סיכום באזרחות: גבולות בדמוקרטיה

דמוקרטיה כוללת את החובה לשמור על זכויות וחירויות אדם ואזרח כמו למשל חופש הביטוי וחופש ההתארגנות. אך עלול להיווצר מצב בדמוקרטיה בו גוף מסוים מנצל את הזכויות האלו על מנת לחתור תחת הדמוקרטיה ולשאוף לבטל אותה (המקרה ההיסטוריה הקלאסי הוא עליית הנאצים לשלטון שנעשתה בצורה דמוקרטית אך הובילה לביטולה של הדמוקרטיה בגרמניה).

במצב כזה נשאלת שאלת הגבולות בדמוקרטיה – כלומר האם ניתן לפגוע או להתפשר על זכויות דמוקרטיות על מנת למנוע פגיעה בדמוקרטיה עצמה.

גישה אחת לפתרון סוגיה זו היא דמוקרטיה מתגוננת הגורסת כי יש למדינה הדמוקרטיה זכות לפעול נגד קבוצת אנטי-דמוקרטיות ולמנוע את פעולתן. הגישה של דמוקרטיה מתגוננת רווחת בעיקר באירופה וגם מדינת ישראל דוגלת בגישה זו בתיקון לחוק יסוד הכנסת הקובע כי מפלגה לא תוכל לרוץ לבחירות אם היא שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, שוללת את מדינת ישראל כמדינה יהודית או מסיתה לגזענות. על פי סעיף זה למשל נפסלה תנועה "כך" של הרב כהנא מריצה לכנסת והוצאה אל מחוץ לחוק. דוגמא אחרת לדמוקרטיה מתגוננת היא למשל האיסור בגרמניה על ביטויים של ניאו-נאציזם (מי שמניף צלב קרס בגרמניה יכול למצוא את עצמו מהר בכלא).

הגישה השנייה לשאלת גבולות הדמוקרטיה היא הגישה האמריקאית שמחשיבה את זכויות האדם והאזרח יותר מאשר איומים על הדמוקרטיה (מתוך אמונה כי דמוקרטיה עם שמירה על זכויות בכל מחיר היא דמוקרטיה חזקה) ועל כן מתירה ארצות הברית כל סוג של התארגנות וכל סוג של דיבור, וכך פועלות למשל בארצות הברית קבוצות ניאו נאציות שעד שלא יעברו על החוק באופן פעיל אף אחד לא מתערב בחופש שלהן. עם זאת, כאשר ארה"ב נמצאת תחת איום היא לא פעם פוגעת בזכויות מיעוטים, כמו למשל לאחר מתקפות 11.9 כאשר אלפי ועשרות אלפי זרים (בעיקר מהמזרח התיכון) נעצרו רק בגלל שהיו זרים ומבלי שעשו דבר.

שאלת הגבולות בדמוקרטיה היא שאלה מורכבת, והדיון החברתי, החקיקתי והמשפטי עליה ממשיך להתנהל בזמן שדמוקרטיות בזמננו נפגשות באתגרים חדשים כמו למשל הגידול באוכלוסיה מוסלמית באירופה שמציב בפני מדינות אירופה את השאלה של ההגנה על הדמוקרטיה.

הדמוקרטיה המתגוננת

האם יש משהו שנובע מדמוקרטיה לעניין של הגדרת הדמוס ולשאלה של מי ואיזה רעיונות יכולים להתמודד בדמוקרטיה?

יש מתח פנימי עמוק בין הרעיון הזה שכולו פרוצדורה ובין הרצון של הדמוקרטיה להיות דמוקרטיה מתגוננת. דמוקרטיה יכולה להיות פגיעה לתהליכים שונים. למשל, רוב שמתייחס אליה ביחס אינסטרומנטלי יכול כרוב לבטל את המרכיבים שדמוקרטיים של השלטון, ידכא את המרכיבים שלו ויחסל את הדמוקרטיה. פגיעות אחרת בדמוקרטיה טמונה בסכנה של מהפכה. ההשתלטות של רוב לא דמוקרטי יכול לבוא מכל מיני קבוצות. זה יכול לנבוע מתת קבוצה עם אידיאולוגיה אחרת (פשיזם, נאציזם…), או תת קבוצה אחרת. השאלה היא מה הדמוקרטיה יכולה לעשות כנגד סכנה כזאת והאם הדבר הזה בכלל מועיל?

האם דמוקרטיה צריכה להרשות לתנועה שהיא באופן מוצהר לא דמוקרטית להשתתף בבחירות? האם היא צריכה לעשות זאת? האם היא חייבת לעשות זאת?

מצד אחד, דמוקרטיה נועדה לתת לציבור לבחור את השלטון. מניעה מהמפלגה לרוץ בבחירות זהו מעשה אנטי דמוקרטי. זה הפרדוקס הדמוקרטי. הוא קיים גם בהקשר של עבדות (האם מרשים לאדם מכור עצמו לעבדות). פרדוקסים חברתיים מראים איך בעצם הדבר הזה לוקח למקום בלתי אפשרי איזשהו רעיון.

פס"ד ירדור – ניסתה לרוץ לכנסת ב-1965. וועדת הבחירות המרכזית פסלה אותה. בפס"ד ירדור אושרה ההחלטה של וועדת הבחירות, שלא התבססה על חוק. הפרלמנט לא הגיש צורך להגיב, מכיוון שמבחינתו התוצאה היתה קבילה.

פס"ד ניימן – בשנות ה-80 פסלו את רשימת כהנא והרשימה המתקדמת לשלום. הפסילה נפלה בבג"ץ. ב-88 הפסילה של כהנא אושרה. בעקבות ההחלטה הזו נחקק ס' 7(א) לחוק יסוד הכנסת.

ס' 7(א) לחוק יסוד הכנסת – הסעיף מאפשר פסילה של מפלגות ששוללות את היות מדינת ישראל יהודית, דמוקרטית, מפלגות גזעניות או תומכות במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. עד היום נעשו נסיונות לפסול באמצעות הסעיף מפלגות ערביות ויהודיות לאומניות. עד היום, פרט לכהנא, אף מפלגה לא נפסלה.

החוק בישראל לא פוסל רשימה שהיא רק אנטי דמוקרטית. לפני התיקון לחוק עילת הפסילה של אנטי דמוקרטיות היתה מובחנת מעילת הפסילה של שלילת מדינה יהודית. כיום הפסילה המשולבת היא על סמך מי ששולל מדינה יהודית ודמוקרטית. יש לשאול האם מותר למדינה לפסול רשימה שהינה אנטי דמוקרטית? הרשימה פועלת באופן דמוקרטי. היא רק מציעה לבוחרים אפשרות שלטונית שאיננה דמוקרטית, מכיוון שזה עדיף לציבור שלנו. מדוע לפסול מפלגה כזו?

הסכנה היא חיסול הדמוקרטיה. מדוע מותר לדמוקרטיה להתגונן מהסכנה הזו?

עמדה אחת נובעת מהחשש שקבוצה שאומרת שהיא לא דמוקרטית תתפוס את השלטון ותאיים על הדמוקרטיה ועל חופש הביטוי. בנוסף, מכיוון שיש כאן מהלך בלתי הפיך שפוגע בהנחות היסוד של המשטר, מותר לדמוקרטיה להגיד את הדבר הזה.

האם הדמוקרטיה המתגוננת יכולה לומר שיש לה אמצעים לקבוע שמפלגה שלא מצהירה על עצמה כלא דמוקרטית תיפסל בכל אופן מהתמודדות בבחירות?

אחד הניסיונות של ביהמ"ש להתמודד עם החוק הזה שהוא לא אהב במיוחד היתה תוספת פסיקתית לחוק, למשל, מבחן הסתברותי. מצד אחד, כשהוא קטן, הוא לא מהווה סכנה, מאידך, לפסול אותו כשהוא גדול זו משימה בלתי אפשרית. הבעיה הזו יורדת לשורש הדמוקרטיה. יש במדינת ישראל כמה קבוצות שיחסן אל הדמוקרטיה הוא אינסטרומנטלי – חרדים וערבים.

האם יש כלים שיכולים להגן על הדמוקרטיה מפני השתלטות של גורמים הרואים בדמוקרטיה גורם אינסטרומנטלי, חוץ מפסילת מפלגות? האם הגישה של הערבים לדמוקרטיה היא אינסטרומנטלית או מהותית? כיצד בודקים דבר כזה?

בל"ד באופן מוצהר מתנגדת לישראל כמדינה יהודית. כך גם היה החשש מחירות בזמנו. זה יהיה אחד מהמרכיבים של המבחנים בהם נשתמש כשנרצה לפסול מפלגה שאינה דמוקרטית.

עמוד זה הינו חלק ממאגר הסיכומים באזרחות באתר, למידע נוסף פנו גם לעמוד הבגרות באזרחות

ראו גם:

דמוקרטיה מתגוננת בהיסטוריה: הצלחות וכשלונות