
מהימנות
מבחן אישיות מהימן ייתן את אותה תוצאה כל פעם. תוצאה של כל מדידה היא הערך הנצפה של משתנה כלשהו. ערך זה מורכב מערך אמיתי של משתנה ומטעות. ככל שמרכיב הטעות במדידה קטן יותר, כך המדידה / המבחן מהימנה יותר.
קיימות שיטות שונות לבדיקת מהימנות המבוססות על מקורות אפשריים שונים לטעות במדידה.
ראה כאן הגדרה של מהימנות.
מהימנות מבחן אישיות כיציבות
מהימנות מבטאת את מידת הרגישות של המבחן לתנאים נסיבתיים. תנאים נסיבתיים כמו מידת ההנעה של הנשאלים, מצב רוחם, מזג האוויר וכיוב' עלולים לפגוע במהימנות ולכן ככל שהמתאם בין המדידות שנעשו בשתי העברות המבחן גבוה יותר- המבחן מהימן יותר. כלומר, מהימנות המבחן נמדדת לאור יציבות המדידות.
מבחן ייחשב מהימן אם המתאם בין התוצאות של המבחן הראשון והמבחן החוזר יהיה גבוה (בין 0.8 ל- 0.9).
מהימנות זו נמדדת בעזרת מתאם בין שתי העברות של אותו מבחן – מהימנות מבחן חוזר. מקדם המהימנות המבוסס על שיטת המבחן החוזר הוא בדר"כ אומדן מוגזם של מהימנות המבחן מכיוון שבשיטה זו באים לידי ביטוי רק גורמים שעשויים להשתנות לאורך זמן, כמו הנעת הנבדק, מצב רוחו וכו'.
השיטה אינה מתייחסת לגורת של ניסוח השאלות, מכיוון שבשתי הפעמים מועבר אותו המבחן.
מהימנות כאקוויוולנטיות
מבטאת את מידת הרגישות של המבחן לאופי הפריטים שבו. מהימנות זו נמדדת ע"י מתאם בין שני נוסחים מקבילים של אותו מבחן המועבר לאותם נבדקים בהפרשי זמן. שיטת הנוסחים המקבילים טובה ויעילה לבדיקת מהימנות אך אין משתמשים בה לעיתים תכופות מכיוון שבניית שני מבחנים זהים בצורתם ובתכונותיהם הסטטיסטיות דורשת מאמץ רב.
מהימנות כעקיבות פנימית
מבוססת על ההנחה כי כל מבחן אשר כל כולו מיועד לבדוק את אותו משתנה יחיד ולכן נצפה למתאמים גבוהים בינהם.
יתרון: מספיק להעביר את המבחן פעם אחת.
חיסרון: אין התייחסות לטעויות בשל השפעות זמניות של תנאים חיצוניים ו/או של הנבדקים.
שיטה זו אינה מתאימה למבחנים שפרטיהם השונים בודקים תכונות שונות או גילויים שונים של אותה תכונה
מבטאת את הדמיון בין פריטי המבחן השונים ונמדדת בשתי שיטות:
- המתאמים הפנימיים של כל הפריטים (מקדם אלפא של קרונבך)
נוסחה לחישוב מקדם מהימנות, המבוססת על רמת העקיבות הפנימית של הפריטים השונים במבחן. כלומר בדיקת ההומוגניות שלהם.
- מתאם בין שני חלקים של המבחן (נוסחת ספירמן-בראון).
שיטת המבחן החצוי לבדיקת עקיבות פנימית בין שני חלקי המבחן. מומלץ לחלק את המבחן לפריטים זוגיים ולא זוגיים במקום חצי ראשון ושני בכדי להתחשב ברמת היעילות המשתנה במהלך המבחן.
מהימנות מבחן אישיות בין שופטים
כל מקדמי המהימנות מניחים כי המדידה היא אובייקטיבית (נעשית ע"י מכשיר בעל תקנים אחידים לקביעת הניקוד לכל תשובה. כמו: ניקוד לתשובה נכונה/שגויה במבחן אמריקאי, דירוג מידת ההתאמה מתוך מבחר אפשרויות וכו') אך יש מצבים בהם אין אפשרות למדוד את המשתנה הרצוי במבחן אובייקטיבי ואז צריך לצפות ישירות בהתנהגות. מתן הציונים כאן כרוך בשלב ביניים שבו הצופה מעבד את התנהגות הנבדקים ומעריך אותה ע"פ שיפוטו האנושי / סולם כלשהו. יש כאן בעיה של סובייקטיביות וסביר כי תמימות דעים בין השופטים היא נדירה.
ישימה בעיקר במבחנים שבהם מתן הציון אינו אובייקטיבי לחלוטין ותלוי בשיפוטו הסובייקטיבי של המעריך. מהימנות זו גבוהה אם קיים מתאם גבוהה בין ההערכות של שופטים שונים.
תוקף של מבחן אישיות
תוקף המידה שבה המבחן אכן מודד את מה שהוא נועד למדוד. לתוקף יש הגדרות שונות, ובהתאם להן – שיטות מדידה שונות.
תוקף התוכן
המידה שבה התוכן של פריטי המבחן רלוונטיים לתכונות האישיות שהמבחן בודק. המבחן נשפט ע"פ ההתרשמות ממידת ייצוג עולם התוכן הרצוי שאותו הוא מתיימר לבחון.
תוקף תלוי קריטריון
ביצועי הנבדק במבחן האישיות מושווים לדגם התנהגות כלשהו, קריטריון. תוקף תלוי קריטריון הוא רמת המתאם בין הקריטריון לבין תוצאות המבחן.
- תוקף שלאחר מעשה – ציוני המבחן מתקבלים לאחר שציוני הקריטריון כבר ידועים.
- תוקף מקביל – ציוני הקריטריון וציוני המבחן מתקבלים באותו הזמן.
- תוקף ניבוי – ציוני המבחן מתקבלים לפני ציוני הקריטריון ומנסים לנבא אותם. (סיווג בני אדם, בחירה לתפקיד, התאמה למקצוע).
תוקף מבנה
כשרוצים לתקף מכשיר מדידה שנועד למדוד משתנה תיאורטי. תוקף מבנה מנסה לענות על השאלה הכללית של התוקף במס' דרכים. האם המבחן מודד את המשתנה התיאורטי שאותו מעונינים למדוד ע"י בדיקת השערות שונות שמקורן בתיאוריה שבה מעוגן המשתנה. כל סוגי התוקף האחרים, וסוגי המהימנות השונים, יכולים לתרום לתוקף מבנה.
סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 5: עקרונות ושיטות בהערכת האישיות ובמדידתה – קריטריונים לטיבם של מבחני אישיות: מהימנות ותוקף
סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר"
סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.
