דניאל בל – קווים להגותו

דניאל בל שנפטר לאחרונה היה סוציולוג אמריקאי שתרם רבות לחקר האידיאולוגיה והבנת החברה הפוסט-תעשייתית. כמה מספריו הפכו לקלאסיקות וליצירות מכוננות בתחומו ובהם "קץ האידיאולוגיה" (The End of Ideology), "הסתירה הבסיסית בקפיטליזם"  (The cultural contradictions of capitalism) ו-"ביאת החברה הפוסט-תעשייתית" (the coming of the post-industrial society).

בל היה אחד מהראשונים שזיהו וניסחו את השינויים שחלו בתרבות המערבית שלאחר מלחמת העולם השנייה. כהוגה ניאו-וובריאני, הוא התנגד לתפיסה המרקסיסטית שראתה בתרבות פועל יוצא מותנה של הכלכלה והצביע דווקא על נתק בין הכלכלה והתרבות. בל טען כי קיים ניתוק בין האופן שבו מיוצרות סחורות לבין האופן שתהליך זה נתפס על ידי החברה, ובצורה כזו הקפיטליזם מקבל יכול להצדיק את עצמו.

דניאל בל היה גם לאחד מהנביאים של עליית עידן המידע כאשר הכלכלה עוברת מדגש על ייצור סחורות ומוצרים גשמיים לכלכלת שירותים ועל כך שידע הוא הון כלכלי פוטנציאלי וכך הופך למשאב מרכזי בכלכלה.

כאמור, דניאל בל פועל במסגרת של מסורת ניאו-ובריאנית (כלומר, בהשפעתו של הסוציולוג מקס וובר). אך דניאל בל תיקן את תורתו של וובר בכך שהצביע על כך שהמרכיב הסגפני באתיקה הפרוטסטנטית מפנה את מקומו להדוניזם ונהנתנות.

עוד דברים מעניינים: