לגדול עם הטלוויזיה: תשומת לב לטלוויזיה אצל ילדים

לגדול עם הטלוויזיה: תשומת לב לטלוויזיה אצל ילדים

סיכום זה הינו חלק מאסופת הסיכומים בקורס "לגדול עם הטלוויזיה", מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.

התפתחות תשומת לב לטלוויזיה והשפעתה על ההבנה

תשומת לב מגיבה (ריאקטיבית) – תשומת לב שנשלטת ע"י מאפיינים חיצוניים של המדיום ומגיבה עליהם. ככל שהצופה צעיר יותר, כך הוא נשלט יותר על ידי כוח המשיכה של מאפיינים צורניים של שפת טלוויזיה כדוגמת מורכבות חזותית (תנועות מצלמה, מעברים חדים מזווית צילום אחת לשנייה, הילוך איטי אט מהיר וכדומה). ומורכבות קולית (כדוגמת קולות יוצאי דופן, פעלולי קול וכדומה). תשומת הלב עצמה היא גורם הכרחי ובלעדי להתרחשות תהליכי הבנה. ברגע שהושגה תשומת לב, תהליכי הבנה וזיכרון יתחילו להתרחש אוטומטית, פחות או יותר. גישה זו מתמקדת אפוא בשני מאפיינים מרכזיים: כיוון השפעה הוא מהטלוויזיה לצופה, והמניעים, התוכניות, אסטרטגיות הצפייה או הניסיון של הצופים עצמם הם בעלי חשיבות מינימאלית. הילדים הצופים נתפסים כפסיביים מבחינת הפעלת תהליכי מחשבה, וכנמשכים למסך בעל כורחם על ידי כוח המשיכה החזק של הטלוויזיה. התהליך עצמו הוא תהליך ליניארי תשומת הלב נוצרת בעיקר ממאפיינים צורניים במתכונת של גירוי ותגובה. לטלוויזיה יש השפעה ישירה על הילדים והרקע האישי של הילדים כלל לא רלוונטי. גיל הילדים לרוב הוא עד שנה וחצי.

 

תשומת לב פעילה (אקטיבית) – הקהל נתפס כקהל פעיל, בררן ומודע. הצפייה בטלוויזיה היא שילוב קוגניטיבי אקטיבי בין הצופה הצעיר, הטלוויזיה וסביבת הצפייה. חלק מרכזי מתהליכי העיבוד הקוגניטיבי של תוכני הטלוויזיה מכוון במידה רבה ע"י סמכויות חשיבה המבוססות על ניסיון העבר של הפרט עם המציאות הסובבת בכלל ועם הטלוויזיה בפרט. יתרה מזאת תשומת הלב לטלוויזיה מושפעת במידה רבה מהציפיות המובנות בתוך סכמות חשיבה אלו. לפי תפיסת תשומת הלב הפעילה ישנם ארבע הנחות המסבירות את המבטים המכוונים כלפי הטלוויזיה ואת הרגעים בהם המבטים מוסטים מהטלוויזיה :

–        פעילויות חלופיות – תשומת הלה תלויה במידה שבה סביבת הצפייה מעודדת פעילויות חלופיות.

–        הימשכות לתשומת לב – תשומת הלב של הצופה נמשכת ומתמידה במידה מסוימת ע"י יכולתו של הצופה לענות ל"שאלות" שסכמות החשיבה שלו מציגות בפניו. אם המידע המובא בתוכנית אינו יוצר שום פערים בהבנה של הצופה את התוכנית, תשומת הלב נגדעת. לעומת זאת כאשר התוכנית מציגה עולם תוכן לא מוכר שהצופה אינו מסוגל להיעזר בסכמת החשיבה העומדת לרשותו אזי תיגדע תשומת ליבו.

–        התעוררות של תשומת לב – בהיעדר תשומת לב לטלוויזיה, כאשר הילד עסוק בפעילות חלופית, הוא נעזר ברמזי מידע מסמנים, כדי למקד את תשומת הלב שלו חזרה במרקע.

–        התמד (אינרציה) בתשומת הלב – תשומת הלב והיעדר תשומת לב מכוונים גם ע"י התמד שהוא מנגנון שבאמצעותו תשומת הלב נשמרת למרות רגעי שבר ביכולת ההבנה ותמורות בסוגי תכנים שונים.

            גיל הילדים שמאופיינים ע"י תשומת לב פעילה לרוב הוא מגיל שנה וחצי ואילך

 תשומת לב מגיבהתשומת לב פעילה
תפיסת הקהלפסיביפעיל, בררן, ומודע
תפיסת התהליךליניארישילוב קוגניטיבי ואקטיבי בין הילד הטלוויזיה וסביבת הצפייה.
גילעד שנה וחצישנה וחצי ואילך
ממה נוצרתמאפיינים צורנייםסכמות צפיות והעדפות

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: