סיכום בראשית פרק י"ב 10-20
בראשית ,פרק י"ב, פסוקים 20-10 : ירידת אברם עם שרי אשתו לארץ מצרים
בבראשית פרק י"ב 10-20 עקב רעב כבד שהחל לשרור בארץ כנען,אברם ירד מצרימה יחד עם משפחתו לגור (לגור מלשון גר והגירה,בעברית מקראית זה לחיות בארץ זרה שלא שלך,מכאן שכנען נחשבת לארצו ומצרים לארץ נוכריה,לחיות במקום משלך בעברית מקראית = לשבת) שם ומפאת יופיה המדהים של שרי אשתו הוא חשש שהמצריים יהרגו אותה אם יידעו שהיא אשתו כדי לזכות בה,ביקש ממנה לשקר ולומר שהיא אחותו. פרעה מלך מצרים,שהאמין לכך ששרי אחות אברם, לקח את שרי כאשתו לארמונו והיטיב עם אברם במתנות יקרות ערך עבורה. ה',שלא על פי הצדק, העניש בנגעים גדולים (כנראה הטרמה לסיפור עשר המכות שבספר שמות,בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים") את פרעה על כך.
לאחר שנודע לפרעה שהנגעים באו עליו על כך שלקח אשת איש בלי ידיעה ובלי כוונה לעשות כך. וכאשר ידע ששרי לא אחות אברם אלא אשתו, קרא לאברם לארמון,נזף בו וגירש אותו ואת משפחתו מארצו מצרים. אף בכל אלה יש הטרמה ברורה לאירועי עבדות ויציאת מצרים בספר שמות בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים". הרמב"ן (= רבי משה בן נחמן,פרשן יהודי ספרדי מימי הביניים) מבקר בחריפות את התנהגותו הפסולה של אברם בסיפור הזה (התנהגותו נלוזה ופסולה כי גם ירד מהארץ עם הקושי הראשון למרות הציווי האלוהי לשבת בה וההבטחה האלוהית שלזרעו היא תינתן,גם שיקר והכריח את אשתו לשקר וכן נהנה מהטבות "מפוקפקות" ששלח לו פרעה בעבור לקיחת אשתו לאישה) וקובע ש "יציאתו מן הארץ,שנצטווה עליה בתחילה,מפני הרעב עוון אשר חטא…ועל המעשה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה",כלומר שבגלל
ירידתו של אברם מצרימה,עם ישראל ייענש בשעבוד מצרים,על פי עיקרון הגמול לדורות ובבחינת "מעשה אבות סימן לבנים". שני סיפורים דומים מאוד לסיפור הזה ,בהם מלך זר חושק באחת מאימהות האומה, אשת אחד מאבות האומה בזמן שהם בניכר. בבראשית,פרק כ' מסופר שאבימלך מלך גרר (בארץ הפלשתים) מתכוון לקחת את שרה אשת אברהם כאישה בשל יופייה וביודעו שהיא אחות אברהם (שוב אברהם ביקש ממנה לומר כך) אך הפעם הדברים אינם מגיעים לידי מימוש כי ה' מזהיר את אבימלך בחלום הלילה לא לעשות כן כי היא אשת איש. הפעם אברהם עונה לטענות המלך הזר שאמנם שרה אשתו אך היא גם אחותו למחצה והוא לא גורש
בבראשית, פרק כ"ו מסופר על כך שגם יצחק בן אברהם ששהה באותה העת בגרר שבארץ הפלשתים שיקר ואמר שרבקה אשתו היא אחותו בשל יופייה.יום אחד אבימלך מלך גרר ראה דרך החלון את יצחק "מצחק את רבקה אשתו" וכך נודע לו שלא אחותו היא אלא אשתו,נזף ביצחק וציווה על כל עמו לא לגעת ברבקה שכן אשת איש היא.יצחק גם לא גורש משם.
חוקרי המקרא טענו ששלוש הגרסאות השונות האל בספר בראשית משקפות שלושה סיפורים של שלושה מחברים שונים השואבים ממסורת עתיקה משותפת,אך יש גם חוקרים אחרים שטענו שבעצם כל סיפור הוא תגובה לקודמו,בניסיון לתקן את הרושם השלילי הקשה שהסיפור הקודם הותיר בעיני הקורא בדבר דמות האל,דמות הגיבור הראשי והאישה.מגרסה לגרסה יש ניסיון לעדן ולרכך את הרושם הקשה הזה שבסיפור.
הסיכום הקודם: בראשית פרק י"א | הסיכום הבא: בראשית פרק י"ג
חזרה אל: סיפורי האבות, סיפורי אברהם, ספר בראשית, סיכומים לבגרות בתנ"ך
