מאמר זה הינו חלק מהקורס החופשי להבין את המאה ה-20, אם מצאתם בו ערך אנא שקלו להראות את הערכתכם בתרומה.
המאה ה-19 מאופיינת במספר תופעות כשעתידות לקבל תפנית דרמטית (ולעיתים מרה) במהלך המאה ה-20: הלאומיות והדומיננטיות האירופאית מבחינה פוליטית, רעיון הקידמה מבחינה תרבותית והמהפכה התעשייתית מבחינה כלכלית-טכנולוגית.
עלייתה של תופעת הלאומיות
תופעת הלאומיות שעלתה על בימת ההיסטוריה במאה ה-19, עם אירועים כמו אביב העמים, עתידה לעצב את ההיסטוריה של אירופה והעולם עד ימינו אנו, והיא משפיעה על אירועים ותהליכים החל ממלחמת העולם הראשונה ועד לסכסוך הישראלי-פלסטיני של ימינו. מאז עלייתה של הלאומיות ועד היום אחד מסעיפי הזהות הראשונים והחשובים ביותר של בני אדם הוא זה של הלאום, ובשמו של סעיף זה יצאו במהלך המאה ה-20 עשרות מיליוני בני אדם להרוג עשרות מיליוני בני אדם אחרים. הלאומיות עיצבה ומעצבת את הפוליטיקה והיחסים הבינלאומיים על ידי כך שהיא מציבה את מדינת הלאום בתור יחידת ההתייחסות המרכזית.
הדומיננטיות העולמית האירופאית
המאה ה-19 היא ללא ספק המאה של אירופה ששלטה בחלקים נרחבים של העולם במסגרת הקולוניאליזם והאימפריאליזם. בתקופה הזו ישנן קרוב ל20 מדינות אירופאיות. באמריקה יש מספר דומה של מדינות עצמאיות, אך הן בנויות באופן שונה. באסיה יש 5 מדינות בעלות עצמאות מוגבלת- יפן, סין, סיאם, תאילנד, בוטאן ונפאל. באפריקה יש 5 מדינות עצמאיות- חבש (אתיופיה) שניצחה את איטליה בהירואיות וזוכה לעצמאות, ליבריה- מדינת עבדים משוחררים שקיבלו מהנשיא האמריקאי מונרו בתחילת המאה ה19 והקימו קולוניה עצמאית. (עיר הבירה- מונרוביה ע"ש מונרו). לצדם- ארץ ה'כיף'- דרא"פ, ועוד שתי מדינות בוריות שיהפכו לחלק מדרום אפריקה- נטוול וטרנסוול.
בכל המדינות המדינות מחוץ לאירופה, הדומיננטיות האירופאיות היא ברורה מאליה כמעט, אך במהלך המאה ה20 הדומיננטיות הזו תתערער. האירופאים שלטו במקומות הללו באמצעות מסר ה'תירבות' או ה'קדמה'/'נאורות' ל'פרימיטיבי'ם'- שיכולים להיות גם סינים שהמציאו המון עוד לפני האירופאים.
רעיון הקידמה
המאה ה-19, במרביתה, היא תקופה אופטימית למדי (במידה ואתה גבר אירופאי). הסיבה לאופטימיות הזו היא האמונה כי לאחר שהאדם השתחרר מ"חוסר בגרותו" כפי שאפיין עמנואל קאנט את הנאורות, הוא יוכל להשתמש בשכלו שלו ובאוטונומיה שהיא מנת חלקו בכדי להפוך את עתידו לטוב יותר.
רעיון הקידמה שאוחז באירופה של המאה ה-19 הוא למעשה מהפכה בעצם תפיסת ההיסטוריה של בני אדם. כאשר צ'ארלס דרווין מפרסם את "מוצא המינים" ואת תורת האבולוציה הוא מזעזע עד היסוד את התפיסה הדתית שהעולם כפי שאנו מכירים אותו נברא "כפי שהוא". דרווין מגלה כי עולם החי שאנחנו מכירים כיום אינו מה שהיה פעם, ולפיכך המסקנה המתבקשת היא כי גם מה שיהיה בעתיד אינו מה שיש עכשיו. במילים אחרות, מתפיסת זמן סטטית בני האדם מתחילים לפתע לראות את העולם כנע, והכיוון – קדימה!
