"המלחמה הגדולה", כפי שכונתה מלחמת העולם הראשונה עד שהשנייה הגיעה, שינתה הכל. היא הייתה תחילתו של תהליך עקוב מדם שיסתיים במלחמת העולם השנייה שלאחריו לא תהיה האנושות עוד כפי שהייתה קודם לכן.
מספר היבטים של מלחמת העולם הראשונה הופכים אותה לכל כך דרמטית. אחד ההיבטים הללו הוא קנה המידה חסר התקדים והבלתי נתפש של האלימות: כ-9 מיליון חיילים הרוגים, כ-7 מיליון אזרחים הרוגים, כ-20 מיליון פצועים ומאות מיליוני בני אדם שאיבדו בן משפחה או שבן משפחתם נפגע וכל זאת מבלי להחשיב את אלו שחזרו מהמלחמה בריאים בגופם אך פצועים בנפשם. מימדי ההרג של מלחמת העולם הראשונה היו משהו שבני אדם מעולם לא פגשו בו קודם לכן. ביום אחד, הראשון לקרב על סום, נהרגו 20,000 חיילים בריטים ו-40,000 נוספים נפצעו. ההרג הרב של מלחמת העולם הראשונה נבע משילוב בין כלי נשק יעילים ורחבי הרג כמו נשק כימי לבין היכולת של מדינות לגייס ולהפעיל צבאות בגודל שטרם נראה על בימת ההיסטוריה. 
נשק שיכול להרוג הרבה אנשים+הרבה אנשים=הרבה (מאוד) אנשים הרוגים. מימדי ההרס הפיזי של אירופה לאחר המלחמה היו גם הם עצומים. לנתונים האלו אפשר לצרף את העובדה שהמלחמה האחרונה באירופה לפני מלחמת העולם הראשונה הייתה מלחמת פרוסיה-צרפת שהסתיימה 1871, כך שהדור שחווה את מלחמת העולם הראשונה היה דור שלא הכיר מלחמות קודם לכן (ויש הטוענים שבגלל זה הם פחות פחדו ממלחמה ואפילו רצו בה).
היבט נוסף שהופך את מלחמת העולם הראשונה לכל כך דרמטית הוא ההיקף הגיאוגרפי שלה והזליגה שלה לאזורים מחוץ לאירופה כמו המזרח התיכון. מלחמות לפני מלחמת העולם הראשונה בדרך כלל היו מוגבלות במספר הכוחות המשתתפים בהן ובאזורים הגיאוגרפיים, לא כך מלחמת העולם הראשונה שהתנהלה ב-3 יבשות ושבה לחמו מדינות מכל יבשות העולם. מלחמת העולם הראשונה הייתה גם אקורד הסיום של אימפריה אחת, האימפריה העות'מנית, ונקודת ציון חשובה בעלייתה של אימפריה אחרת – האימפריה האמריקאית שהחל ממלחמת העולם הראשונה ובין היתר הודות לה הולכת והופכת לכוח החזק בעולם.
מבחינה היסטורית מעניין לראות כיצד מלחמת העולם הראשונה מהווה תוצאה של תהליכים היסטוריים שקדמו לה. עליית הלאומיות עמדה ברקע לסכסוכים שהביאו למלחמת העולם השנייה, יחד עם תנועת הרומנטיקה של המאה ה-19 שפיארה את ייחודם וייעודם של עמים. השגשוג הכלכלי של המהפכה התעשייתית רק פתח את התיאבון של מדינות ל"עוד ועוד". המהפכה המדעית היא שאפשרה כלי ההרג והלוגיסטיקה המתקדמים של המלחמה ואת היקף הלחימה וההרג. הדרוויניזם ששבה את החשיבה האירופאית השפיע על תפיסת המציאות כתחרות בה החזקים שורדים. זו הייתה גם ראשית סיומה של "התקופה היפה של אירופה", עידן בו בני היבשת האמינו בכל ליבם כי המדע, הרציונליות, החילוניות, הלאומיות והקידמה מובילים את האנושות לקראת עתיד טוב יותר. אחרי מלחמת העולם הראשונה, ובייחוד לאחר השנייה, אף אחד כבר לא יכול היה להיות כל כך אופטימי ונאיבי.
ההשלכות החברתיות והתרבותיות של מלחמת העולם הראשונה היו קשות. חמש שנות לחימה באירופה הותירו עשרות מיליוני אלמנות, יתומים והורים שכולים. עשרות מיליוני נכים בגוף ובנפש חזרו לביתם למציאות לא שונה, או אף טובה פחות, מזו שעזבו. לטראומה של ההרס התווספה טראומה קשה לא פחות – התחושה שכל ההרס הזה היה לחינם. הדור שטבח את עצמו בשוחות לא הצליח להבין את התכלית של המלחמה, מה שהקנה לו את הכינוי של "הדור האבוד" שקיבל ביטויים ספרותיים ואומנותיים רבים, כאשר בין המפורסמים שבהם ניתן למנות את "במערב אין כל חדש" של אריך מריה רמרק, שם הוא כותב:
"אני צעיר, בן עשרים בלבד. אבל איני מכיר ממסכת החיים אלא את הייאוש ואת המוות, את האימה ואת שילובם של דברים חסרי טעם עם תהום של ייסורים. אני רואה עמים מוסתים לתקוף זה את זה וממיתים איש את רעהו בשתיקה, בבערות, באווילות, בצייתנות ובתמימות. אני רואה את טובי המוחות בעולם ממציאים כלי נשק ומילים כדי להאריך את כל המעשים האלה ולעשות אותם מתוחכמים יותר. ויחד איתי רואים את כל זה בני גילי, כאן ומעבר לקווים, בעולם כולו, ויחד איתי חווים את כל זה בני דורי. מה יעשו אבותינו אם נקום יום אחד, נתייצב לפניהם ונדרוש דין וחשבון? למה הם מצפים מאיתנו ביום שלא תהיה עוד מלחמה? שנים על שנים עסקנו במלאכת ההריגה – זה היה המקצוע הראשון שרכשנו בחיים. ידיעת החיים שלנו מצטמצמת לידיעת המוות. מה יבוא אחר כך? ומה יבוא עלינו?"
ביטוי אחר לרוח אובדן הכיוון של הדור ניתן למצוא בעולם האמנות בעלייתן של תנועות כמו אמנות הדאדא והסוריאליזם שביקשו לבטא תחושה של עולם חסר היגיון ופשר.
אולם התגובות החברתיות למלחמת העולם הראשונה, כמו כל תופעה היסטורית-תרבותית, לא היו אחידות על פני כל החברה. מצד אחד קמו תנועות שוחרות שלום שראו במלחמה כסימן לכשלון הלאומיות וביקשו לקדם זהות אוניברסלית וגלובלית שאינה קשורה בלאום. מאידך היו תנועות שדגלו בעקבות המלחמה ביתר שאת בלאומיות שהפכה אף ללאומנות.
מעז יצא גם מתוק, אחת התוצאות של מלחמת העולם הראשונה הייתה האצת תהליך שוויון זכויות לנשים בעולם המערבי. הקף הגברים שיצאו לחזית הכריח נשים לתפוס את מקומן בתעשייה ובכלכלה, ולאחר שהנשים יצאו מהבית והחלו לעבוד גילו הגברים שכבר יהיה קשה להחזיר אותן לשם. לא במקרה קיבלו נשים לראשונה זכות הצבעה בארה"ב שנה בלבד לאחר תום מלחמת העולם הראשונה.
לבסוף, אחד מעיקרי חשיבותה של מלחמה העולם הראשונה הייתה שהיא הניחה את התשתית לפרק ההמשך הקשה והעקוב מדם יותר שלה – מלחמת העולם השנייה.
מאמר זה הינו חלק מהקורס החופשי להבין את המאה ה-20, אם מצאתם בו ערך אנא שקלו להראות את הערכתכם בתרומה.
ראו מאמרים נוספים אודות מלחמת העולם הראשונה:
קונפליקטים מדיניים ברקע מלחמת העולם הראשונה
המשבר בבלקן כרקע למלחמת העולם הראשונה
הרקע וההשלכות של מלחמת העולם הראשונה
מהלך מלחמת העולם הראשונה – מחצית ראשונה
מהלך מלחמת העולם הראשונה – מחצית שנייה