מאפייני תקופת המודרנה
סיכום זה הוא חלק מאסופת הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית, וחלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא פילוסופיה באתר.
תקופת המודרנה מאופיינת בארבעה אלמנטים מרכזיים המשלבים התפתחות פוליטית, חברתית, כלכלית ורעיונית. לכן, אנו מדברים על תקופה היסטורית ורעיונית כאחד. האלמנט המחבר בין כל התפיסות המודרניות הוא תפיסה פוליטית רעיונית.
4 המרכיבים המאפיינים את המודרנה – הגדרה:
- יצירה של מסגרת מדינה גדולה– במסגרת תקופת המודרנה אנו רואים התפתחות של מדינת המונים (המדינה כגוף ענק) ומה שהופך במאה ה-19 למדינות לאום. הקשר בין היחיד לקהילה הפוליטית הופך מקשר אינטימי לאחר בגלל הגודל מה שמבחינת מחשבה מדינית מצריך אותנו לחשוב מחדש על כל השאלות הבסיסיות ביותר לגבי המדינה: הצורך בקיומה? בסיס הציות למדינה והשלטון? אופי המדינה והשלטון? היחסים בין הפרט והשלטון? המדינה הגדולה מתפתחת על רקע שינויים מרחיקי לכת באירופה- שינויים כלכליים: עיור, צמיחת תעשייה, תהליכי כיבושים המייצרים היווצרות של סחר בין לאומי, פיתוח הבנקים המודרניים הראשונים, צמיחה של מה שמקבל במאה ה-19 את השם משק קפיטליסטי שעיקרו צבירת הון. אנו רואים את המשטר הפיאודלי נעלם לחלוטין ומגיעים לשלטון אחר.
- תפיסה דתית שונה במודרנה- שעיקרה התרחקות מהאמונה שמעורבות האל בחיי המאמינים היא יומיומית. אנו רואים התפתחות של זרמים בנצרות- פרוטסטנטים- תפיסה דתית שגורסת כי היחסים בין המאמין לאל הם פנימיים, פחות חשיבות לטקסיות והפרקטיות של הקתוליות (ראה הרפורמציה הפרוטסטנטית). שינוי זה באמונה גם משפיע בסופו של דבר על תפיסת המדינה. אם אנו מאמינים על מעורבות יומיומית של האל נטען כי המדינה היא תוצר אלוהי. אם התפיסה משתנה אנו צריכים למצוא מה מקור ההיווצרות של המדינה. הוגי האמנה חברתית מדברים על כך שהמדינה היא תוצר מלאכותי, אנושי. הם אינם מדברים על נקודת זמן היסטורית בה נוצרה המדינה אלא המדינה היא תוצר של בני אדם, הם יצרו את המדינה. 2 ההוגים הבסיסיים של הגות האמנה החברתית הם אינם כופרים אלא דתיים מאוד- הובס ולוק. המדינה אינה נתפסת כתיקון מלאכותי של החטא הקדמון אלא חלק מההמצאה האנושית.
- התפתחות תפיסת האדם כפרט– אצל היוונים לא התייחסו אל האדם כפרט, לא הייתה הפרדה בין אדם לחברה- האדם אינו שלם ללא המדינה. כאן אנו רואים תפיסה האומרת:
- המהות הפוליטית והמוסרית היא הפרט- האדם הוא מרכז הדיון כישות בפני עצמה ולא כחלק מהמדינה.
- האדם נתפס כמקור האושר של עצמו- מהיוולדו הוא יצור שלם ורציונאלי, יש לו תבונה מעצם היותו אדם. שלושת ההוגים טוענים כי האדם נולד עם היכולות להבחין בין טוב לרע. האדם נולד עם סולם מוסרי.
תפיסת הטוב באדם אצל לוק והובס, נובעת מהאמונה כי האדם נברא בצלם אלוהים/ ברוח אלוהים ולכן מתגלמות בו תכונות מסוימות של אלוהים. הרוע שבאדם לעומת זאת מקורות בחטא הקדמון. אנו נראה כי הובס כנוצרי מאמין הולך לכיוון של החטא ואילו לוק כנוצרי מאמין הולך לכיוון ההתגלות האלוהית.
4. המהפכה המדעית– גורם חשוב שהניע את המודרנה. אחרי שלטון הכנסייה בה לא היה מחקר מדעי ישנה חזרה למחקר הטבע שמגיע עם מרידה במוסכמות הטבע של אריסטו. התכונה המרכזית של מחקר אריסטו הוא תכלית- לכל תופעה יש תכלית/ סיבה לקיומה. תפיסה זו אינה יכולה להיות בבסיסה ביקורתית מאחר והיא טוענת כי כל מה שקיים בטבע צריך להיות כלומר התיקונים הם רק לקיים. מה שמאפיין את המחקר המדעי הוא המצאות המערערות על סדרי הטבע- מדובר על הסתכלות על הטבע וערעור על מה שקיים בו למשל: בשעות החושך נמציא אור, בעלי חיים משמשים לתנועה שלנו- נמציא מכונה התגבר על יכולתם, כלומר לא מסתפקים במה שהטבע מספק. יש כאן ערעור על סדרים קיימים וביקורת שמביא לכבוד אדיר לדיוק ועיסוק רב במתמטיקה. למשל הובס מנסה להכיל כללים מתמטיים טכניים על תפיסת המדינה. הובס משתמש בתפיסת המכונה של גלילאו על מנת לתאר את זיהוי המדינה והגעה למדינה הראויה.
תפיסת המכונה של גלילאו– חוקי המכאניקה שלו אומרים כי על מנת להבין איך גוף מורכב עובד אנו צריכים קודם כל לפרק אותו לחלקיו הבסיסיים ביותר והפשוטים ביותר ולעמוד על אופן פעולתם- לא תכליתם ותפקידם. כלומר בפועל איך עובדת המכאניקה שלהם. לאחר שנבין תפקיד חלקים בסיסיים אלו וכיצד הם מתחברים להרכבת השלם- המכונה, נבין איך עובד הגוף המורכב. את מודל זה מנכס הובס לפענוח הפוליטי שלו.
ראה גם: מודרניזם