סיכום: עליית הנאצים לשלטון ופעולותיה של המפלגה הנאצית

שלבים לחיזוק המפלגה הנאצית ומעמדו של היטלר לפני עליית הנאצים לשלטון:

1. הקמת המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית וה- S.S- חיזוק המפלגה.

2. מינוי מקורבים לעמדות מפתח- חיזוק מעמדו האישי של היטלר.

3. הקמת מבנה ריכוזי- כל הסניפים כפופים להיטלר כדי למנוע מרידה- חיזוק המפלגה.

4. הקמת פלוגות הסער (ס.א., צבא המפלגה)- חיזוק המפלגה.

5. ניסיון הפיכה ב-1920 (פוטש)- נכשל כיוון שהמפלגה הייתה חלשה מהממשלה.

6. היטלר כותב בכלא את הספר "מלחמתי" על האידיאולוגיה הנאצית– חיזוק המפלגה.

7. מינוי גבלס לשר התעמולה- חיזוק המפלגה.

8. פנייה לבעלי ההון ולשכבות הנמוכות- ניסוח תוכנית כלכלית.

הגורמים לעליית הנאצים לשלטון

(ראה סיכום מורחב אודות הגורמים לעליית הנאצים לשלטון)

אגדת הסכין בגב- העם הגרמני לא האמין שהצבא החזק שלהם הפסיד אז בין חוגים לאומניים התפשטה שמועה שבעלות הברית לא ניצחו בעצמן אלא בזכות קומוניסטים ויהודים שבגדו בצבא וגרמו למפלתו.

אגדה זו סייעה לנאצים לצבור פופולאריות בקרב הגרמנים.

הימין לא וויתר על החלום של השבת המלוכה, הוא רצה לעשות זאת בעזרת הריסת הרפובליקה והחליט להיעזר בהיטלר. וכך נוצר חלל בין התמיכה בימין למרכז והנאצים גרפו את הקולות.

הסכם ורסאי ב-18 ביוני 1919 חתמה הממשלה הדמוקרטית של רפוב' ויימאר על הסכם ורסאי. הממשלה חתמה על ההסכם בניגוד לרצונה רק כדי לשמור על אחדות גרמניה. אך ההסכם התקבל כהשפלה לאומית וחוגי הימין עשו מזה הון פוליטי רב.

הפחד מפני התפשטות הקומוניזם: אזרחים ובעלי הון גרמניים רבים חששו מהתחזקות הקומוניזם שנגד את המשטר הקפיטליסטי.

המהפכה הבולשביקית, הקמת הקומינטרן וניסיון המפלגה הקומוניסטית הגרמנית להפיל את השלטון המחישו לגרמנים את הסכנה.

מאמצע שנות ה-20 תמכו איילי הון במפלגה הנאצית כיוון שראו בהיטלר מגן מפני הקומוניזם.

ניסיון הקומוניזם לחולל מהפכה עולמית ולהגיע לשלטון עורר שנאה ורצון לחסלם.

התעמולה הנאצית חיזקה את הקשר בין הפחד מהקומוניזם ליהודים.

היטלר טען שהיהודים הם הקומוניסטים ושהם שולטים ברוסיה (דבר שקרי). הגרמנים פחדו מהרוסים ולכן פחדו גם מהיהודים.

פעולותיה של המפלגה הנאצית:

היטלר יוצא מהכלא ומארגן מחדש את המפלגה ע"פ פולחן הפיהרר (מנהיג אחד). בהתחלה יש לו דילמה האם להמשיך את תוכניותיו בכוח או לבחור בדרך הדמוקרטית, הוא בוחר בדמוקרטיה.

המשבר הכלכלי מארה"ב פורץ בגרמניה ומיליוני אזרחים נהיים מובטלים. המפלגה הנאצית פנתה לכל הרבדים וגייסה בוחרים שהאמינו כי רק מנהיג חזק וסמכותי יוכל להושיעם מן המשבר.

היטלר נתפס כמנהיג כל יכול שיושיע לקראת עתיד טוב יותר ויוביל לשיאים. כולם מצייתים לו כמו רובוטים, חוסר ציות נחשב לבגידה במנהיג ובמדינה.

התוכנית הכלכלית של המפלגה:

הנאצים פירסמו את התוכנית הכלכלית המיידית שנועדה לקדם את מעמדו ותנאיו של הפועל הגרמני. הוגה התוכנית היה גרגור שטרסר, אך מכיוון שצבר כוח רב מדי שאיים על היטלר הוא חוסל בליל הסכינים הארוכות.

התוכנית התמקדה ביצירת תעסוקה מלאה בעבודות ציבוריות ובבניית אוטוסטרדות.

כל אלה הובילו לגידול בהצבעות האיכרים והפועלים.

הסדר החדש:

להיטלר מפריע השוויון: גודל השטח, דמוקרטיה, יהודים.

הוא מחליט לפתח את הסדר החדש שעיקריו הם:

-יישום מרחב המחייה, מניעת זכות קיום ליהודים, מניעת לימודים בעמים נחותים ושירות הגזע הארי.

גרמניה היא מדינה פולקיסטית- אם אתה לא גרמני, אתה לא שייך -> גירוש.

התעמולה הנאצית:

היטלר ייחס משקל רב לתעמולה ולהשפעתה.

התעמולה הגיע לשיא במשבר הכלכלי, היו לה 3 מטרות: להציג את היטלר כמושיע, לגנות את המשטר הפרלמנטרי של "פושעי נובמבר" ולהבליט את הייחוד הנאצי מיתר המפלגות הימניות.

הנאצים כינסו מאות כינוסים המוניים והיטלר עצמו הופיע מול הגרמנים שציפו לו. הוא תקף את הרפובליקה הדמוקרטית וחולשתה והציג תוכנית חדשה לפיה יקום עם גרמני חדש ללא הבדלים מעמדיים, מאוחד בכוח הרצון.

כוחה של התעמולה היה ביכולתה להגיע לכל מגזר ולהבטיח לפתור את בעיותיו.

הם הציגו עצמם כמפלגה פטריוטית וכאלטרנטיבה לממשל יציב וחזק כאשר הם היחידים שרואים את טובת גרמניה וביכולתם לעצור את הקומוניסטים.

דרכו של היטלר לשלטון:

בבת אחת הפכה המפלגה הנאצית למפלגה השנייה בגודלה.

אחוז ההצבעות להם עלה וירד בהתאם למצב האבטלה.

המשבר הפוליטי שנוצר ברפובליקה הִחריף וב-1932 הגנרל שלייכר, ראש הממשלה האחרון של הרפובליקה, מתפטר.

בעקבות צווי החירום של הינדנבורג הדמוקרטיה הפכה לכלי שבור, אפילו הקומוניסטים שנאו את הרפובליקה והעדיפו שהיטלר ישלוט מאשר לסייע לרפובליקה.

המפלגות הסוציאליסטיות נפגעו קשה מהמשבר. המפלגות הגרמניות לא הצליחו לתמוך ברפובליקה ולבסוף היא הפסיקה להתקיים.

מינוי היטלר לקנצלר גרמניה:

ב-30 בינואר 1933 הנשיא הינדנבורג ממנה את היטלר לראש הממשלה.

למרות שהוא בז להיטלר הוא מינה אותו מכמה סיבות: הוא חשש מפני מלחמות אזרחים פנימיות, הוא רצה ימין של מלוכה, איילי התעשייה לחצו עליו לקבל את היטלר כיוון שזה יתרום להם, הוא האמין שהיטלר יבלום את הקומוניזם וחשב שעדיין יוכל לשלוט בו.

היטלר מונה באופן חוקי והנאצים הדגישו זאת כ"מהפכה החוקית".

יש אירוניה בזה שהרפובליקה מינתה ראש ממשלה שהרס אותה ברגע שהגיע לשלטון.

איך היטלר הפך לקנצלר בהתחשב בזה שמעולם לא השיג יותר מכשליש מהקולות?

ניתן להצביע על שני גורמים: כיוון שהרפובליקה נקלעה לסבך ולא נמצאה מפלגה ליברלית שתושיע אותה וכיוון שהיה גידול בתמיכת ההמונים בהיטלר.

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / גרמניה 1933 – 1939

מה היה לקרל מרקס נגד הזכות לקניין?

"הזכות לקניין היא הזכות ליהנות מנכסיו ולהתנהל עימם באופן שרירותי וללא כל התחשבות באנשים אחרים, באופן נפרד מהחברה, זוהי הזכות לאנוכיות"

עוד דברים מעניינים: