סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 2 – תיאוריות של יחסי אובייקט:
רונלד פרברן – כישלון יחסי אוביקט והאישיות הסכיזואידית.
בבניית תיאורית יחסי האובייקט שלו רונלד פרברן מתחיל מנקודת המוצא של מלאני קליין, אך בניגוד לה הוא דוחה את תיאורית הדחף של פרויד ומקבל במקומה את נושא יחסי אוביקט. פרברן, בניגוד לקליין, מדגיש את העובדות החיצוניות של יחסי אוביקט הממשיים. היחסים המתרחשים במציאות של התינוק חשובים יותר מהפנטזיות. החרדה הבסיסית ע"פ פרברן היא חרדת הפרידה הנוצרת כשהתינוק חווה מצבים שבהם האם עוזבת אותו זמנית וצרכיו אינם מסופקים. התסכול והחשש המתלווים להיעדרות האם הם הבסיס לחרדה זו, העלולה להיות בעלת השפעה רבה על האישיות של המבוגר ועל האופן שבו הוא מתייחס לאובייקטים בחייו.
האישיות הסכיזואידית
ניתוק רגשי ונסיגה ממעורבות רגשית, כשההתנהגות החיצונית מאופיינת בריחוק, בקרירות ואדיש/ות לזולת, בהימנעות מהבעת רגשות ובעיקר מתגובות קיצוניות. למרות שהוא מסוגל לאמץ תפקוד חברתי חיצוני שטחי, הוא נוהג מבחינתו בחוסר כנות ומגן במשחק החברתי החיצוני על עולמו הפנימי, שהוא מוקד עניינו.
הסכיזואיד מייחס חשיבות רבה למשימות אינטלקטואליות מכיוון שהן ביטוי לרציונל ואינן מערבות כל רגש. הסכיזואיד בעל מודעות עצמית גבוהה ונוטה לצפות מהצד במצבים שונים על עצמו והתנהגותו. בשל ההימנעות מהשקעה רגשית מתחזקת הנטייה להדחקת רגשות בכלל, המובילה לתופעת אי-הרגשה, האופיינית לסכיזואיד.
ע"פ פרברן, הסכיזואידיות היא הפרעה האופיינית לפגיעה ביחסי עצמי-אוביקט. מכיוון שההשקעה הליבידינלית הרגשית לא זכתה לתגובה הולמת מצד האם, מצטברות חוויות של השקעת רגש באובייקט ללא תגמול ונוצרת תחושה של ריקנות ואכזבה.
התינוק מבין כי הרגשות הם תובעניים ומאיימים על הזולת כי אם הם לא היו כאלה האובייקט לא היה דוחה אותם.
סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.