בעיית הייצור העודף \ תת-צריכה בקפיטליזם האירופי

הקולוניאליזם האירופי: בעיית הייצור העודף \ תת-צריכה בקפיטליזם האירופי

סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס "הקולוניאליזם האירופי", חלק מאסופת הסיכומים במדעי המדינה.

בעלי ההון (הבורגנות) מעוניינים מאז ומתמיד להגדיל את ההון שלהם, ומכאן שהם אחד מהכוחות המניעים והגדולים ביותר לפרויקט הקולוניאלי. המשתייכים לשכבת הפרולטריון מוצאים עצמם בסיטואציה בה הם עובדים הרבה יותר קשה, מרוויחים משמעותית פחות, ובמקביל יש ייצור הולך וגדל ומכאן הבעיה. מעמד הפרולטריון (ההמונים) פחות ופחות מסוגל לרכוש את המוצרים, הבורגנות לעומת זאת לא מעוניינת להעלות משכורות לפועלים ונוצרת סיטואציה של ייצור עודף, יותר מידי ייצור ופחות כוח קניה. הקולוניאליזם זקוק היה גם לשווקים חדשים למוצרי גלם ומעבר לכך הקולוניאליזם צריך היה לייצר שווקים למוצרים מוגמרים (לקחת משאבים מהקולוניות לאירופה, לייצר ולמכור גם לאירופאים וגם לאוכלוסייה בתוך האימפריה). ההשתלטות מובילה לכוח קניה יותר גדול כי היא יוצרת מונופול על מוצרים. בשל הסיטואציה של עודף ייצור, גם הפיכה של נתינים בקולוניות לצרכנים היא דבר שיכול להזרים כסף נוסף למערכת. נוצרת תלות רבה של המושבה במדינת האם וכאן נכנסת סוגיית המיסוי. מכיוון שההמונים באירופה לא יכולים לצרוך מוצרים, יש להשתמש בנתינים הקולוניאלים ככוח עבודה זול יותר, אפשר לנצל אותם הרבה יותר, להעביד אותם הרבה יותר שעות, ולשלם להם הרבה פחות אם בכלל. כתוצאה מכך נוצרת הוזלת מחירים והגדלה של כוח הקניה. מכאן הסיבה לניצול שהולך וגדל במושבות על מנת להוזיל מחירים ולהגדלת כוח הקניה באירופה. גם הבורגנות בשלב מסוים לא יכולה יותר לקנות מאחר והגיעה לרוויה, יותר מידי צריכה. המערכת הכלכלית נתקלת בבעיה שאין מספיק צריכה.

הובסון היה ההוגה העיקרי של תיאוריה הקשורה בחיפוש אחר שווקים חדשים וחומרי גלם. לטענתו הגורם הכלכלי החשוב ביותר שהביא להתפשטות האימפריאלית הוא השפעת ההשקעות. הובסון הציע רעיון חלוצי מאוד, לנסות ולהסביר את הצורך או הקשר בין ההיבט הכלכלי לבין הקולוניאליזם. הובסון לא היה מרקסיסט, היה הראשון לדבר על סיטואציה של תת-צריכה, פעם ראשונה שנוצרה סיטואציה כזאת בעולם ולפיכך אם יש תת צריכה והבורגנות צוברת הון אך אין לה מה לעשות איתו ולכן היא מחפשת אפיקים להשקעה והקולוניאליזם מאפשר את אותם אפיקי השקעה. להוציא את ההון מהמטרופולין האירופי ולהשקיע מעבר לים, זהו אחד ההסברים המהותיים ביותר בצורך ההולך וגדל בקולוניאליזם. הובסון מאמין כי הלחץ של יתר חיסכון מרווחים בקרב הקפיטליסטים העשירים, בשילוב תת-צריכה בקרב עניים מנוצלים, הוביל לצבירה של סכומי כסף גדולים אצל העשירים. מאחר והם אל יכלו להשקיע את הסכומים האלה במדינתם, הם ביקשו להשקיע זאת מעבר לים. מה שכן, ההון המיוצא היה זקוק להגנה כדי להבטיח רווחים גבוהים ולכן נוצר לחץ להתערבות פוליטית וצבאית באזורים שההון זרם אליהם. זהו למעשה הקשר בין צמיחת ההשקעות מעבר לים לבין הסיפוחים הקולוניאליים. ההסבר הכלכלי נכלל תחת ההסבר המרקסיסטי מאחר והמרקסיזם מספק תמונה כוללת בין הקשר בין הקולוניאליזם לבין הכלכלה. בעקבות החיבור של הובסון בשם "אימפריאליזם: מחקר" ובהשפעתו הרבה-
לנין מפרסם ב-1916 את החיבור "אימפריאליזם כשלב אחרון של הקפיטליזם". גם לנין כמו הובסון טען כי קיים קשר חזק בין ההתפתחות הכלכלית של המדינות הקפיטליסטיות לבין התפשטותן הקולוניאלית, ההון הפיננסי מצא את המקום הנוח והרווחי ביותר באזורים שאיבדו את עצמאותם הפוליטית. עולה השאלה מדוע המהפכה הקומוניסטית עדיין לא התרחשה? החזון אומר שברגע שהמערכת לא היתה מצליחה להזרים חיים למערכת וליצור תחרות מונופולית למעשה מעמד הבורגנות היה קורס והחזון הקומוניסטי של מעמד אחד היה מתגשם. אמנם יש עצירה של המשק אך עדיין לא מתממש החזון המרקסיסטי. תשובתו של לנין: המירוץ הקולוניאלי בין המעצמות היווה תקופת מעבר מן הקפיטליזם התחרותי והתעשייתי לקפיטליזם המתבסס על מונופולים. הקולוניאליזם הזרים חיים חדשים לתוך המערכת הכלכלית, כך נוצר שלב המונופולים (ביטול התחרות) והסיטואציה הזאת, בשילוב ההשקעה והעברת ההון ממדינות האם לקולוניות אפשרה להמשיך ולהחזיק עדיין את הקפיטליזם. שלב המונופולים הוא כאשר כל חברה מגיעה לרוויה ואין יותר תחרות, ולמעשה ללא תחרות הקפיטליזם לא יכול להמשיך להתקיים, לכן אין ברירה אחרת אלא לייצא את ההון ולהגדיל את האימפריאליזם . הקולוניאליזם בעצם מאפשר לבורגנות להחיות את המערכת הכלכלית ולהתחזק ולכן החזון לא מתממש.

עולה השאלה האם לנין צדק בכך שהאימפריאליזם הוא השלב האחרון של הקפיטליזם?

הקפיטליזם עדיין קיים ולא נוצרה שום מהפכה בהתאם לחזון הקומוניסטי ולכן ניתן להגיד שלנין טעה בטענתו.

מצד שני ניתן להגיד כי האימפריאליזם קיבל צורה שונה, לדוגמת ישראל המעבירה את הטקסטיל שלה למדינה מעבר לים.

האינטרסים הכלכליים של העולם המערבי רק תורמים להגדלת הקפיטליזם, שתפקידו לספק את הצרכים הכלכליים של בעלי ההון. הקולוניאליזם בחשיבה המרקסיסטית הוא כשלעצמו תוצר והכרח של האינטרסים הכלכליים, אם לא היו אינטרסים כלכליים בחשיבה הזאת אז לא היה קולוניאליזם. כל החשיבה המרקסיסטית בנויה על מבנה העל שהוא הציר המרכזי בחברה, כל המבנה החברתי בנוי על הבסיס הכלכלי וכל מקומה של האידיאולוגיה היא להוות כיסוי, האידיאולוגיה לא מניעה את הכלכלה אלא מתלבשת על התחום הכלכלי ונותנת לו צידוקים.

חלק בלתי נפרד מהקולוניאליזם היה האפשרות ליצור מרחבים המבטאים את העליונות המערבית.

ההבדלים בין לנין והובסון:

ההבדל הגדול ביותר הוא שהובסון היה סבור שאפשר לשנות את אופיו של הקפיטליזם באמצעות רפורמות ובכך למעשה למנוע את המשך ההתפשטות האימפריאלית, ואילו לנין האמין שמדובר בתהליך עולמי ובלתי הפיך שיוביל בהכרח למהפכה. שניהם הסכימו על כך שהאימפריאליזם נתפס כצורך של מדינות אירופיות מפותחות בשווקים ובחומרי גלם, צורך שנוצר עקב התיעוש והוגבר בעקבות השפל הכלכלי של סוף המאה ה-19.

 באתר תוכלו למצוא בנוסף עוד סיכומים של האוניברסיטה הפתוחה וכן לקרוא על לימודי מדעי המדינה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: