התפתחות גופנית וקוגניטיבית בגיל ההתבגרות – סיכום

פסיכולוגיה התפתחותית: התפתחות גופנית וקוגניטיבית בגיל ההתבגרות – סיכום

הסיכום להלן  הינו חלק מקובץ הסיכומים בפסיכולוגיה התפתחותית וכן חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה .

הקדמה- גיל ההתבגרות מאופיינת בקשר הדוק בין ההתפתחות הגופנית להתפתחות הפסיכולוגית.

א. אגוצנטריות של מתבגרים– המתבגרים מניחים שהם מוקד תשומת לבו של הזולת, ולכן הוא תוצר של מיומנויות קוגניטיביות חדשות האחראיות לשינויים בחשיבתם.

ב. תתי תקופות

– התבגרות המוקדמת (12-14) מאופיינת בשינויים פיסיים וביחסים עם הסביבה הקרובה.

– התבגרות תיכונה (15-17) מאופיינת בעצמאות, הכנה להורות וכו'.

– התבגרות מאוחרת (18+)

1. התבגרות מינית

בניםבנות
הפרשה של אנדרוגניםייצור זרע, שיער פנים, קול עמוק וכו'.שיער בבית השחי, קו ביקיני וכו'.
הפרשה של אסטרוגניםאיןקבלת מחזור.
גונדות (בלוטות המין)האשכים מייצרים אנדרוגנים.השחלות מייצרות אסטרוגנים, פרוגסטרון ואנדרוגנים.

2. מערכות ייצור הורמונים

א. בלוטת יותרת המוח מווסת את רמת ההורמונים בגוף ומושפעת מההורמונים המגיעים מהיפותלמוס.

ב. היפותלמוס מווסת תפקודים גופניים ואת ייצור ההורמונים ביותרת המוח.

ג. גונדוטרופינים (הורמון המיוצר בבלוטת יותרת המוח) נעים במחזור הדם ומשפיעים על ייצור ההורמונים בגונדות (בלוטות המין).

היפותלמוס ———-> בלוטת יותרת המוח ———->גונדוטרופינים ————> גונדות (בלוטות המין)

3. הסברים לתחילת הבגרות המינית

א. השערת המשקל המכריע– הווסת מתחיל כאשר הנערות מגיעות למשקל יציב יחסית.

ב. שינויים בחילוף החומרים של הגוף מספקים אותות למוח הגורמים לייצור מוגבר של הורמוני המין.

4. מאפייני המין המשניים כוללים חלוקה חדשה של שרירים ורקמות שומן, צמיחת שיער בחלקים מסוימים וכו'.

א. חמשת השלבים של ההתבגרות המינית

שלבשיער ערווהשדייםאיברי מין זכריים
1איןהתרוממות הפטמה.נשארים ביחס לגוף.
2דלילמופיעים ניצני השדיים.הפין, שק האשכים והאשכים גדלים.
3גס, מתולתל ומתפשט על פני החלק האמצעי של אזור הערווה.ממשיכים לגדול.
4הצמיחה נפסקת.מתרוממים ויוצרים תלולית משנית.
5כמות השיער והאזור המכוסה מגיע לממדיו הסופיים.השטחון נסוג חזרה.איברי המין מגיעים לממדיו ולצורתו הסופיים.

ב. העור נעשה מחוספס ושמנוני יותר, מדיף ריחות וכו', ולכן פצעי הבגרות מתפתחים וצצים.

ג. הצמיחה מתחילה בקצות העצמות בטבעות הסחוס (לוחיות צמיחה אפיפיזיות) ומסתיימת כאשר הורמוני המין גורמות להסתיידות הסחוס (הפיכת הסחוס לעצם).

I. זכר: כתפיים רחבות, רגליים ארוכות וכו'.

II. נקבה: כתפיים צרות, רגליים קצרות וכו'.

5. השינויים הגופניים משפיעים על ההתנהגות, היחס עם הזולת וכו'.

א. דימוי גוף

I. בנים המתפתחים מוקדם נוטים לפתח דימוי חיובי של גופם ולתפוס את עצמם כמושכים בעקבות העלייה בגובה והתפתחות השרירים.

II. בנות עלולות לחוש פגיעה בדימוי גופן בעקבות העלייה בשומן וחלוקתו.

מוקדמתמאוחרת
דימוי גוףשלילי מפני שהן נראות שמנות.חיובי
שלביםכיתה ו': גבוהות וכבדות.

כיתה י': נמוכות ושמנות.איןהרגשה כלליתלא מרוצות מגובהן וממשקלן.אינן שבעות רצון מגזרתן.יתרונותמרוצות מגזרתן.מרגישות נאות ומושכות.

ב. התגברות מינית–  מתבגרים שהתפתחו מוקדם נוטים להיות מחוץ לבית ולדבר הרבה בטלפון מפני שזה נובע מרמות אדרוגנים גבוהות ומהופעת מאפייני המין המשניים.

מוקדמתמאוחרת
הרגשה כלליתאהודותלא אהודות
התנסות במיןבתקופת הבגרות התיכונה.בתקופת הבגרות המאוחרת.
היריוןלא רצוי.רצוי

ג. בעיות התנהגות נעשות רווחות יותר בתקופת ההתבגרות המינית בקרב בנות, כגון: שימוש בסמים ובאלכוהול, גניבה מחנויות וכו'.

ד. הסתגלות כללית

I. בנות המתפתחות מוקדם סובלות מהערכה עצמית נמוכה ומשלל בעיות רגשיות, ולכן הן מפתחות מיומנויות התמודדות.

II. בנים

מוקדמתמאוחרת
הרגשה כלליתבעלי ביטחון עצמי.חוסר בביטחון עצמי.
מאפיינים חיובייםמאוזנים, מוצלחים וכו'.יצירתיים וחדי הבחנה.
מאפיינים שלילייםשומרים על המוסכמות ובלתי גמישים.ילדותיים, מתוחים וכו'.

ה. השפעות ישירות ועקיפות

I. פנימיים: ההורמונים משפיעים על רגשותיהם והתנהגותם של המתבגרים.

II. חיצוניים: דימוי הגוף משפיעים על רגשותיהם של המתבגרים.

6. שינויים עצביים במוח

א. ירידה בפלסטיות המוח– היכולת של אזורים שונים במוח לקבל תפקידים חדשים יורדת, ולכן הוא אינו מפצה על פגיעה באונה מסוימת עקב פגיעת ראש.

I. התמחות מספיראלית- תהליך שבו תפקידי מוח מסוימים מתמקמים באחד הצדדים של קליפת המוח שבה מתרחשת חשיבה מתקדמת.

II. ירידה במס' ההקשרים בין הסינפסות (תאי המוח) מאפשרות תפקוד יעיל של הסינפסות הנותרות, ולכן היא משפרת את יכולת החשיבה מפני שהמוח מווסת את החשמל לאזורים שמייצרים מחשבות, חשיבה וכו'.

ב. שינה עמוקה עוזרת למוח להתאושש מחילוף החומרים, ולכן היא מאופיינת בגלי מוח איטיים.

7. שינויים בחשיבה

א. החשיבה הלוגית מתמקדת באפשרי, ולכן היא כרוכה באמת הכרחית.

ב. היכולת לחשוב על יחסים בין מושגים מופשטים, כגון: מוסריות.

בגיל הילדות, הילד מסוגל לבנות מושגים מופשטים אבל קיים קושי להבחין ביניהם, ולכן הוא יתמקד בהתנהגויות ספציפיות, כגון: ציות להורים.

ג. היכולת לבנות טיעונים לוגיים ולראות את הטעויות שהאחרים מבצעים דרך חשיבה היפותטית דדוקטיבית. יכולת זו מאפשרת למתבגר להעלות פתרונות היפותטיים לבעיה ולגבש תוכנית הגיונית ושיטתית להסקה.

I. גיל הילדות, הגן והרך: היכולת להתמקד באחד המאפיינים הבולטים של הטיפול הרפואי, כגון: כאב.

II. גיל הבגרות: היכולת להסיק את ההשלכות של הטיפול הרפואי, גורמים רלוונטיים וכו'.

8. התיאוריה של פיאז'ה

א. שינויים מרכזיים בחשיבה

– מעבר לאמת הכרחית.

– היכולת להבחין בין מושגים מופשטים והיחסים ביניהם, כגון: מוסריות נובעת מהוגנות ויושר.

– שימוש בלוגיקה פורמלית והיפותטית דדוקטיבית מאפשר חשיבה מופשטת ושיטתית תוך התעלמות מהמציאות.

חוק הגופים הצפיםמחקר המטוטלתכל הצירופים האפשריים
תהליך הניסויא. לסווג את האובייקטים דרך היכולת לצוף או לשקוע.

ב. לערוך ניסוי בתוך המים ולתאר את תוצאותיו.היכולת לחקור את השפעותיו של משתנה יחיד בעוד ששאר הגורמים נשארים קבועים.לנסות למצוא את כל הצירופים האפשריים להופעת הצבע הצהוב.שלביםא. גיל הגן: קיימות סתירות פנימיות בעקבות התמקדות במאפיינים לא רלוונטיים.

ב. גיל הילדות: מיטיבים לנבא מה יצוף ומה ישקע דרך שימוש באמת מותנית (אמפירית).

ג. גיל ההתבגרות: מיטיבים לנבא דרך היחס בין משקל לצפיפות בעקבות היכולת לתאם מערכות מופשטות, ולכן הם משתמשים באמת הכרחית.א. גיל הילדות: קושי בבידוד המשתנים האפשריים.

ב. גיל ההתבגרות: בחינת הגורמים באופן שיטתי מבלי לשנות את מצבם של האחרים.א. גיל הילדות: מציאת התערובת או התערובות הנכונות הייתה אקראית.

ב. גיל ההתבגרות המוקדמת או התיכונה: נקיטת גישה שיטתית לצורך מציאת הצירופים האפשריים.

ג. גיל ההתבגרות המאוחרת: מציאת הצירופים הנכונים בקלות.

ב. ביקורת

– בתקופת ההתבגרות המוקדמת, היכולת לחשיבה אופרציונלית פורמלית קיימת אך אינה מפותחת או מיושמת. לעומת זאת, בתקופת ההתבגרות התיכונה או המאוחרת, קיים שימוש בחשיבה פורמלית לצורך פתרון בעיות.

– ככל שרמת היכולת והביצוע של המתבגר גבוהה יותר, סביר להניח שהוא ישתמש בחשיבה פורמלית.

9. גישת עיבוד המידע

א. קשב

I. קשב סלקטיבי- מיקוד תשומת הלב במידע רלוונטי למרות קיומם של הסחות.

II. חלוקת קשב יעילה- הקדשת תשומת הלב לשני מטלות בו זמנית, ולכן זה מאפיין נשים.

ב. זיכרון

I. אוטומטיזציה- עשייה אוטומטית מאפשרת קליטת מידע נוסף ועיבודו.

II. שיפור בסיסי הידע מאפשר זיכרון בונה.

III. חברות קוגניטיבי- השפעת הסביבה על התפתחות המיומנויות הקוגניטיביות.


 

השלכות

א. פעילות גומלין חברתית ממלאת תפקיד מרכזי בהתקדמויות הקוגניטיביות החלות בגיל ההתבגרות דרך שימוש בהוראה ישירה.

ב. הטלוויזיה משפיעה על ההתפתחות הקוגניטיבית דרך הצגת המידע, כגון: פרסומות רבות מציגות כמויות גדולות של מידע שרובו אינו רלוונטי, ולכן זה מדכא חשיבה ביקורתית.

10. קוגניציה חברתית

א. אגוצנטריות של מתבגרים

I. קהל מדומה- דאגה לא מוצדקת בעקבות היותם מוקד לתשומת לבם של האחרים מפני שהם מעלים מחשבות של הזולת עליהם, ולכן הם יחפשו פרטיות.

II. מעשייה אישית- המתבגרים רואים את עצמם כמיוחדים, ולכן היא תכלול רגשות של חוסר פגיעות מפני סכנות גופניות.

סיבות

– המיומנויות הקוגניטיביות מאפשרות להם לחשוב על מושגים למרות שחסר להם ניסיון ממשי, כגון: יחסי מין.

– גיבוש של זהות אישית מאפשרת להם להיות במרכז בעקבות הדרישות החברתיות.

ב. שיקול הדעת המוסרי– תהליך החשיבה והשיפוט נוגע לנקיטת הפעולה הנכונה במצב נתון.

I. פיאז'ה

١.עד גיל 7: חוסר במוסר.

٢. אופרציות מוחשיות (7-12): התייחסות כאל דבר מוחלט, ולכן לא ניתן לשנות את המגבלות המוסריות (ריאליזם מוסרי).

٣ . 12+: מביאים בחשבון את הכוונות וההשלכות, ולכן הם אינם תופסים את הכללים כמוחלטים (מוסריות אוטונומית).

II. קולברג חילק את ההתפתחות לשלבים באמצעות הצגת דילמות מוסריות לנבדקים.

מוסריות קדם קונבנציונליתמוסריות קונבנציונליתמוסריות פוסט קונבנציונלית
אוריינטציית הציות והעונשאוריינטציית דוניסטית ואינסטרומנטליתאוריינטציית ילד/ה טוב/האוריינטציית הסמכותאוריינטציית האמנה החברתיתאוריינטציית ההיררכיה של העקרונות
הרצון להימנע מעונש הניתן ע"י הזולת.הרצון להשיג גמול מסוים.הרצון ללכת בדרך הישר.הרצון למלא את חוקי החברה כדי להימנע מחילול כבודם של זולת.הרצון לשמור על הכבוד העצמי שנרכש מקבוצת השווים.קבלת החלטות הנובעים מכללי החברה.
גיל הילד לפי פיאז'הגיל הילד לפי קולברגתקופת ההתבגרותשיקול דעת מוסרי
2-6עד גיל 9מוסריות קדם קונבנציונלית.
7-129+מוסריות קונבנציונלית.
ההתבגרות התיכונה.אוריינטציית ילד/ה טוב/ה.
ההתבגרות המאוחרת או מוקדמת.אוריינטציית הסמכות.
12+מוסריות קדם קונבנציונלית.

ג. ביקורת

– מדדים של שיקול דעת מוסרי אינם קשורים להתנהגות מוסרית.

– לא ניתן להפריד בין צורת השיקול המוסרי לשיפוט המוסרי.

– קיימת אפליית נשים מפני שהן נוטות להגיב לדילמות מוסריות (כגון: דאגה לזולת), ולכן הן מדורגות נמוך.

– תלוית תרבות מפני שהיא משקפת ערכי מוסריות הקיימים במעמד הבינוני.

ראה: מושגים בהקשר  ההתפתחות הגופנית והקוגניטיבית בגיל ההתבגרות

כאן באתר תוכלו למצוא עוד סיכומים של האוניברסיטה הפתוחה וכן לקבל מידע אודות לימודי פסיכולוגיה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: