ועידת ואנזה הייתה מפגש של בכירים נאצים בו התקבלו ההחלטה והתכנון על השמדה שיטתית של יהודים ברחבי אירופה.
מכיוון שבמהלך המלחמה היו אינטרסים שונים בתוך גרמניה, היה צורך לעשות מפגש שיאחד את הכוחות לקראת השמדת יהודי אירופה כולה ולהביא לשיתוף פעולה בין כל הגורמים. לשם כך ערך היידריך ועידה שהתקיימה בינואר 42. בועידה סקר את המטלה שהוטלה עליו להציע פתרון סופי ליהודים וזאת לאחר שדרכים אחרות של הגירה נסגרו. תחת המילים הגבוהות של ועידת ואנזה עמדה ההחלטה להביא לחיסולם הפיזי של כל יהודי אירופה. המערכות נרתמות לשירות הפתרון הסופי, הרעיון של הפתרון הסופי הצריך שיתוף פעולה של כל המערכות השונות. משטרה, פקידי רכבות, מפעלי תעשייה לניצול ולייצור מכשירי ההרג, רופאים ועוד.
מטרת ועידת ואנזה (מטרת היידריך):
1. עם הפלישה לבריה"מ בשנת 1941 (מבצע ברברוסה) נרצחו מאות אלפי יהודים בקברי אחים. הנאצים יכלו להעלים את מעשיהם האלה מעיני העולם הרחב, להכחישם או לתארם כחלק מן המאמץ המלחמתי, כלומר – שהיהודים נהרגו במהלך הקרבות. אולם, כוונת הנאצים הייתה להשמיד את כל יהודי יבשת אירופה כ- 11 מיליון יהודים, ורצח בממדים כאלה לא ניתן לבצע בשיטת ההשמדה בקברי האחים, שכן הוא המוני יותר ומצריך הכנות מיוחדות, מבחינה ארגונית וטכנית. לשם כך כינס היידריך (סגנו של הימלר ראש ה-ס.ס.), ששימש כממונה על ההוצאה לפועל של "הפתרון הסופי של העם היהודי".
2. מאחר ומבצע הרצח עמד להתרחב לא ניתן היה להמשיך ולנהל אותו ע"י הס.ס. והזרוע הרצחנית שלו "פלוגות המבצע" בלבד, אלא צריך לשתף קבוצות נוספות. אלו כללו את אנשי צבא, ראשי המפלגה הנאצית, נציגים ממשרד החוץ ונציגים נאצים מהממשל האזרחי בארצות הכיבוש באירופה ונציגים אזרחיים. על כן היידריך החליט לכנס את ועידת ואנזה כדי לתאם בין כל המוסדות והגופים את מלאכת השמדת העם היהודי.
בהתכנסות ואנזה נתן היידריך "אור ירוק" לביצוע "הפתרון הסופי" של העם היהודי. כלומר – לחסל את הגטאות ולהעביר את יהודיהם ובכלל זה את כל יהודי אירופה הישר למחנות ההשמדה ולפתור את הבעיה היהודית אחת ולתמיד, באופן מהיר חשאי ויעיל מבחינת הנאצית, לאור הקשיים בהשמדה שהתבצעה עם הפלישה לבריה"מ, כל זאת תוך ניצולם הכלכלי של היהודים קודם המתתם.
החלטות הדו"ח של הועידה
1. בועידה הוחלט על פינויים של היהודים ממערב אירופה ודרום-מזרחה, אל מחנות הריכוז וההשמדה שהוחל בהקמתם על אדמת פולין. דובר על כ- 11 מיליון יהודי אירופה שיושמדו והוכנו טבלאות מדוייקות לגבי מספרם של היהודים בכל אחת ממדינות אירופה. תוכניות אלו כללו לא רק את הארצות שהיו תחת כיבוש נאצי, אלא גם שילוחם להשמדה של יהודים ממדינות נייטראליות כגון – שוויץ, שבדיה, ספרד ופורטוגל.
2. בועידת ואנזה נערך דיון שנועד לפתור את בעייתם של צאצאי נישואי התערובת (בני התערובת) מתוקף חוקי נירנברג, ולהחליט האם לכלול גם אותם במסגרת "הפתרון הסופי". אחת ההחלטות שהתקבלו בענין זה היתה שיש לעקרם עיקור כפוי.
3. בועידה הוחלט שיש לסרוק את כל יבשת אירופה הכבושה לצורך פינויים של היהודים. הוחלט שיובלו למזרח ברכבות משא לבהמות.
4. תתבצע סלקציה והבריאים והחסונים מבין היהודים ילקחו לעבודות כפיה לצורך ניצולם הכלכלי לטובת מכונת המלחמה הנאצית, והאחרים יומתו בגאזים. יש לציין שהנלקחים לעבודות כפייה ינוצלו עד לאפיסת כוחותיהם, כלומר עד מותם. כמו כן הוחלט על הקדמת ביצוע הפתרון הסופי בנוגע ליהודי פולין בהיותם בלתי כשירים לעבודה.
מגמת ההשמדה הטוטאלית – ועידת ואנזה נקראת "הפתרון הסופי" משום שהודגש בה הממד של חיסול טוטאלי של העם היהודי כולו על אדמת אירופה תוך התייחסות לצאצאי נשואי התערובת בהתאם להחלטות חוקי נירנברג. כלומר המטרה הייתה לא להתיר זכר לעם היהודי, אפילו מי שיש בעורקיו מעט דם יהודי. אנו למדים זאת גם מהנתונים המדויקים בדו"ח שכללו מניין של 11 מיליון יהודים כולל מדינות שחיו בהן מאות בודדות של יהודים כמו – פורטוגל ונורבגיה לצד מדינות שחיו בהן מיליוני יהודים כגון – בריה"מ ופולין. מכאן כל היהודים אמורים בסופו של דבר להיכלל במסגרת "הפתרון הסופי". זו עדות לכך שהייתה כוונה מראש לחסל את כל יהודי אירופה עד האחרון שבהם.
מקום ההשמדה של יהודי אירופה נקבע במזרח ובפרט על אדמת פולין, שכן: במזרח אירופה חיו רוב בני העם היהודי (כ- 9 מיליון יהודים). כמו כן פולין היוותה צומת מרכזית (אמצע) בתשתית מסילות הברזל בין מערב אירופה ומזרחה. סיבה נוספת נעוצה בעובדה שזהו אזור המרוחק מדעת הקהל העולמית ובו יוכלו הנאצים להשיג שיתוף פעולה מרבי מצד שונאי ישראל כגון – הפולנים, הליטאים והאוקראינים.
