סיכום מאמר: "הסוציולוגיה, למי ולשם מה?" \ זיגמונט באומן

סיכום מאמר: "הסוציולוגיה, למי ולשם מה?"  \ זיגמונט באומן

סיכום זה הינו חלק מאסופת סיכומי מאמרים בסוציולוגיה כאן באתר.

המאמר "הסוציולוגיה, למי ולשם מה" מתוך ספרו "סוציולוגיה של יום-יום" של זיגמונט באומן מעלה שלוש תחומים מרכזיים ודן בהם:

  1. זמן היווצרות הסוציולוגיה- האם נוצרה ע"י אוגוסט קומט, או שמא הייתה מאז ומתמיד?
  2. תחום עיסוקיה של הסוציולוגיה
  3. שיטות המחקר והתיאוריות שבה.

ע"פ באומן, הסוציולוגיה הייתה קיימת תמיד, היות והדברים המעניינים את האדם הפשוט, הם אותם הדברים המעניינים את הסוציולוג (ע"פ באומן, תחומי ההתעניינות הם: ראיית הנולד והדרכה בחיים).  האדם הפשוט בוחן את הקבוצה הקטנה בה הוא חי (בכדי לשפר את עצמו), בעוד שהסוציולוג בוחן את כלל החברה, במגמה להבין תהליכים, מסיבה מסוימת. הבדל נוסף שבאומן מדגיש הוא בהיבט קבלת הממצאים בדיקתם. הסוציולוג מתבסס על בדיקה אמפירית וסטטיסטית, העוד שהאדם הפרטי מנתח את הסיבתיות מצפייה, חיקוי והשערה.  באומן מדגיש כי שיטות המחקר אינן העיקר אלה הכלי, וכי שיטת המחקר באה להוכיח את התיאוריה. לדעתו, ישנם סוציולוגים ששכחו זאת. במאמר מתואר מוסדות באנגליה בשנות ה30 של המאה ה19, אשר נוסדו כחברות סטטיסטיקה. לאחר מהפכת הפועלים, העובדים התלוננו על תנאי העסקתם, ועל כן החברות הנ"ל נדרשו לבדיקה והעברת תמונת מצב. חברה אחת, הייתה מקורבת לשלטון, בעוד שחברה אחרת הייתה מקורבת לפועלים. שתי החברות פעלו באופן אמפירי, אולם הוכיחו את אשר כל אחת מהם רצתה, האחת הוכיחה כי השלטון צודק והעובדים מתלוננים לשווא, בעוד שהשנייה הוכיחה להיפך. החברות ראו הסטטיסטיקה מכשיר במאבק המדיני חברתי, בעוד שהסטטיסטיקה עצמה לא הייתה בעלת חשיבות.

ראה גם: סיכום מאמר – גלובליזציה: ההיבט האנושי מאת זיגמונט באומן

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: