סיכום מאמר: ג'ון רולס / הרעיון העיקרי של תיאוריית הצדק
מתוך המאגר: סיכומי מאמרים במשפטים, סיכומי מאמרים במדעי המדינה
הרעיון המנחה של ג'ון רולס הוא שעקרונות הצדק למבנה הבסיסי של החברה הם מושא ההסכמה המקורית.
אנו מתבקשים אפוא לחשוב, כי מי שמקיימים שיתוף פעולה חברתי יבחרו יחד, בפעולה משותפת אחת, את העקרונות העתידים לקבוע את הקצאת הזכויות והחובות הבסיסיות ואת חלוקת טובות ההנאה החברתיות. הבחירה של בני אדם תבוניים במצב היפותטי זה של חירות שווה, אם נניח לפי שעה שיש פיתרון לבעיית בחירה זו, קובעת את עקרונות הצדק.
בצדק כהוגנות המצב ההתחלתי של שוויון מקביל למצב הטבעי בתיאוריה המסורתית של האמנה החברתית. אחד המאפיינים העיקריים של מצב זה הוא, שאיש אינו יודע מה מקומו בחברה, מה מיקומו המעמדי או מה הסטטוס החברתי שלו, ואיש גם אינו יודע מה נפל בגורלו בחלוקת הנכסים הטבעיים והיכולות הטבעיות, מה תבונתו, מה כוחו וכדומה. עקרונות הצדק נבחרים מאחורי מסך של בערות. כך מובטח שאיש לא יזכה ליתרון או יקופח בבחירת העקרונות כתוצאה ממקריות של הטבע או של נסיבות חברתיות. הואיל וכולם נמצאים במצב דומה ואיש אינו מסוגל לתכנן עקרונות שייטיבו עם מצבו המסויים, עקרונות הצדק הם תוצאה של הסכמה או של עסקה הוגנת.
צדק כהוגנות מתחיל באחת ההחלטות הכלליות ביותר שבני אדם יכולים לקבל ביחד, כלומר, בבחירת העקרונות הראשונים של תפיסת צדק העתידה להסדיר כל ביקורת על מוסדות וכל תיקון בהם. ואז, לאחר שבחרו תפיסה של צדק, נוכל להניח כי עליהם לבחור חוקה וגוף מחוקק שיחוקק את החוקים, וכן הלאה, הכל על פי עקרונות הצדק שהוסכם עליהם בתחילה. מיקומנו החברתי צודק אם הוא מיקום כזה שהיינו מסכימים לכלול אותו, באמצעות רצף זה של הסכמות היפותטיות, במערכת החוקים הכללית המגדירה אותו.
מאפיין אחד של צדק כהוגנות הוא המחשבה שהצדדים במצב הראשוני הם תבוניים ואין להם עניין זה בזה. אין פירוש הדבר שהצדדים הם אנוכיים, כלומר, שהם יחידים בעלי עניין בתחומים מסוימים בלבד. אך הם נתפסים כמי שאין להם עניין זה בענייניו של זה.
בעיבוד התפיסה של צדק כהוגנות אין ספק שאחת המשימות העיקריות היא לקבוע אילו עקרונות של צדק ייבחרו במצב ההתחלתי. ואולם, ראוי לציין, כי אם עקרונות הצדק נתפסים כנובעים מהסכמה התחלתית במצב של שוויון, לא ברור אם יוכר עקרון התועלת. בדרך אגב, אין זה מתקבל על הדעת שבני אדם הרואים עצמם שווים וזכאים להציג תביעות זה לזה, יסכימו לעיקרון העלול לדרוש את הקטנת סיכוייהם בחיים של אחרים, פשוט כדי שאחרים ייהנו ממנה גדולה יותר של יתרונות. הואיל וכל אחד שואף להגן על האינטרסים שלו, על יכולתו לקדם את הטוב כפי שהוא תופס אותו, אין לאיש סיבה להסכים להפסד מתמשך שלו כדי להגדיל את יתרת הסיפוק נטו.
עקרון התועלת אינו עולה בקנה אחד עם התפיסה של שיתוף פעולה חברתי בין שווים לתועלתם ההדדית.
רולס רוצה לטעון כי בני האדם במצב הראשוני יבחרו שני עקרונות די שונים: האחד דורש שוויון בהקצאת זכויות וחובות בסיסיות, ואילו האחד גורס, כי הבדלים חברתיים וכלכליים, צודקים רק אם הם מניבים יתרונות מפצים לכל, ובמיוחד לחברים המקופחים יותר בחברה.
ואולם, הבעיה של בחירת עקרונות היא קשה ביותר. השקפה של צדק כהוגנות, ככל השקפה הנוגעת לאמנה, כוללת שני חלקים:
- פירוש של המצב הראשוני ושל בעיית הבחירה המוצגת בו
- סדרת עקרונות שיוסכם עליהם, על פי הטענה.
צדק כהוגנות הוא דוגמה למה שכיניתי תיאוריית אמנה. התפיסה של אמנה גורסת, כי תהיה הסכמה לעקרונות מסויימים במצב ראשוני מוגדר היטב.
ערכו של מינוח האמנה שהוא מעביר את הרעיון, שאפשר לראות בעקרונות הצדק עקרונות שבני אדם תבוניים היו בוחרים בהם ושבדרך זו אפשר להסביר תפיסות של צדק ולהצדיקן. תיאוריית הצדק היא חלק, ואולי החלק החשוב ביותר, בתיאוריית הבחירה התבונית. תאוריות של אמנה נוהגות להדגיש את האופי הפומבי של עקרונות פוליטיים.
הערה אחרונה: תפיסת הצדק כהוגנות אינה תיאוריה שלמה של אמנה. שכן ברור כי אפשר להרחיב את רעיון האמנה ולכלול בו בחירה של שיטה מוסרית שלמה פחות או יותר, כלומר, שיטה הכוללת עקרונות לכל הסגולות והטובות, ולא רק לצדק. ברור שאם התפיסה של צדק כהוגנות תזכה להצלחה סבירה, הצעד הבא יהיה לבחון את ההשקפה הכללית יותר הנרמזת מהשם מידת הדין כהוגנות.
ראה גם: ג'ון רולס -תיאוריה של צדק