ייחוס – המודל של קלי

ייחוס  – המודל של קלי

מתוך אסופת הסיכומים בקורס יסודות מדעי ההתנהגות, וכן מאגר הסיכומים בפסיכולוגיה או הסיכומים במנהל עסקים.

ייחוס הוא תהליך, שבו אנו מסבירים התנהגויות ומאורעות בהם אנו נתקלים. היידר היה הפסיכולוג הראשון שהתעסק בכך. טענתו הייתה, כי כאשר בני האדם נתקלים בתופעה מסוימת, הם מחייבים לספק השערות שיסבירו אותה. לגישתו, אם ההשערה נופלת מסיבה כזו או אחרת, בני האדם יחפשו השערה אחרת במקומה.

המודל של קלי

ראשית, קלי חילק את כל הייחוסים לתופעות לשני סוגים:

  1. אישיותיים-פנימיים (לדוגמא: "פלוני לא עזר לי משום שהוא אנטיפת").
  2. חיצוניים-מצביים (לדוגמא: "פלוני לא עזר לי משום שהוא היה עסוק").

בכדי להחליט מה היה ההסבר לתופעה נדרשות שלוש שאלות:

  1. מבחן העקביות – האם מדובר בהתנהגות עקבית או בהתנהגות ספציפית לסיטואציה? כיצד התנהג הפרט בפעם אחרת? (לדוגמא: "אם נבקש בפלוני בפעם אחרת, בדיוק באותם תנאים, אך כאשר הוא

אינו עסוק, כיצד הוא יגיב?").

עקביות נמוכה = מדובר בגורם מצבי-חיצוני.

עקביות גבוהה = קשה להסיק. יתכן שמדובר במצב חיצוני-מצבי או במצב אישיותי-פנימי.

  1. מבחן המובחנות – האם ההתנהגות תהיה שונה בהקשרים אחרים? הכוונה היא להתבונן בגדול, מעבר לסיטואציה (לדוגמא: "אם נבקש מפלוני עזרה מסוג אחר, לתקן פנצ'ר למשל, האם הוא יעזור לנו?").

מובחנות נמוכה = ("בסיטואציות אחרות פלוני לא עוזר") = מדובר בגורם אישי-פנימי.

מובחנות גבוהה = ("בסיטואציות אחרות פלוני שש לעזור) = מדובר בגורם חיצוני-מצבי.

  1. מבחן הקונסנזוס – עד כמה ההתנהגות הספציפית משקפת ומאפיינת אנשים אחרים בסביבה?

קונסנזוס נמוך = ("שאר האנשים דווקא ששים לעזור") = מצב אישי-פנימי.

קונסנזוס גבוהה ("עוד אנשים לא עוזרים פרט לפלוני") = מצב חיצוני-מצבי.

שילוב של שלושת השאלות  / מבחנים אלו נותן לנו כלי לקבלת ייחוס יותר ספציבי. באמצעותם, אנו יכולים להגיע למסקנות יותר מדויקות.

בעיות במודל

  1. במידה ואחד הנתונים אינו מקביל באופן מלא, או שנקבל יותר ידע על הנבדק, או לחלופין יווצר בלבול.
  2. לעיתים אין לנו את כל האינפורמציה המלאה ועל כן המסקנה שלנו עלולה להיות בעלת תוקף נמוך.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: