הפסיכואנליזה של קארן הורני – סיכום

סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 2 – ניאו-פרוידיאנים: הפסיכואנליזה של קארן הורני

סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר"

הפסיכואנליטיקאית קארן הורני הייתה אחת ממשיכי דרכו, אם כי גם אחת מהמבקרות החריפות שלו, בייחוד בכל מה שנוגע ליחסו לנשים.

הורניי האמינה כי לבני אדם יש יכולת ורצון לפתח את אישיותם בכיוון חיובי, ושהפרעות פתולוגיות מקורן בחסימה של נטיות אלה ע"י גורמים חברתיים חיצוניים. כמו פרויד, הורניי האמינה בחשיבותם של תהליכים לא מודעים, הדחקות וקונפליקטים פנימיים.

הורניי חקרה  3 תחומים עיקריים:

1. הנוירוזה – הנוירוטי מנסה להתגבר על החרדה הבסיסית ע"י הגזמה באחד ממרכיביה:

• חוסר ישע – נטייה מוגזמת לנוע לעבר אנשים.
• תוקפנות – נטייה מוגזמת לנוע כנגד אנשים.
• ניתוק – נטייה מוגזמת להתרחק מאנשים.

1. פסיכותרפיה – הורניי האמינה בהבהרה לנוירוטי כי פתרונותיו אינם יעילים. שימוש בפירוש חלומות ואסוציאציות חופשיות.
2. המיניות הנשית – הורניי לא הסכימה עם פרויד כי לנשים יש אני עליון חלש יותר מגברים וטענה כי עקב השפעות סביבתיות הנשים רואות עצמן נחותות שלא בצדק.

החרדה הבסיסית

התינוק תלוי בהוריו, וליחסם אליו יש הכרעה עצומה. ע"פ הורניי הנוירוזה נובעת מיחסים בינאישיים מופרעים בילדות (בניגוד לפרויד שטען כי הנוירוזה נובעת מהדחקת דחפי מין/תוקפנות(. הורים המתייחסים לילד בצורות פתוגניות כמו: שתלטנות, הגנת יתר, פינוק, הערצה עיוורת, התעלמות, העלבה, התאכזרויות, דרישה לשלמות, חוסר כנות ו/או עקביות.

הילד אינו מסוגל להתמודד עם התנהגויות אלה ומפתח עוינות בסיסית. יחד עם זאת, בשל רגשות נוספים של הילד להוריו (חוסר אונים ותלות בהורה, פחד, אהבה, אשם וכו'),  הילד נקרע בין העוינות הבסיסית ובין הרגשות האחרים וכתוצאה מכך מפתח תחושה של חרדה בסיסית.

חרדה בסיסית – תחושת בדידות בעולם עוין ומפחיד מתוך היחסים הפתוגניים במשפחה, תחושות השנאה הבסיסית והחרדה הבסיסית, מתפתחים צרכים נוירוטיים המאפשרים הישרדות בעולם הנתפס כאדיש ועוין.

יחס פתוגני -> עויינות בסיסית + חוסר אונים ותלות = חרדה בסיסית

הנוירוזה והאוריינטציות הנוירוטיות

לנוירוזה 3 אפיונים:

1.      הצרכים הנוירוטיים

צרכים לא מודעים, המתפתחים בכדי לאפשר לאדם להתמודד ולתפקד למרות תחושת החרדה הבסיסית המלווה אותו. הצרכים הנוירוטים נבדלים מהצרכים הנורמליים:

• בעלי עצמה רבה
• מיושמים ללא הבחנה על כל אדם
• לצרכים מתלווה התעלמות מהמציאות
• אם הצרכים אינם מסופקים הם מעוררים חרדה קיצונית

2.      הפחתת הערך העצמי והתכחשות לעצמי האמיתי

• העצמי האמיתי – מהותו האמיתית של האדם, תוצר התפיסות האישיות של האדם לגבי עצמו.
• העצמי הממשי – העצמי האובייקטיבי המשקף את התנסויות הפרט בחייו, ואת האדם כפי שאחרים רואים אותו.
• העצמי האידאלי – עצמי דמיוני שהפרט רוצה להזדהות איתו ושואף אליו. דורש הצטיינות ושליטה מוגזמות, ולמעשה מגביל את האדם ואף פוגע בבריאותו הנפשית.

בעקבות התייחסות פתוגנית של ההורים לילד, הילד עלול להסיק כי העצמי האמיתי שלו אינו ראוי לאהבה ולהערכה. כתחליף הוא יוצר לעצמו את העצמי האידאלי הנותן לו תפיסת עצמי חיובית ונעלה אך גם רחוקה מהעצמי האמיתי. התוצאה היא מעגל קסמים, הדימוי האידאלי מעמיד בפני הנוירוטי דרישות שהן מעבר ליכולתו כך שכמעט כל פעולה שהוא מבצע נחשבת ככשלון מכיוון שאינו מצליח לעמוד בדרישות הגבוהות שהציב לעצמו.

3.      האוריינטציות הנוירוטיות

הנוירוטי חווה חרדה ועוינות ועלול לבנות את יחסיו הבינאישיים ע"פ אוריינטציה קבועה ונוקשה, בהשפעת צרכיו הנוירוטיים והדימוי העצמי המעוות שיצר לעצמו. הורניי מציגה 3 אוריינטציות נוירוטיות ליחסים בינאישיים:

סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.