סיכום באזרחות: השסע הדתי בישראל

הקבוצה הדתית – זרמים ביהדות

1. הזרם האורתודוקסי – הזרם של היהודים החיים ע"פ ההלכה והמסורת היהודית העוברת מדור לדור ומקפיד על קיום כל המצוות המעשיות . יש כאלו המשלבים קיום מצוות ושילוב ערכים של החברה הכללית ויש כאילו המקפידים רק על לימוד קודש . בתוך זרם זה ניתן להבחין בשתי קבוצות :

v     הקבוצה הדתית לאומית – השקפת עולמם מחויבת להלכה היהודית ולציונות ובנוסף היא משלבת גם ערכים השייכים לתרבות המערבית אשר יש בהם התאמה לערכי היהדות  הדתית . הדתיים הלאומיים שואפים שמדינת ישראל תהפוך למדינת הלכה אך גם במצב הקיים הם מכירים בכך שהיא מדינה יהודית.

v     הקבוצה החרדית – קבוצה זו רואה בהלכה היהודית את הבסיס היחידי לעם היהודי . לטענתם , הדרך היחידה שבה מדינת ישראל תוכל להיות מדינה יהודית , היא רק כאשר חוקי התורה יהיו חוקי ה מדינה . החרדים שוללים את הציונות כיוון שע"פ אמונתם היה צורך להמתין עד בוא המשיח ורק בעקבותיו תוכל לקום מדינה יהודית שהיא מדינת הלכה .

• הזרם הקונסרבטיבי – גם זרם זה מחויב להלכה היהודית ולמצוות המעשיות אבל בניגוד לזרם האורתודוקסי  , הקונסרבטיבים מתאימים את ההלכה לחיים המודרניים . למשל מתירים נישואים של כהן וגרושה כיוון שכהן כיום לא משרת בתפקידי קודש . זרם זה מתנגד לחקיקה דתית שאין לגביה הסכמה לאומית רחבה ונאבק למען חופש דת ופלורליזם דתי .
• הזרם הרפורמי – זרם זה רואה ביהדות אמונה דתית , ולכן אפשר לוותר על מצוות מעשיות שלא תואמות את החיים המודרניים . מדינת ישראל לא מכירה בגיור רפורמי ובטקס נישואין וגירושין שנעשו בשטח המדינה , ומכאן נובעת המחלוקת בין הזרם הרפורמי לבין מדינת ישראל  .

2. הקבוצה המסורתית: מדובר בקבוצה בעלת קשת דעות מגוונת . חלקם מאמינים בקיום האל וחלקם בשילוב בין הדת לבין הלאומיות היהודית . יש המקיימים מצוות רבות ויש כאילו שמקיימים בודדות . המצוות הנפוצות יותר הן אלו הקשורות לחגים וטקסים.הסיבה העיקרית לקיום המצוות  היא הקשר אל המסורת היהודית .
3. הקבוצה החילונית : קבוצה זו מגדירה את היהדות כתרבות לאומית ולא דת . החילונים רוצים לבטא את ציביונה היהודי של מדינת ישראל בסמלים הקשורים אל המסורת והמורשת התרבותית היהודית ולא מפרשים מורשת זאת פרשנות דתית. יש ביניהם גם כאלה המקיימים מצוות אחדות הקשורים לחגים וטקסים אך לא בגלל מניע דתי אלא מתוך הזיקה להיסטוריה והמוצא היהודי שלהם .חלקם מעוניינים שישראל תהיה מדינה חילונית ולכן הם מתנגדים לחקיקה דתית ותומכים בהפרדת הדת מהמדינה .

הגורמים לשסע הדתי :

1. חקיקה דתית – הגישות השונות הקיימות באוכלוסיה ביחס לשאלת הגדרתה של המדינה כמדינה יהודית מובילות לויכוח האם צריך לחוקק חוקים בעלי אופי דתי במדינה או שמא אסור לחוקק חוקים כאלה .הציבור החילוני רואה בחקיקה דתית כפייה של אורח חיים דתי על האזרחים ופגיעה בחופש של כל אדם לחיות את חייו ע"פ אמונתו . הציבור הדתי לעומת זאת נאבק כל החקיקה הדתית כיוון שהוא מפרש את הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית פרשנות דתית , והוא טוען שרק חקיקה דתית תאפשר לו להשתלב בחברה הישראלית תוך שמירה על אורח חייו הדתי .
2. שמירת השבת בציבור – הציבור החילוני רואה בשבת יום מנוחה ובילוי עם המשפחה . הדתיים לעומת זאת מחויבים ע"פ ההלכה הדתית לשבות מכל מלאכה , כולל בילוי או נסיעה הנחשבים לחילול שבת . בין דתיים וחילוניים יש ויכוח האם מותר להפעיל תחבורה ציבורית בשבתות , האם מותר להפעיל בתי קולנוע או לפתוח מרכזי חנויות .
3. הגדרת מיהו יהודי – הציבור האורתודוקסי וחלק מהציבור המסורתי מגדירים מיהו יהודי ע"פ ההלכה היהודית . לעומתם החילונים מגדירים יהודי כמי שמגדיר כך את עצמו , מזדהה עם העם היהודי ותורם למדינת ישראל .
4. שירות החרדים בצה"ל – הציבור החילוני רואה בשירות הצבאי את החובות של האזרח למדינה . ואילו החרדים רואים ברצון לגייסם פגיעה בחופש שלהם לקיים את אורח חייהם הייחודי ופגיעה בערך לימוד התורה .
5. התערבות הרבנים בפוליטיקה – יש רבנים שפסיקותיהם  יצרו התנגשות בין שלטו החוק במדינה לבין חוקי ההלכה . לדוגמה – רבנים שפסקו שאסור לפנות שטחים . הציבור החילוני רואה בהתערבות דתית זו איום על קיום הדמוקרטיה .
6. סוגית הגיור – נעשתה משמעותית בשנים האחרונות עם מאבק על מונופול הרבנות האורתודוקסית בענייני גיור.

השסע הדתי –  דרכי ביטוי:

–     סטריאוטיפים שליליים  – המתח בין הדתיים לחילוניים בא לידי ביטוי באלימות מילולית הקיימת בין שני המחנות ובגיבוש של סטריאוטיפים שליליים של מחנה אחד על השני .

–     שימוש בעתירות לבג"ץ – הנושאים הנצאים במחלוקת מגיעים פעמים רבות אל בית המשפט העליון בעקבות עתירות המוגשות אליו . זאת מכיוון שמצד אחד המערכת הפוליטית נמנעת מהכרעה ומצד שני כמעט שלא קיימים מנגנונים של משא ומתן בין הצדדים , ולכן יש שימוש רב בעתירות לבג"ץ . כאשר פסיקות בג"ץ לא מתקבלות ע"י הציבור הדתי ממניעים דתיים מתעורר חשש לפגיעה ממשית בשלטון החוק .

דרכי התמודדות עם השסע הדתי 

שימוש במשא ומתן ובפשרה כמו שבא לידי ביטוי בהסדר הסטטוס קוו . בהסדר ניתן לראות כיצד נמנעים הצדדים במחלוקת מלהגיע להכרעות רוב חד צדדיות אשר יגבירו את התסכול בצד המפסיד . במקום הכרעות כאלו יש נטיה להעביר את הטיפול בשאלות מהרמה הלאומית אל הרמה המקומית . כלומר כל ישוב קובע את דרך החיים שמתאימה לו ע"פ הרכב האוכלוסיה שבו .

סיכום מורחב אודות ביטויי השסע הדתי ודרכי התמודדות