אריך פרום – גישה בינאישית חברתית לשאלת החופש

סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 2 – ניאו-פרוידיאנים: אריך פרום – גישה בינאישית חברתית לשאלת החופש

סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר"

 

נקודת המבט של אריך פרום משלבת גישה פסיכולוגית (פרויד+אדלר) עם גישה סוציולוגית (קרל מרקס). פרום לא ראה את הבעיות האנושיות כנובעות מתסכול של דחפים ביולוגיים ופיזיים, לדעתו מקורן באי סיפוק הצרכים הפסיכולוגיים של האדם. האדם התפתח מעל ומעבר לבעלי החיים והשיג את תכונת הייחודיות. בעיקר במצבים שבהם הצרכים הנפשיים של האדם מתנגשים עם דרישות הסביבה, האדם חש חסר ערך  או חסר בטחון, למרות יתרונותיו. קרל מרקס, הדגיש את כפיפות האדם למוסדות החברה ולנורמות שלה, ואת חוסר החירות הנובע מכפיפות זו. האדם נתון להשפעת המבנה החברתי והלחצים הכלכליים והפוליטיים של החברה שהוא חי בה.

חופש, אחריות אישית והישגיות

פרום מתאר תהליך סוציולוגי-כלכלי במקביל לתהליך ההיסטורי של היווצרות הקפיטליזם, והשחרור של הפרט מן הטוטליטריות של שליטים פיאודליים, כניסתיים וכו'. תהליך זה גרם באופן פרדוקסלי לתוצאה ההפוכה. בעלי הכח והממון שגשגו, והמעמדות הנמוכים חשו יותר חסרי אונים. ע"פ פרום, כשהיו משועבדים וחסרי חופש חשו כי גורלם אינו בידם. תחושת החופש החדשה באה עם תביעה פנימית להישגים. כשההישגים לא מומשו הם חשו תסכול.

מנוס מחופש – בריחה מאחריות עצמית ומהצורך בהישגיות, המתלווים לחווית החופש והמאיימים על האדם המודרני.

הצרכים הקיומיים של האדם

פרום הבחין בין דחפים ביולוגיים ודחפים שאינם ביולוגיים שהם ייחודיים לאדם ומקורם פסיכולוגי וחברתי. ע"פ פרום החברה המודרנית, הרכושנית והמנוכרת מקשה על סיפוקם:

• הצורך בשייכות ובאיחוד – נובע מתחושת בדידות וניכור ומתבטא באהבה, בדאגה ובטיפול בזולת.
• הצורך בהתעלות ובתחושת השפעה – מתבטא בחיפוש אחר שליטה עצמית ובסביבה, אל מול תחושת האפסיות של האדם לנוכח גודלו של העולם.
• הצורך בשורשיות – מתבטא בחיפוש אחר יציבות וקביעות כמשקל נגד לחוסר הביטחון שבחיים.
• הצורך בתחושת זהות – אל מול הניכור והאלמוניות שבחברה העירונית.
• הצורך במסגרת התייחסות ובאוביקט למסירות – הצורך במשמעות לחיינו ומטרה משמעותית למימוש.
• הצורך בריגוש וגירוי – גירויים מתמידים לפעולה ויצירה למניעת שעמום ושגרה.

המודעות החברתית –  מתגבשת ע"י החברה שבה חי האדם וכוללת את גישתו לחיים, תפיסתו את המציאות ויחסיו הבינאישיים וכו'. זהו תהליך הנקרא סינון מותנה חברתית המורכב מהשפה, כללי ההיגיון ואיסורי החברה.

הלא מודע החברתי – רגשות מחשבות ועמדות אסורים ע"י החברה.

 

 

מנוס מחופש

תהליך קבלת החופש ע"י האדם, והבריחה ממנו בעקבות האחריות המתלווה לחופש זה. לדעתו של פרום, דרישות החברה ליצרנות ולתרומה מתנגשות לעיתים עם צורכי הפרט לצמיחה ולאושר אישיים. התנגשות זו יוצרת תסכול חוסר אונים ובדידות. לפי פרום ישנן 3 דרכים לבריחה מחופש:

1. סמכותנות – ביטול עצמי והענקת כח וסמכות לבני אדם אחרים ולחברה. או לעומת זאת, האדם מנסה להיהפך לסמכות ולשלוט בצורה מירבית בחייו ובחיי הזולת ("האיש החזק").
2. תוקפנות ממאירה – אדם החש איום מהסביבה עלול לנקוט עמדה תוקפנית והרסנית כלפיה. כשהאדם אינו יכול לבטא את ההרסנות הוא מפנה אותה לעצמו. (התמכרויות, אלכוהול, סמים, התאבדות).  בניגוד לפרויד המדבר  על תוקפנות כדחף מולד, פרום רואה את ההרסנות כתוצאה של חסימת דחף החיים החיובי.
3. קונפורמיות של אוטומט – האדם מתאים עצמו לדרישות החברה באופן קיצוני ומנסה להפחית ממידת הניכור ע"י הידמות לרוב. התרחקות מהעצמי האמיתי בשל הפיצול בין רגשותיו האמיתיים והדמות שהוא מציג.

 

אוריינטציות אישיות ע"פ פרום

• האוריינטציה המקבלת – האדם חש שכל הטוב שבעולם שייך לכולם חוץ מלעצמו, והדרך היחידה להיות מאושר היא לקבל מבחוץ אהבה, ידע, הצלחה וכו'. קיימת נטיה חזקה לפשרנות לכניעה והסכמה עם הזולת, בכדי לקבל את הסיפוקים הדרושים. האישיות תלותית ופסיבית, אופטימית ונעימה, אך מגלה חרדה רבה במצבים שבהם מספק האהבה נעלם/חסר.
• האוריינטציה המנצלת – האדם חש שכל הטוב שבעולם שייך לכולם חוץ מלעצמו, והדרך היחידה להיות מאושר היא לקבל מבחוץ אהבה, ידע, הצלחה וכו'. האדם נוטה להשיג דברים ע"י הפעלת שליטה ומניפולציות בסביבתו.
• האוריינטציה האוגרת – תחושה של חשדנות כלפי כל דבר מבחוץ. נטייה לבטחון עצמי ע"י צבירה וחסכון של חפצים, ממון, רגשות וכו'. האדם בונה סביבו חומה לצבור בתוכה את המקסימום.
• אוריינטצית שוק – תוצר החברה המודרנית-טכנולוגית. האדם פועל ע"פ העקרון הכלכלי של היצע וביקוש. האדם מתייחס לעצמו כאל סחורה, ומשתדל להגביר את כח המכירה שלו. ה"אריזה" שלו ושל הזולת מאוד חשובה, הוא משתדל להיות כמה שיותר אטרקטיבי.
• האוריינטציה היצרנית – הפתרון של האדם הבריא והמסתגל. משתמש בכוחות העומדים לרשותו, אינו תלותי ואינו מושפע מאחרים. המציאות נקלטת בבהירות והוא מממש את כישוריו ויכולתו.

 

סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.