הקולוניאליזם האירופי: המירוץ הקולוניאלי – סיכום
סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס "הקולוניאליזם האירופי", חלק מאסופת הסיכומים במדעי המדינה.
המירוץ הקולוניאלי המתחדש
ההשתלטות על שטחים מעבר לים הפכה במאה ה-19 לתחרות עצומה שמדינות רבות רצו להשתתף בה. מצד שני הכיבושים הקולוניאליים במהלך המאה ה-19 לא היו קלים בליצוע, הם גבו לעיתים קורבנות רבים משני הצדדים ועלו כסף רב למשלם המיסים האירופי. קשה להשיב תשובה מספקת לשאלה מדוע התרחשו הכיבושים הקולוניאליים, אך קל להשיב מדוע הם קרו דווקא במהלך המאה ה-19. ההסבר לעיתוי של הכיבושים הקולוניאליים נעוץ בהתפתחות הטכנולוגית, התעשייתית והרפואית באירופה. התפתחות אמצעי התחבורה (בעיקר ספינות קיטור) היוו את האמצעי לכיבוש, ואפשרו לאירופים לחדור לתוך היבשת ולהשתלט על אזורים נרחבים. ההתקדמות בתחום הרפואה באירופה הביאה לפיתוחם של תרופות וחיסונים נגד מחלות שהיו נפוצות באפריקה ובאסיה ואפשרו לאירופים להגיע למקומות שעד כה נמנעו מהם. היכולת הצבאית המוגברת של אירופה ופער העוצמה הגדול בינה לבין עמי אפריקה ואסיה עודדו את הכיבושים הקולוניאליים והבטיחו את הצלחתם.
הסיבות לתחילת המרוץ הקולוניאלי:
v לאומיות: אין ספק שאחד הגורמים העיקריים לתופעה הקולוניאלית הוא עליית הלאומיות במהלך המאה ה-19 והתפיסה שהתפשטות מעבר לים מוסיפה יוקרה למדינה המחזקת את מעמדה. בשונה מהלאומיות של המאה ה-18 שהיתה הרבה יותר פתוחה וגמישה, הלאומיות במאה ה-19 מתרחשת במקביל לתהליכי הדמוקרטיזציה ומתבססת על האגואיזם הקדוש, משמע גוברת השאיפה לדבר על העם שלי מול עם אחר, לא לכלול בלאום קבוצות שונות ורבות אלא לייצר קולקטיב אחד ולהוציא ממנו את הלא רצוי, וכל זה מוזן כל הזמן ביחס לחברות ולמדינות אחרות. כל לאום מנסה להוכיח את עצמו, ככל שהמדינה מתרחבת ככה יש רגשות של גאווה לאומית וסוגיית היוקרה הופכת להיות מאוד משמעותית.
v לחצים פנימיים: הם גורם נוסף שהתסיס את מדינות אירופה להשתתף במירוץ הקולוניאלי. מדובר בשינוי חברתי עצום, יש מעמד חדש וישנה מתיחות הולכת וגדלה בתוך אותן חברות שהפערים הכלכליים רק הולכים ומעמיקים בה, יש חוסר שקט של מגזרים, חוסר מתאם בין ההתפתחות הכלכלית לבין השינוי במבנה החברתי. הקולוניאליזם מאפשר להתמודד עם אותם לחצים, זה מעודד את ההמונים בתחושה שיש להם יותר ממה שהם חושבים שיש להם, יש תקווה מאוד גדולה לשיפור במצב החיים.
v יצירת משרות: הקולוניאליזם אפשר לייצר משרות למעמד חדש משכיל, כמו פקידות קולוניאלית.
הזדמנות לטפס בסולם הכלכלי, משרות מעבר לים, משרות עם המון כוח.
v עלייה דמוגרפית: מתחיל במאה ה-18 ומקבל תאוצה במאה ה-19 בעקבות הרפואה, התזונה, יכולת להאריך חיים. על מנת להתמודד עם צפיפות האוכלוסייה יש אפשרות להעביר אותם לשטחי שליטה מעבר לים.
v מסיונריות: קבוצות מיסיונרים שונות עודדו את ההתפשטות הקולוניאלית במטרה להפיץ את הנצרות בעולם.
v תרבות: עליונות תרבותית מובהקת. תרבותם הנוצרית טובה משמעותית מאלה שנתפסים כחסרי תרבות.
v חרדת ניוון: תחרות בין המעצמות שנובעת מפחד ניוון. חרדה אדירה שמעצמה אחרת תהפוך גדולה יותר ומכאן שכל מעצמה משתדלת לא רק לשמור על עוצמתה וגודלה אלא גם להגדיל אותה. חרדות מאיבוד כוח והשפעה.
v שיקולים אסטרטגיים: לשלוט במקומות שישמרו על האינטרסים של המדינה, לא לאפשר למעצמות למנוע מהמדינה דרכי גישה. זאת מתוך אמונה בעושר אדיר באזורי אפריקה ואסיה, שיש שם בלב היבשות אוצר טמון.
v גורמים בעלי אינטרס: גורמים בעלי אינטרסים קולוניאליים בקרב חברות אירופיות פעלו כדי להשפיע הן על דעת הקהל והן על מקבלי ההחלטות כדי לעודד התפשטות מעבר לים. מדובר בקבוצות של הרפתקנים השואפים לגלות מקומות אחרים וחדשים, ועד לחברות גאוגרפיות שהן ארגונים שמטרתם לקדם את המחקר הגיאוגרפי ולמלא חללים במפות אירופה.
v סיבות כלכליות: המהפכות התעשייתיות הן לא סיבה למירוץ אלא האמצעי שאפשר את המירוץ. מערב אירופה במאה ה-19 העוברת את תהליכי התיעוש משתנה לחלוטין מבחינה חברתית וכלכלית. אחד התמריצים העיקריים לכיבושים הקולוניאליים היה החיפוש אחר שווקים חדשים למוצרים אירופיים ומקורות של חומרי גלם. השאיפה לחדור אל פנים היבשת כדי להגיע למוצרים המבוקשים תרמה אף היא ללחץ על ממשלות אירופיות להשתלט על אזורים נוספים מעבר לים. מניע כלכלי נוסף היה האמונה בדבר עושרם האגדי של אזורים מסוימים, בעיקר ביבשת אפריקה. עצם קיום האמונה הספיק על מנת להצית את דמיונם של גורמים כלכליים גם אם המציאות היתה שונה.
באתר תוכלו למצוא בנוסף עוד סיכומים של האוניברסיטה הפתוחה וכן לקרוא על לימודי מדעי המדינה.
