התקופה הפרסית בירושלים – סיכום

עזרא בא לירושלים במטרה להשליט את חוקי התורה ברוח שבה התגבשו בגלות בבל. עלייתו נבעה מן הקשר העמוק והזיקה הגוברת בין יהודי בבל לבין היישוב ביהודה. גולת בבל ראתה עצמה אחראית במידה רבה לנעשה בירושלים ובמקדש. עלייתו לא הייתה רק פרי יוזמתו האישית, יש לראות בה מפעל ציבורי של גולי בבל ששיגרו עמו עולים נוספים ותרומות לבית המקדש. עזרא בא מצויד בכתב זכויות אישי אשר התיר לו למנות שופטים ודיינים על כל יהודי עבר הנהר ולהשליט את חוקי התורה. דאגתו הייתה נתונה להיבדלות האומה מן האוכלוסייה הנוכרית. נישואים עם שכני יהודה נראו בעיניו כחטא העלול לסכן את המשך החסד שבו זכה העם מידי ה'. ביוזמתו הוקמה ועדה לטיפול בנשים הנוכריות. ניסיונו לסלק את הנוכרי מסתיים בכישלון אך פרשה זו משקפת מאבק סיעות שהתחולל בירושלים ועזרו התנהל בין סיעת המתבדלים הקנאים בהנהגתם של עזרא ונחמיה לבין אלה שדגלו בשילובם של שכני יהודה ובעיקר תושבי השומרון בחברה היהודית.

בתורה אין חוק האוסר נישואיי תערובת. יש איסור להתחתן בעמי כנען הקדומים בגלל איסור דתי – בגלל אלילותם –

המתבדלים ביקשו לבטל את ההתקרבות ההדדית שבין יהודי א"י לבין שכניהם השומרונים והאשדודים. התקרבות זו הייתה אחד מגלויי המגע היומיומי בין היהודים לשכניהם הנוכריים ופרי משיכה של הנוכרים אל הדת היהודית ומקדש ה' שבירושלים. התקרבות דתית ומדינית זו הביאה לנישואיי תערובת גם בקרב הבכירים. יהודי בבל ראו במקדש בירושלים את מקדשם בניגוד לגישה הבלתי בדלנית של חלק משבי הגולה הראשונים, הם העמידו את שאלת הטהרה במרכז תפיסתם הדתית, הדרישה לגירוש הנוכריות בימי עזרא היא המשך לדחיית השומרונים בימי זרובבל תביעה זו משמשת ביטוי למושג "זרע הקודש" שהתפתח בגלות בבל ולהלך רוח של הנאמנות המוחלטת לתורה. מגמתם העיקרית של עזרא וסיעתו הייתה להביא לכך שהיהודים ששבו מן הגולה ונצרפו בכור היתוכה, יבדלו מיסודות זרים אחרים בארץ – נוכרים ומתייהדים. במסגרת קהילה מובדלת זו המקפידה על טהרת "זרע הקודש" תוכל התורה להישמר בקפידה רבה יותר והחיים היהודיים יישמרו ביתר טהרה – המאבק בנישואיי התערובת תואם את התפיסה שזו הדרך לשמור על הנאמנות לברית עם ה' ולהימנע מזעמו ומעונשיו. הרעיון של שמירה על טהרת "זרע הקודש" הוא חידוש של תקופת גלות בבל.

נחמיה ממשיכו של עזרא הקיף את העיר בחומה אך גולת הכותרת במפעלו הייתה כריתת האמנה על ידי נחמיה עם ראשי יהודה והעם לקיים את תורת משה ברוח פירושיו של עזרא. האמנה כללה תקנות ולענייננו איסור נישואיי תערובת ועוד. לכאורה אנו רואים אוסף של התחייבויות שלא כולן בעלות דרגת חשיבות אחידה אך מעיון מעמיק ניתן לראות באמנה מגמה אחידה שתכליתה שמירת הייחוד הדתי והלאומי של העם היהודי ומניעת טמיעתו בעמי הסביבה. האמנה מחייבת את ההכרה בסמכותה העליונה של תורת משה, היבדלות מעמי הארץ ואיסור החיתון שלהם ושמירה על השבת.

הישגה המרכזי של תקופת עזרא ונחמיה היה חיזוקה של התשתית היישובית החברתית הדתית והלאומית של האומה היהודית בא"י וביסוס מעמדה של ירושלים ובית המקדש. עם עליית מרכזיותו של בית המקדש עלו גם מעמדה וחשיבותה של י- ם כבירת העם היהודי, אולם מעמדה המיוחד של ירושלים נעוץ היה בעיקרו במאבקם הבלתי מתפשר של עזרא ונחמיה לגיבוש אופייה הנבדל של האומה היהודית ולביסוס חייה על חוקי התורה. הרחקתם של השומרונים, איסור נישואיי התערובת עם השכנים, איסור המסחר בשבת עם הנוכרים והתקנות בדבר הדאגה הציבורית למקדש ולמשרתים בו – כל אלה תרמו לעליית מעמדה של ירושלים כמרכז דתי לאומי של העם היהודי בא"י ובתפוצות. לא כל תיקוניהם ומפעליהם של עזרא ונחמיה זכו להצלחה מלאה. המאבק החברתי והאידיאולוגי על אופייה של החברה הישראלית בא"י נמשך עוד תקופה ארוכה והיגע לשיאו עם תהליך ההתייוונות בתקופה ההלניסטית אולם העובדה שבמוקד מאבק זה עמדה ירושלים מעידה יותר מכל על מעמדם וחשיבותה הן בעולם היהודי והן בעולם שמחוצה לו. ואלה –  יסודם  בתקופה הפרסית.

ראה גם: יהודה בתקופה הפרסית – סיכומים

ירושלים לדורותיה – סיכום קורס

לכל שיריך: 12 ציטוטים יפים על ירושלים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר:

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.