היבט חשוב נוסף הוא המרכזיות של הפרט במחשבה האירופאית של המאה ה-19. ב1883 הורג הפילוסוף פרדריך ניטשה את אלוהים באופן רשמי וממליך במקומו סוג חדש של אדם ("על-אדם") שאינו משועבד עוד לדבר זולת עצמו והוא חופשי לקבוע במו ידיו את גורלו. הפרט בתפיסה האירופאית הוא זה שמסוגל להבין מה טוב עבורו ואת רזי הטבע, בכלים שהוא ממציא ומפתח- הפרט יכול לרתום את איתני הטבע לטובתו ולכן יש לכבד אותו ואסור לשעבד אותו לתפיסות דתיות או כאלה של גמול ועונש בעולם הבא. כתוצאה מכך מגיע לו להיות חלק מהעולם הפוליטי, הוא זכאי לזכויות ולשיוויון בפני החוק. כתוצאה מכך אין שום סיבה להבדיל בין דם לדם ושכל אדם יכול וצריך להיות זכאי לאותם תנאים. ההכרה הזו בערך של הפרט היא אחד מאבני הבניין היסודיות של הדמוקרטיה, אך יש שיטענו שהיא גם מקור ל"רעות חולות" של המאה ה-20 כמו רלטיביזם ופוסט מודרניזם, אינדבידואליזם וניכור.
רעיון הקידמה האירופאי של המאה ה-19 הבטיח עולם יותר טוב בזכות האוטונומיה של האדם (החילוני), הרציונליות והמדע. לימים יטען הפילוסוף ז'אן ליוטר כי האופטימיות הזו התפוגגה ועלתה השמיימה בעשן המשרפות של אושוויץ או בענן הפטרייה מעל הירושימה ונגסאקי.
המהפכה התעשייתית
המהפכה התעשייתית היא אחד האירועים הדרמטיים של המאה ה-19 (אם כי היא מתחילה כבר במהלך המאה ה-18 בכמה מקומות). במסגרת המהפכה התעשייתית מתרחש גידול עצום בתפוקה- מכפלת הייצור מגיעה למחוזות דימיוניים שמובילה לשינויים אדירים בשוק התעסוקה שמביאה למוביליות חברתית וכלכלית היסטורית. ייצור הרכבת והמכונית גורמים לאנשים רבים להגיע למקומות שלא היו חולמים להגיע אליהן בעבר. העיר הישנה שהוקפה בחומה הופכת לאט לאט לכרך- מטרופולין שבה מתרכזת רוב הפעילות הכלכלית שנשענת על תעשייה ופסי ייצור. הערים גדלות מאוד מאוד וכתוצאה מכך מעמדות חדשים עולים- ראש וראשון בהם היו הבורגנים שידעו להתנהל נכון בשוק המתפתח. לצידם היה מעמד גדול נוסף- הפועלים, שמועסקים כשכירים על ידי הבורגנות, הם היסוד החתרני והמהפכני שמתקתק באירופה (כפי שטוען קרל מרקס ב"מניפסט הקומוניסטי").
כתוצאה מגדילת הערים צצה בעיית התברואה והביוב. אם בעבר כל עסקי הביוב היו פרטיים לחלוטין, למעט רומא בימיה הגדולים. בערים שצמחו למימדי ענק עלתה שאלת התברואה. לצד כך, בעיית השיטור- אם בעבר ענייני השיטור היו התנדבותיים וארעיים, לאחר שההמונים הגיעו לעיר צריך ליצור כוח ומאגרי מידע שינטרו על המצב בעיר. הפשיעה הולכת וצומחת-למשל, תופעת הכייסות מתפרצת רק במקומות הומים וצפופים כמו הערים.
הכרך הגדול מעורר כמיהה גדולה לטבע. הציבור שעבר אל הכפר מנסה לחזור אל הטבע באמצעות המצאה קצת משונה בשם 'עציץ'- הוא מחזיר את הטבע לבית בזעיר אנפין. ההמוניות של העיר גורמות לכירסום בחשיבותה של הקבוצה הראשונית- המשפחה, ומה שנועד להחליף זאת היא מועדוני החברים אצל המעמד הבורגני, או הפאבים במעמדות הנמוכים. גם מועדוני הספורט היו ביטוי לניסיון למצוא קבוצות שייכות חלופיות במצב של כרך הולך, צומח ומתנכר. לימים תטען ההוגה חנה ארנדט כי הכרסום הזה במסגרות השייכות של האדם ותחושת הניכור הגוברת היא שתוביל בסופו של דבר לעליית תופעת הטוטליטריות.
לקריאה נוספת אודות תופעת הלאומיות
קהילות מדומיינות – בנדיקט אנדרסון
לקריאה נוספת אודות הדומיננטיות האירופית
הקולוניאליזם האירופי – סיכום קורס
לקריאה נוספת אודות רעיון הקידמה
לקריאה נוספת אודות המהפכה התעשייתית
השינויים שהביאה המהפכה התעשייתית
מאמר זה הינו חלק מהקורס החופשי להבין את המאה ה-20, אם מצאתם בו ערך אנא שקלו להראות את הערכתכם בתרומה.
