איסוף נתונים במחקר – סיכום
מתוך אסופת הסיכומים בקורס יסודות מדעי ההתנהגות, וכן מאגר הסיכומים בפסיכולוגיה או הסיכומים במנהל עסקים.
אופן איסוף הנתונים
1. דיווח עצמי
בשיטה זו אנו פונים אל הפרט הרלוונטי ומבקשים ממנו אינפורמציה לגביו. לשיטה זו חסרון מרכזי אחד, משום שדיווח עצמי הוא סובייקטיבי מטבעו. הוא עלול להביא אותנו להטיות שונות בשל אינטרסים שונים.
מדוע הדיווח העצמי יכול להיות לא מדויק?
- אינטרס אישי
- רצייה חברתית
- חוסר ידע של הנבדק (יתכן שהפרט לא יודע מהם הנתונים האמיתיים או תופס אותם אחרת).
- דורש שיתוף פעולה של הנבדק, שאולי אינו שש לעשות כן.
- עצם המדידה עצמה עשויה להשפיע על המצב הקיים (לדוגמא, עצם קיומו של סקר שביעות רצון בארגון מעלה את מידת שביעות רצון העובדים).
ניתן להתמודד באופן חלקי עם חלק מהבעיות (2-1), ע"י שימוש באנונימיות. עם זאת, התוקף שלהם יהיה עדיין מאוים (תוקף מבני – האם באמת מדדנו את מה שהתכוונו למדוד?), משום שהם יהיו עדיין קיימות.
2. תצפית אובייקטיבית
אפשרות אחרת לאיסוף נתונים היא תצפית. תצפית היא כלי מדידה, שאינו תליו בדיווח עצמי. הבעיה העיקרית עם התצפית, היא שהשופט יכול להיות סובייקטיבי, שכן לא תמיד האינפורמציה חד-משמעית. הפרשנות היא סובייקטיבית – יש פה בעיית מהימנות ותוקף.
מדוע הדיווח יכול להיות לא מדויק?
- בעיית מהימנות בין–שופטים: השופט יכול להיות סובייקטיבי, שכן לא תמיד המידע הוא חד-משמעי.
- בעיית תוקף: הפרשנות של התוקף היא סובייקטיבית.
- באם התצפית ידוע לפרט הנבדק, הוא עלול לשנות את התנהגותו בשל אינטרס אישי או רצייה חברתית.
ניתן להתגבר על בעיית המהימנות ע"י שימוש בקריטריונים שנקבעו מראש. עם זאת, סוגיית התוקף עדיין לא תיפתר (תוקף מבני – האם אכן מדדנו את מה שאנחנו התכוונו למדוד?), שכן ייתכן שיש טעות בפרשנות.
היתרון המרכזי של שיטת התצפית הוא העובדה, שהיא מאפשרת לבצע מדידה גם ללא שיתוף הפעולה של הפרט. החיסרון המרכזי שלה הוא חוסר היכולת שלה לבדוק נושאים אינטימים יותר (כגון יחסי מין או אירועים טראומטיים).
הערה: באם התצפית לא ידועה לפרט הנבדק, אזי היא לא משפיעה עליו. עם זאת, עלולות להתעורר בעיות אתיות (אך לא תמיד – למשל במקרה של מדידת מהירות מכוניות נוסעות על ידי המשטרה).
מתי משתמשים בדיווח עצמי ומתי בתצפית?
שימוש בתצפית – בשעה שמודדים התנהגות חיצונית יש למדוד זאת באמצעות תצפית, במיוחד כאשר קיים אינטרס חזק שעלול להטות את הדיווח העצמי. כמו כן, יתכנו מקרים, במסגרתם לא נוכל לתשאל את הפרט (לדוגמא, כאשר מבצעים מחקר על תינוקות, אי אפשר לתשאל אותם).
שימוש בדיווח עצמי – בשעה שמודדים דברים פנימיים (לדוגמא: מוטיבציה, רצונות של אנשים), קשה מאוד להשתמש בתצפית, שכן קשה למדוד אותם חיצונית. על כן, הדרך הטובה ביותר היא להשתמש בדיווח עצמי. כמו כן, כאשר עוסקים בפרטים אינטימיים, קשה לנהל תצפית (לדוגמא: מחקר על יחסי מין).
שתי השיטות משלימות אחת את השנייה. האידיאל הוא להשתמש בשניהם במחקר, אבל לא תמיד זה אפשרי. ככלל, ככל שהדבר שאנו בודקים הוא חיצוני יותר, נשתמש בתצפית, וככל הדבר הוא פנימי יותר, נשתמש בדיווח עצמי.
הערה: גם בתוך דיווחים עצמיים ישנם אלמנטים של תצפית.
דוגמא 1: במסגרת ראיון עבודה, שואלים את הפרט שאלות פרטיות, אך תוך כדי יסתכלו על מספר
היבטים שלו: איך הוא מדבר, איך הוא נראה, איך הוא מציג את עצמו.
דוגמא 2: בתוך שאלון, יכולות להיות שאלות אישיות + שאלות תצפית.