יסודות מדעי ההתנהגות: חוסר אונים נלמד

יסודות מדעי ההתנהגות: חוסר אונים נלמד

מתוך אסופת הסיכומים בקורס יסודות מדעי ההתנהגות, וכן מאגר הסיכומים בפסיכולוגיה או הסיכומים במנהל עסקים.

חוסר אונים נלמד הוא מצב שבו לומד הפרט, שאין קשר בין ההתנהגות לבין התוצאה. זהו מצב שבו הוא חש, שלא חשוב מה הוא יעשה – הוא לא ישפיע על התוצאה. חוויית חוסר האונים מובילה לפאסיביות, שמונעת מהפרט ללמוד.

חוסר אונים ß פאסיביות ß הפרט אינו לומד (לעיתים, גם לאחר שמצב חוסר האונים נפסק)

נקודת המפתח היא, שגם כאשר מצב חוסר האונים נפסק, נפגעת יכולת הלימוד. הפאסיביות ממשיכה אל מעבר למצב חוסר האונים ומשפיעה על סיטואציות בהמשך.

דוגמא לחוסר אונים נלמד: נתנו לשתי קבוצות תלמידים בעלות נתונים זהים לפתור שני שאלונים במתמטיקה. קבוצה אחת התמודדה עם שאלון קל ואילו קבוצה שנייה התמודדה עם שאלון בלתי פתיר. נמצא, כי לאחר שהוחלפו השאלונים – וכל קבוצה התמודדה עם השאלון האחר, התקשו התלמידים, שהתמודדו קודם לכן עם השאלון הבלתי-פתיר, לפתור את השאלון הקל. הם נכנסו למצב של חוסר אונים נלמד.

לקח: שיטות ניהול שבהן היעדים הם בלתי סבירים, עלולות להוביל, באופן עקיף, למצב של חוסר אונים

       נלמד (דוגמא: התוצר הנומינלי עומד על 100% והפרמייה על 140% – העובדים לא יתאמצו להגיע

       ל-140% – בלתי נתפס).

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: