לגדול עם הטלוויזיה: השפעת הטלוויזיה על למידה

לגדול עם הטלוויזיה: השפעת הטלוויזיה על למידה

סיכום זה הינו חלק מאסופת הסיכומים בקורס "לגדול עם הטלוויזיה", מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.

האם הטלוויזיה פוגעת בתהליכי הלמידה?

מחקרים שנעשים על ההשפעה של הטלוויזיה והמורים, האם הטלוויזיה גורמת לאלימות, ולהשפעה על הישגים לימודיים.

טלוויזיה והישגים לימודיים

מחקר שהתקיים ע"י קבוצה שנקראה קרן להערכת החינוך בשנות ה 80, בדקה האם יש מתאם חיובי בין צפייה מרובה בטלוויזיה לבי ירידה בהישגים לימודים?

נערכה השוואה בקליפורניה בקרב חצי מיליון, מתוך קבוצה של עדות, מעמדים וגילאים של כיתות ו' וכיתות יב'.

בדקו כמה שעות צופה כל ילד ואת ההישגים הלימודים.

גילו שיש מתאם חיובי, ככל שילדים צופים יותר בטלוויזיה מורגשת ירידה בהישגים הלימודיים שלהם.

נעשה מחקר נוסף עי' הקרן להערכת החינוך שבדק כמה שעות צפייה מהוות צפייה כבדה במובן של פגיעה בלימודים, הפעם נבדקו רק 15000 ילדים בכיתות ונתקבלו מספר תוצאות מעניינות:

  1. כמות הצפייה שממנה והלאה נתגלה מתאם חיובי בכמות הצפייה להישגים לימודיים היא 6 שעות – קשה להעריך שצפייה באמת גורמת לפגיעה בהישגים, יכול להעיד על דברים נוספים כגון: בידוד חברתי וכו'.
  2. אפשר לראות הבדלים סוציו דמוגרפיים בהשפעת הטלוויזיה על הצופים הכבדים/ מרבים בצפייה. דווקא הילדים מהשכבות הגבוהות שהרבו יותר לצפות נפגעו יותר מבחינת הישגים ומבחינת קשרים חברתיים מה שמעיד על כך שההורים לא היו מעורבים החיי הילדים, קיימת השערה שאין יד מכוונת.  מצד שני – בקרב ילדים משכבות חלשות בחברה – מקבוצות מעוטי יכולת שצפו בטלוויזיה בכמות של 3 שעות, ההישגים הלימודיים היו גבוהים יותר מהישגים של ילדים מאות רקע כלכלי שצפו פחות בטלוויזיה.

הסבר-   הטענה היא שהטלוויזיה בתור סוכן חיברות משלימה פערי ידע עבור אותם ילדים שמגיעים ממשפחות נכשלות בהיבט הכלכלי, הטלוויזיה יכולה להשלים היבטיי ידע כמו: שפה, ידע כללי. ההורים מעדיפים להשאיר את הילד ליד הטלוויזיה כי אין מי שישגיח עליו.

השפעת הטלוויזיה על יכולת קרוא וכתוב

מאמר של טניס וויליאמס – מקבאת –

מאמר שעוסק בטלוויזיה "השפעות עקיפות של הטלוויזיה".

בסוף שנות ה 60 משרד הבריאות האמריקאי קבע שהטלוויזיה פוגעת בהתנהגות חברתית של ילדים ומעודדת אלימות.

משרד הבריאות כינס ועדה שהגיעה למסקנה שקשה לקבוע את ההשפעה של הטלוויזיה משום שאין קבוצת התייחסות להשוואה של ילדים ללא טלוויזיה, ולכן קשה להוכיח שהטלוויזיה באמת פוגעת לרעה.

החוקרת וויליאמסר – מקבאת מגלה במדינה שלה – בקנדה שיש עיירה אחת שבה עדיין אין טלוויזיה מסיבות טכניות וידעה שתוך שנתיים כן תיכנס לשם טלוויזיה, ולכן היא בחנה את השפעת הטלוויזיה על הילדים בעיירה הזו.  NOTEL. (אותו מחקר מיחידה 4 )

מטרה לבדוק ולהשוות את ההישגים של ילדי העיירה הזו מול 2 עיירות סמוכות – UNITEL ועיירה סמוכה MULTTEL, האם זה שיש מגון של ערוצים משפיע על הישגים לימודיים, בנוסף רצתה לבדוק האם כניסת הטלוויזיה משנה את היכולות ההישגיים של הילדים מעיירת NOTEL.

מקבאת בדקה 4 תחומים :

  1. יצירתיות
  2. הישגים לימודיים בדגש על קריאה וכתיבה.
  3. התמדה.
  4. כישורים חברתיים.

וויליאמס מקבאת לקחה ילדים בכיתות ב', ג' ו- ח' מ- 3 העיירות, בשלב זה היא רואה שההישגים של הילדים בכיתות ב' ו – ג'  במיוחד ביכולת הקריאה והכתיבה גבוהה יותר ב – NOTEL העיירה שאין בה טלוויזיה ושבכתה ח' לא הורגשו בהבדלים האלו.

בין 2 העיירות האחרות לא היו ממש הבדלים.

הטלוויזיה נכנסת ל NOTEL ואז לאחר שנתיים שקיימת טלוויזיה וויליאמס מקבאת בודקת את אותם הילדים שבדקה קודם, הם נמצאים בכיתות ד,ה,ו ובדקה קבוצה נוספת שעכשיו הם בכיתות ב' ו ג' , היא רוצה לראות מה קרה לילדים בעקבות כניסת הטלוויזיה.

בקרב הילדים שבכיתות ד' ה' ו' לאחר שנתיים ב NOTEL הרמה ירדה לרמה של ילדים בני גילם כמו בשתי העיירות האחרות.

ההישגים של הילדים בכיתות ב' ו ג' שלמדו עם כינסת הטלוויזיה היו יותר נמוכים מילדים בני גילם שיש להם טלוויזיה, בעקבות החידוש של הטלוויזיה.

תוצאות המחקר ניתן לראות שהשפעת הטלוויזיה על קריאה וכתיבה מורגשת בעיקר בגילאי ראשית הקריאה בכיתות ב' ו ג', שם חשים את ההבדלים באופן משמעותי.

כניסת הטלוויזיה יצרה שינויי דרמטי בהישגים של ילדי עיירת NOTEL בקריאה וכתיבה לשלילה.

יש להניח שהסיבות לכך הם חשיפה לחידוש. העובדה שהילדים הבוגרים יותר לא מתקשים בקריאה וכתיבה וקיים דמיון ביכולות של הילדים מעיירות השונות, מעידה שכנראה מגיל מסוים היכולת לקרוא ולכתוב כבר נרכשת.

ויליאמס מקבת רצתה לבדוק דבר נוסף, האם הטלוויזיה משפיעה גם על האינטליגנציה – שאלת המחקר – האם חשיפה גבוהה לטלוויזיה פוגעת באינטליגנציה של הילדים?

הממצאים לא הוכיחו בהכרח שהטלוויזיה פוגעת ביכולות הקוגניטיביות, אבל כן אפשר היה לראות שילדים בעלי רמת משכל נמוכה שהרבו לצפות בטלוויזיה, היה להם קושי בקריאה וכתיבה יותר מילדים אחרים.

סיכום

השפעת הטלוויזיה על ההישגים הלימודיים:

א.     מבחינת היקף הצפייה – מחקרים מראשים שבין 4-6 שעות ומעלה, הפגיעה בהישגים הלימודים מורגשת עוד יותר בקרב ילדים מרקע סוציו אקונומי גבוה.

ב.      בקרב ילדים מרקע סוציו אקונומי נמוך הטלוויזיה בהחלט מהווה סוכן לימודי חשוב שמשלים פערי ידע, בתנאי שהצפייה לא מופרזת.

ג.      קבוצת הגיל שחשופה במיוחד לנזקי הטלוויזיה בלמידה זו קבוצה בגילאי 7-8, אלו גילאים שבהם נדרש תרגול רב.

ד.      השפעת הטלוויזיה מורגשת במיוחד בקרב ילדים בעלי ליקויי למידה – בעיות אינטליגנציה משום שאז הטלוויזיה מהווה סוג של תחליף .

הפציינטים המפורסמים של פרויד

ניתוחי המקרה שליוו את מחקרו וכתיבתו של פרויד הפכו כמה ממטופליו לאנשים מפורסמים בעולם הפסיכולוגיה. כמה מהפציינטים המפורסמים של פרויד

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: