פסיכולוגיה בין תרבותית: המימדים התרבותיים של הופסטדה

עמוד זה הינו חלק מהקורס "פסיכולוגיה בין תרבותית"

הופסטדה ביצע את המחקר בשנות ה- 60, פנתה אליו חברת IBM וביקשה ממנו לעבוד אתם ולעשות סקר מוטיבציה שביעות רצון בארגון, בסניפים שונים. הופסטדה הצטרף, והעביר שאלונים ל- 116,000 עובדים מ- 50 מדינות שונות. מתוך הנתונים שנאספו בסקר, חקר הופסטדה את נושא התרבות והערכים תרבותיים (הסקר עסק במוטיבציה ושביעות רצון והחוקר בנה עליו את התיאוריה של מימדים תרבותיים).

הופסטדה אומר שכל תרבות מתמודדת עם אותן הבעיות, מה ששונה בין התרבויות הוא האופן בו התרבות מתמודדת עם הבעיה – ההתמודדות עם הבעיה משקפת את סולם הערכים של החברה.

א.המחקר וממצאיו:

במחקר הקלאסי הופסטדה מציג 4 בעיות, כלומר 4 ממדים. לאחר מכן הוא הוסיף בעיה חמישית (אותה אנחנו לא לומדים):

  1. מרחק העוצמה (power distance) (מימד 1)

    בכל חברה יש אי שוויון בין האנשים, יש כאלה שיש להם יותר וכאלה שיש בהם פחות. חלוקת משאבים, השפעה וכוח. בארגון יש הירארכיה, מנהלים ועובדים פשוטים, אנשים עם שכר גבוה או נמוך.
    דרכי התמודדות:

  • א. אי שוויון אינו דבר לגיטימי – בחברה זו נראה פעולות שמיועדות לצמצם את אי השוויון (כמו בקיבוץ)
  • ב. אי שוויון זה בסדר והגיוני, ולכן אין שום צורך לפעול לצמצומו.
    (קסטות – מעמדות חברתיים בהודו: סוחרים, טמאים וכו'. האדם נולד לקסטה/מעמד מסוים ולא יכול לצאת ממנו בחיים. במעבר יש דרך לצאת מהמעמד אם למשל תעבוד קשה / תזכה בלוטו).

השאלה היא איך הארגון מתמודד עם הבדלי המעמדות בארגון – האם מותר להביע דעה שהיא שונה משל המנהל שלי? בישראל מרחק העוצמה קטן – אי השוויון הוא לא לגיטימי, מותר לעובד לערער על דבריהם. זה לא לגיטימי שיש אנשים שלא סוגרים את החודש למרות שהם עובדים (הערכים המובילים הם שוויון)

לא דובר בכיתה: בנוסף, טוען הופסטדה כי הבדלים בממד 'מרחק העוצמה' בתרבויות השונות משקפים את היחסים בתוך המשפחה. בתרבויות המתאפיינות ב'מרחק עוצמה' גבוה, מצפים מהילדים לציית להוריהם ולא מעודדים אותם להפגין עצמאות, מתן כבוד להורים ולמבוגרים נחשב ערך חשוב. בתרבויות בהן 'מרחק העוצמה' נמוך, מתייחסים לילדים באופן שיווני מגיל צעיר. היעד המרכזי של החינוך הוא לספק לילדים כלים לשלוט בחייהם.

  1. אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם (מימד 2)

    הבעיה שהופסטדה מתייחס אליה באינדיווידואליזם קולקטיביזם קשורה לקשרים שבין אדם לקבוצות בהן הוא משתייך. זו שאלה של סדר עדיפויות – כאשר יש קונפליקט בין צרכי/רצונות האדם לצורכי/רצונות הקבוצה – מי יותר חשוב? מי מקבל עדיפות? דרכים לפתרון:

  • א. בחברה אינדיווידואליסטית הפרט במרכז, המטרות שלו חשובות יותר.
    במערב נפוצות יותר משפחות שמתרחקות זו מזו, ילדים שנוסעים למדינות רחוקות כדי לעשות כסף ולא נשארים צמודים להורים כדי לעזור להם.
    בחברות אינדיבידואליסטיות הקשרים בין אנשים שונים הם חלשים יחסית: מצפים מכל אדם לדאוג לעצמו ולמשפחתו הקרובה בלבד.
  • ב. בחברה קולקטיביסטית מטרות הקבוצה הן החשובות, הקבוצה במרכז והפרט יוותר על מה שחשוב לו כדי להשיג את מטרות הקבוצה.
    בחברות יפניות האדם עושה ה שהארגון יגיד. בסין משפחות מגבילות עצמן בילודה לטובת הקולקטיב.
    בחברות אלו אנשים בד"כ משולבים בתוך קבוצות מלוכדות אשר דואגות לאדם במשך כל חייו ובהתאם מצפות ממנו לנאמנות מוחלטת. האדם מגדיר את עצמו כחלק מהקבוצה, הוא חושב על עצמו במונחים של 'אנחנו', הזהות של האדם נובעת מהרשת החברתית שבה הוא ממוקם.
    בהתאם, אדם ביפן יחשוש להגיד דעתו האמיתית באופן ברור אם הוא חושב שזה יביא לקונפליקט וישתמש בביטויים כמו "אני אחשוב על כך.. ייתכן ואתה צודק"

מדינות גבוהות בקולקטיביזם גבוהות גם בממד מרחק העוצמה, ומדינות נמוכות בקולקטיביזם נמוכות בממד מרחק העוצמה.
מדינות מערביות הן אינדיבידואליסטיות ונמוכות בממד מרחק העוצמה. מדינות אסיה ודרום אמריקה הן קולקטיביסטיות וגבוהות בממד מרחק העוצמה.

  1. גבריות מול נשיות (מימד 3)

    הבעיה כאן היא השלכות חברתיות של הבדלים בציפיות מגברים ונשים. מימד זה משקף את המידה שבה הערכים המרכזיים מדגישים את התפיסות הסטריאוטיפיותשל גבריות כגון תחרותיות, אסרטיביות ורכושנות, לעומת הדגש שניתן לתפיסות הסטריאוטיפיות של נשיות – כמו רגישות, אכפתיות ודאגה לזולת.
    הפתרונות לבעיה:

    • א. יש הבדלים בציפיות בין גברים לנשים (נשים מגדלות ילדים, הגבר מפרנס).
      חברות בהן יש הבדלים בציפיות / יש חלוקה מגדרית גדולה יותר מאופיינות כחברות יותר גבריות, בולטות תכונות של שאפנות, אסרטיביות וכו' (ותכונות אלו נחשבות נעלות יותר).
      כלומר, גם תרבויות בהן הנשים שולטות – התכונות הגבריות יהיו בולטות ומוערכות יותר.
    • ב. אין הבדלים / יש הבדלים קטנים בציפיות בין גברים ונשים
      חברות אלו יותר הרמוניות, דוגלות בשיתוף פעולה, מופנות כלפי האחר (עזרה לאחר, הקשבה לאחר), מדינות שוויוניות, דגש על שיקול דעת,יחסי אנוש ואיכות החיים (מדינות סקנדינביה למשל) – חברות "נשיות" יותר.

יש לציין שהמחקר נעשה בשנות ה- 60, היום העולם השתנה..

  1. הימנעות מאי וודאות (uncertainty avoidance) (מימד 4)

    הבעיה: איך מתמודדים בתרבות עם מצבים עמומים ולא ידועים.
    פתרונות אפשריות:

    • א. תרבויות שהן "סבילות" לאי וודאות – "זורמות", משלימות עם אי הוודאות, חיים איתה.
      עמימות נחשבת חלק רגיל מהחיים, אנשים חשים נוח במצבים עמומים ובנסיבות לא ידועות. דברים שונים וחדשים מעוררים סקרנות. בחברה שבה ההימנעות נמוכה, האנשים סבלניים יותר לסיכונים ומכבדים דעות והתנהגויות שונות.
    • ב. תרבויות בהן אי וודאות היא בלתי נסבלת – ניסיון לייצר וודאות באמצעות חקירה, כללים (חברות שיש בהן הרבה נורמות וכללים וברור מה צריך לעשות בכל מצב, למשל בחברה החרדית הולכים לשאול את הרב ותמיד יש תשובה). בחברות הנמנעות מחוסר ודאות חשובים יותר החוקים והכללים, עמימות נחשבת למסוכנת, דברים חדשים לא מתקבלים בברכה ואנשים אוהבים כללים ומתנהגים לפיהם.

ב. סיכום וביקורת על המחקר של הופסטדה

  1. השערות :

לא התבצעה הנחת השערות טרם ניתוח התוצאות – הדרך לעשות מחקר היא קודם כל להניח השערות שמבוססות על מחקר קודם (או לא אם אין ברירה), ולראות מה התוצאות מול ההשערות. הופסטדה נבע מתוך התוצאות ולא הניח השערות מראש.

2. שאלון לא ייעודי:

השאלון של הופסטדה לא היה יעודי למטרה שלו (כי לא ממש הייתה מטרה) – הוא לא בנה שאלון המיועד לבדוק בצורה ישירה את הממדים התאורטיים שפיתח, אלא השתמש בשאלונים שהועברו בחברת IBM במסגרת סקרי מורל העובדים, ולכן השאלות שעליהן התבסס אינן תמיד תואמות את הממדים התאורטיים.
דוגמא : מדד האינדיבידואליזם – קולקטיביזם נמדד על פי השאלות :
* באיזו מידה חשוב לך שיהיו תנאים פיזיים נוחים בעבודה?
* באיזו מידה חשוב לך לקבל הכשרה מקצועית?
* באיזו מידה חשוב לך לעבוד במקום המאפשר לך להקדיש די זמן לחיים פרטים ולמשפחה

3. אוכלוסיית המשתתפים:
  • א. ייצוג התרבויות : חברת IBM פעלה במדינות רבות אך לא בכל מקום. ולכן אזורים גיאוגרפים שלמים אינם מיוצגים כלל במחקר (לא מיוצגות מדינות בעלות משפטר קומוניסטי או מדינות באפריקה). הוא מדבר על תרבויות אבל לא בחן את כ-ל התרבויות.
  • ב. אמנם רוב הנחקרים היו מהנדסים וזה מסתמן להיות הומוגני אבל – מהנדסים בהודו מאוד שונים ממהנדסים בישראל, ומי אמר שנכון לייחס את ההבדל הזה להבדלים בין תרבויות?
    ייתכן שמהנדסים בהודו פחות מלומדים / בני מעמד נמוך/גבוהה יותר ממהנדסים בישראל.
    המעמד החברתי של העובדים השונה מתרבות לתרבות – בחלק מהמדינות יש רק למעט אנשים השכלה המספיקה כדי לעבוד כאיש שיווק של חברת IBM ותפקיד זה נחשב ליוקרתי. לעומת זאת, במדינות רבות לחלק גדול מהאנשים ישנה השכלה המספיקה על מנת לעבוד כאיש שיווק ולכן תפקיד זה אינו יוקרתי. ולכן קשה לקבוע האם הממצאים משקפים הבדלים בין תרבויות או הבדלים במעמדות החברתיים של אנשים ממדינות שונות.
4. מחקר אמי ומחקר אטי

הופסטדה השתמש בשאלונים שפותחו בתרבות המערבית, מחברי השאלון היו מאנגליה, הולנד, צרפת וארה"ב. המשיבים לשאלון הגיעו ממגוון רחב של תרבויות אולם כולם השיבו על שאלות שפיתחו מחברים הרואים את העולם דרך "משקפים מערביות". התוצאה לכך יכולה להיות שחלק מהמשיבים לא יכלו להביע את הערכים החשובים להם באמת כיוון ששאלות הנוגעות לערכים אלו לא נכללו בשאלון. (ייתכן שהתיאוריה של הופסטדה היא תוצר של הטייה מערבית)

 

 

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: