סיכום בסוציולוגיה: קריטריונים למיון קבוצות

סיכומים לבגרות בסוציולוגיה: קריטריונים למיון קבוצות – גודל קבוצה, תנאי קבלה, לכידות קבוצית, קבוצות השתייכות וקבוצות התייחסות

בסוציולוגיה ישנם מספר דרכים שונות למיין קבוצות (ראה לפני כן מאמר ראשי אודות מהי קבוצה):

גודל הקבוצה

גודל הקבוצה נמדד במספר החברים בה. קבוצה קטנה וקבוצה גדולה הן מושגים יחסיים. קשה לקבוע מהו מספר החברים המרבי בקצובה קטנה אך נהוג לראות את המשפחה כקבוצה קטנה ולעומת זאת ארגון כקבוצה גדולה.

קבוצה גדולה: ככל שהקבוצה גדולה יותר כך קטנה מחויבות הפרט לקבוצה. קשה להכיר רגשית ובצורה עמוקה את כולם. יהיו ריבוי דעות וקושי לקבל החלטות. בקבוצות הגדולות היחסים פורמאליים ורשמיים יותר. חלוקת תפקידים ברורה.

קבוצה קטנה: מאופיינת ביחס "פנים אל פנים". ישנם יחסים יותר רגשיים וקרובים והאחריות גדולה יותר ומוטלת על הפרט.

תנאי קבלה

קריטריון שיוכי: התייחסות לנתונים שהפרט קיבל בלידתו.

קריטריון הישגי: התייחסות לנתונים שהפרט עשה דבר מה כדי להשיגם.

ניתן למיין קבוצות בהתאם לתנאי הקבלה, מי התקבל ומי לא התקבל ומה יהיו תנאי הקבלה לקבוצה. ע"פ תנאי הקבלה ניתן למיין את הקבוצות לקבוצה סגורה וקבוצה פתוחה.

קבוצה פתוחה: הקבלה אליה אינה קשה ואין דרישות רבות לקבלה.

קבוצה סגורה: הקבלה אליה קשה והדרישות גבוהות וקשות.

מטרות הקבוצה ואופי היחסים בה

קבוצה ראשונית:

• מטרתה בעיני חברי הקבוצה זה מעצם קיומה
• הקשרים בין חברי הקבוצה הם אישיים וקבועים. בדר"כ ארוכי טווח.
• היחסים בדר"כ אינטימיים, קרובים, רגשיים ותומכים.
• הרעיון שבקבוצות אלו אנו מרגישים בטוחים להתנהג בצורה טבעית.

קבוצה משנית:

• בדר"כ קבוצות אלו גדולות ללא יחסים אישיים רגשיים אלא תכליתיים ותועלתיים.
• לחברי הקבוצה אינטרס משותף
• יחסים מאופיינים בזניחה רגשית מעטה, הכרות רופפת, ובדר"כ טווח פעולה קצר.
• הקבוצה משמשת אמצעי להשגת מטרה ולכן נקראת גם "קבוצת משימה"

לעיתים קורה שהיחסים בקבוצות המשניות הופכים למשמעותיים והן הופכות לקבוצות ראשוניות.

לכידות קבוצתית

מוגדרת ע"י כמות הלחצים על חברי הקבוצה בחברותם בה, לעומת הלחצים לפרוש ממנה.

גורמים תורמים ללכידות קבוצתית:

• רף כניסה גבוה: מגביר את כוח המשיכה לקבוצה והרצון להשתייך אליה.
• איום או לחץ מבחוץ תורמים להתמדה בחברות בקבוצה
• היסטוריה ושם של הצלחות גורמים רצון להשתייך ולהתמיד בה.
• קבוצות קטנות נוטות להיות מלוכדות יותר בעיקר בגלל אופי היחסים הקרוב.

השלכות על לכידות:

השלכה חיובית: רמת יעילות גבוהה, מורל גבוה.

השלכה שלילית: קבוצה מלוכדת עלולה למנוע ביקרות פנימית ובכך לחבל בהישגיה.

ראה גם: קבוצות בפסיכולוגיה חברתית

קבוצות השתייכות וקבוצות התייחסות

קבוצת התייחסות נורמטיבית:

קבוצה שהפרט אינו חבר בה, אך הוא מאמץ את ערכיה ושואף להשתייך אליה, אפילו במחיר עזיבת קבוצת ההשתייכות שלו.

קבוצת התייחסות משווה:

קבוצה שהפרט אינו חבר בה, אך הוא משווה עצמו למצבן של אחרים (בקבוצה אחרת). למשל, נשים משוות את שכרן לזה של הגברים.

קבוצת התייחסות חיובית:

קבוצה שהפרט מתייחס לדרך התנהגותה ולערכיה באופן חיובי. קבוצת התייחסות חיובית עשויה להיות נורמטיבית או משווה.

קבוצת התייחסות שלילית:

קבוצה שהפרט מתייחס לדרך התנהגותה ולערכיה באופן שלילי.

קבוצת השתייכות:

ישנם 3 סוגים של השתייכות לקבוצות:

• נולדתי אליה (משפחה)
• חובתי להשתייך אליה (כיתה)
• שייך אליה מתוך בחירה (קבוצת חברים)

קיפוח יחסי:

הרגשה סובייקטיבית (אישית) של אדם שנוצרת מתוך התייחסות לקבוצת התייחסות מסויימת.

עמוד זה הוא חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בסוציולוגיה.